מתקפת המשובטים
למה רק זמרים? גם נהגי אוטובוס ונגני תזמורת שלא עשו צבא לא צריכים להשפיע. חגי אלעד עצבני
ומה עם נהגי אוטובוסים? זמרים זו התחלה טובה, אבל איך ניתן לנהגים שלא ראו לערבי את הלבן בעיניים בזמן שירותם הצבאי להוביל את ילדינו, את עוצבות המילואים הנהדרות שלנו, אל החזית בשעת חירום? איזה מסר זה מעביר לחיילים, רגע לפני התמודדות עם הקומנדו הסורי, אם הנהג שלהם לא יודע לנהוג על מרכבה-סימן-3 כי הוא מ-ש-ת-מ-ט?
ומה עם נגנים בפילהרמונית? היא הרי מייצגת אותנו בעולם! אנחנו צריכים שיהודים בגולה, או הגויים האנטישמיים רחמנא לצלן, יחשבו שאנחנו מדינה מופקרת, שלא יודעת למַשטר את משתמטיה? זהו מדרון חלקלק: יום אחד נותנים לאיזה משתמט לנגן על צ'לו בקונצרט בברלין, למחרת כושר ההרתעה שלנו מתמסמס וההמשך ידוע - איראנים על הגדרות וב"אל-מנאר" משמיעים לקט ביצועים תבוסתניים של זמרי כוכב נולד לדורותיהם, אבל רק אלו שבגדו בעמם, שאוהבים בסתר את חיזבאללה ושלא שירתו בצבא.
אני לא מבין גם למה נותנים למי שלא עשה צבא להתחתן כאן. איפה כתוב שלהתחתן זו זכות שמוקנית לבוגדים בקרבנו? לפחות שלא יתחתנו עם יהודים, ואם כן - אז רק עם משתמטים אחרים, כמו שאר פסולי החיתון. הם הרי יעדיפו את זה ככה, ישבו בבתי קפה אתם יודעים איפה אחד עם השני ויתבכיינו על המחסומים שמגנים עלינו מהטרור הפלשתיני מבלי שהם בחיים עמדו במחסום שעות, התחרפנו משעמום, והדבר היחיד שהעביר להם את הזמן זה השירים ברדיו של הזמרים שפעם היה מותר להשמיע.
יש גם את שאלת האזרחות. כלומר, אזרחות זה הרי עניין גם של חובות למדינה. וממילא יש בעיה עם האזרחות של הערבים, ומי שלא עשה צבא הוא סוג של ערבי, אז צריך לחשוב בזהירות איך אפשר לפתור את העניין, בלי להיסחף לקיצוניות.
דבר אחרון: יש את התמונות האלו של עברי לידר עם החולצה באנגלית "אני אוהב את המדינה שלי". אז אני דורש שהוא יוריד את החולצה מייד. זה זילות של פטריוטיות אמיתית לאפשר לו להחצין את הכאילו-אהבת-המולדת שלו בכיתוב על חולצה, כשכולנו יודעים שאהבה אמיתית נקנית בדם, יזע ועבודות רס"ר.
אורגיה ביטחונית מוטרפת
וברצינות: ישראל נמצאת מאז שהתעוררה מההלם של מלחמת לבנון השנייה בעיצומה של אורגיה ביטחונית שנהיית יותר ויותר מוטרפת. אחרי שהסורים לא שיתפו פעולה, הקיץ כמעט נגמר ולא היתה מלחמה (למרות שהיינו מוכנים לקראתם: חצופים שכאלו!) המכ"מ על המגדל בקריה זיהה מטרה תורנית חדשה - האויב שבקרבנו. היישום הוא קצת וולגארי, מסריח ממקרתיזם ומטופש לחלוטין - אבל מה לא עושים בשביל להבהיר לכולם מי פטריוט אמיתי ומי לא?
שלל היוזמות להשתקת יוצרים
שלא שירתו בצה"ל, כולל את מחיקתם משידורי גל"צ, מהופעות בפני חיילים, מאירועי ה-60 למדינה (ותודה לשרה רוחמה אברהם) ועוד היד נטויה.
אבל אין מה לדאוג: בעוד שבוע זה כבר יהיה משעמם, ויהיה צריך למצוא תוכן שיווקי חדש כדי להזכיר לציבור שאנחנו במלחמת נצח, שישראל היא מדינונת שקיימת בשביל לרצות את מערכת הביטחון ושהגנרלים שלנו תמיד צודקים, תמיד אמיצים ותמיד ישלטו בשירים שאנחנו שומעים, בערכים שלנו כמדינה ובחיים ובמוות, שלנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
