זה לא ליברמן, זו המדינה
מחוק הנאמנות, ועד ההצעה לחילופי שטחים: לא "ישראל ביתנו" אשמה, אלא המדינה שמאפשרת את כל אלה ומסלימה את היחס נגד אזרחיה הערביים
החזון העתידי של ליברמן אמנם הוצג על ידי שר החוץ הרחק בעצרת האו"ם, אבל התשתית למימוש חזון זה כבר הולכת ומתבססת כאן בארץ – בכנסת, בממשלה וברחוב. מבחני ה"נאמנות", ניסיונות ההשתקה והצעות החוק האנטי-דמוקרטיות: אלו הסכנות האקטואליות, הדחופות. אבל זו תהיה טעות לתלות רק בישראל ביתנו 62 שנות אפליה: פגיעה מתמשכת בשוויון וניסיון למחוק את הזהות, מחסור בכיתות, סימון אוטומטי כחשודים בשדה התעופה, אפליה בתעסוקה, בהקצאת משאבי המדינה – ויותר מכל: באדמה, בתכנון ובהריסות הבתים.
שהרי לא ליברמן, אלא המדינה, שלחה צלפים לירות על אזרחים ואחר כך החליטה שלא להעמיד איש לדין. ושוב, הייתה זו המדינה שמינתה את ועדת אור ואז החליטה להתעלם מהמלצותיה. ולא ישראל ביתנו, אלא המדינה, היא שהרסה את הכפר הבדואי אלעראקיב פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. ואם חוק האזרחות יתוקן, הוא לא יהיה חוק של ישראל ביתנו – אלא חוק של מדינת ישראל. המדינה היא זו שבכל אלו מועלת באמון הציבור ובחובת הנאמנות שלה לאזרחים – ולא להיפך.
אסור לנו להתפשר על השפלת אזרחים
השאלה שלפנינו אינה מוגבלת למפלגה מסוימת. זו שאלה עמוקה יותר, והיא שאלת הערכים המכוננים של החברה שלנו. אם אלו יוסיפו להוביל את ישראל כפרויקט ליהודים, אז לנצח נעסוק בדמוגרפיה ולא נחיה בדמוקרטיה, הציבור הערבי יוסיף לסבול מאפליה, וחלילה – אוקטובר שוב יחזור. זה יקרה כי אין כזה דבר, 80% דמוקרטיה, וכי בלי 100% דמוקרטיה לא ייכון מימוש של כל זכויות האדם לכל בני האדם.
אסור לנו להתפשר על פחות. השפלתו של אזרח אחד משפילה את כולנו; אפלייתו של ציבור שלם היא ענן שחור מעל המולדת שלנו. הרבה עננים שחורים כאלו כבר איימו להסתיר את אור השמש מעל מולדתנו המשותפת, وطننا المشترك , ולנוכח זאת עלינו להתחייב: להתגבר על העננים השחורים הללו עד שנבנה ביחד עתיד של 100% שוויון ל-100% מהאזרחים: المساواة
التامة لجميع المواطنين.
זו המשימה המונחת על כתפי הדור הזה של אזרחי המדינה: לבנות ביחד במדינה האחת שלנו חיים משותפים באופן שיבטיח לכולנו שוויון זכויות גמור ואשר ישים במרכז אותנו – כל אחד מאיתנו עם זהותו ומורשתו הייחודית, טראומות העבר שלו ותקוותיו לעתיד. ההיסטוריה שלנו – עקובה מדם ופחדים. האם מסוגלים בכלל בני אדם לחצות תהום שכזו? אבל גם את התהום הפעורה הרי חצבו בני אנוש, וכך – בני אנוש, אנחנו, נהיה אלו שבזכות הנחישות, הערכים והאופטימיות שלנו עוד נעבור את התהום. עד שהענן יחלוף, עד שנעבור את התהום, עד ליום שבו הצדק והשוויון, العدل والمساواة, ולא פחות, יהיו נחלת כולנו.
הביטויים בערבית הם המקבילים לאלה הקודמים להם בטקסט בעברית
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם