אנחנו מאשימים: "המהלך הקרקעי היה מיותר"
מסע אל עולמן של 33 המשפחות ששכלו את בניהם ובתן ב-60 השעות האחרונות של מלחמת לבנון ה-II: יש המאשימים את רה"מ ויש המרוכזים באסון הפרטי
33 הרוגים בפחות מ-60 שעות. כמעט שליש מהרוגי המלחמה כולה. זה המחיר שגבה "המהלך הקרקעי הגדול". ההחלטה על הפסקת האש כבר התקבלה אז במועצת הביטחון של האו"ם. ממשלת ישראל רצתה להגיע לליטני. את החשבון שילמו 33 משפחות שנשארו להתמודד עם אסון נורא, אבל גם עם ספק גדול. המהלך השנוי במחלוקת מתח קו בלתי נראה בין הרוגי 60 השעות האחרונות לאלה שלפניהן.
כולם נלחמו בנחישות ובעוז רוח, אמרו השבוע הורים שכולים. בכל זאת, ייתכן שאת מותם של ההרוגים האחרונים אפשר היה למנוע. "זאת הרגשה ששורפת את הלב", אמר השבוע גבי, אבא של סמל-ראשון הרן לב. הרן נהרג ביום שבת, כ-38 שעות לפני הפסקת האש. "אני מרגיש החמצה איומה. הבן שלי מת לחינם", אמר . "הוא לא תרם כלום. הוא לא היה מיועד לכלום, חוץ מלעשות רושם".
דוח וינוגרד, שיפורסם בעוד עשרה ימים, יתמקד גם בשעות האחרונות של הלחימה. למה בחר ראש הממשלה אולמרט לצאת למבצע צבאי של הרגע האחרון. הדוח, גם אם יהיה נוקב, לא יפצה ולא ינחם איש מבני המשפחות השכולות. מרביתן מפנות אצבע מאשימה כלפי אולמרט. ראש הממשלה, הם אומרים, הרג לנו את הילד. חד וחלק. מיעוט בוחר להתמקד באסון הפרטי ולא לכעוס. כולם מסכימים שאיש כבר לא יוכל להשיב את המתים. השכול, אמרה לי השבוע נטלי אוחוטסקי, אמא של פיטר, שנהרג 13 שעות לפני הפסקת האש, הוא כמו אוטובוס שמרגע שעלית עליו, אתה לא יכול לרדת. רק מי שנמצא עליו יכול להבין.
המסע אל תוך עולמן של 33 משפחות שכולות הוא מסע מחריד. ככה מבינים אולי את ממדיו של אסון. וינוגרד ינתח את מהלכי המלחמה ואולי יקבע איפה היינו לא בסדר. אבל הוא כנראה לא יזכיר את שמות ההרוגים, לא יסיק מסקנות אישיות ולא יפענח את גודל החלל שמותיר אחריו ילד אחד שמת. הדין וחשבון שמגישות כאן המשפחות השכולות למדינה שלמה ולראש הממשלה אולמרט סלחני הרבה פחות. אלה האנשים ששילמו את מחיר המבצע הנורא ההוא. זה ה"אני מאשים" שלהן.
בן 21 מציפורי. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 00:30 בלילה , 54 שעות וחצי לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט לעבר טנק בקנטרה. השאיר אחריו הורים, איזבל ורוני, ושני אחים.
איזבל: "אני לא מחפשת אשמים. את הילד שלי איבדתי.
בן 19 מקיבוץ נחשולים. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 4:00 לפנות בוקר, 51 שעות לפני הפסקת האש, במהלך חילופי אש ברנדוריה. השאיר אחריו הורים, עירא ויוסי, אח ואחות.
עירא: "אני לא במקום של הכעס. ויתרתי. לא בגלל שאני חושבת שמה שנעשה היה נכון. בגלל שזה עושה לי לא טוב לכעוס. לא אכפת לי שאחרי פרסום דוח וינוגרד כל העולם יכעס על אולמרט ויציק לו. אני באה בטענות לצבא יותר מאשר לדרג המדיני".
בן 19 מגן-נר. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 5:00 בבוקר, 50 שעות לפני הפסקת האש, בתאונה מבצעית בחדתא. השאיר אחריו הורים, יפה ונסים, ושישה אחים ואחיות.
יפה: "עשו מהחיילים עדר כבשים. אמרו: 'יאללה,'כנסו'. בלי שיקול דעת. אני אפילו לא ידעתי שהבן שלי בלבנון. הוא נפצע בבינת-ג'בל, היה בבית ואמר שהוא חוזר לרמת-הגולן. מרתיח אותי שנהרג ביומיים האחרונים. אולמרט יודע שמגיעה הפסקת אש והוא מתחיל מבצע? אם הילדים שלו היו שם הוא היה מתנהג אחרת, אבל הדם של הילד שלי היה הפקר. היה לי ילד מלאך. עכשיו המלאך בשמים. הוא הלך בגלל ראש ממשלה שלא אכפת לו ושר ביטחון שלא הבין בענייני צבא. מי שאכל אותה זה אנחנו".
בן 19 מג'וליס. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 5:00 בבוקר, 50 שעות לפני הפסקת האש, בתאונה מבצעית בחדתא. השאיר אחריו הורים, כאמל ואלמזה, שלושה אחים ושתי אחיות.
כאמל: "יומיים לפני שהבן נהרג הוא בא הביתה. אמר: 'אבא, אנחנו מחכים להחלטה פוליטית אם לתקוף עד לליטני במסה. הרבה חיילים ייהרגו'. אז הבנתי איך מתנהל העסק. חייל פשוט מתעסק בזה? תומר נלחם בבינת-ג'בל ונפצע. אמר 'תראה, אבא, ברחתי מהחכה. הייתי אמור להיות ביניהם'. לא ידעתי שהחכה מחכה לו במקום אחר. אם רוצים, צריך לכעוס שבע שנים אחורה. לא התכוננו ולא מנעו ואסור להצביע על מישהו אחד. אפשר רק להגיד שהיו פזיזים".
בן 21 מנתניה. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 6:00 לפנות בוקר, 49 שעות לפני הפסקת האש, במהלך חילופי אש ברנדוריה. השאיר אחריו הורים, זהבה ויעקב, שני אחים ואחות.
יעקב: "הבן נפל. אחרי יומיים נכנסה הפסקת האש. זה היה כל כך מיותר. שטות". זהבה: "אולמרט שיחק בחיי ה-33 שנהרגו. למה הוא לא הכריז על הפסקת אש ביום שישי, כשרק החתימה היתה חסרה? אם הילדים שלו היו בשדה הקרב הוא היה עושה את זה? למה הבן שלי היה צריך להיהרג, על מה? אני מורה. כדי לקבל החלטה אני מסתכלת על התלמידים בעיניים של אמא. למה אולמרט לא הסתכל בעיניים של אבא על החיילים? השעות האחרונות היו מיותרות. אולמרט נכשל, והבן שלי שילם בחייו. אני במקום אולמרט הייתי שמה את המפתחות והולכת".
בן 21 מכרמי-יוסף. נהרג ב-12 באוגוסט, בין9:00 ל-10:00 בבוקר, כ-46 שעות לפני הפסקת האש, במהלך חילופי אש ברנדוריה. השאיר אחריו הורים, אריק ופרידה, אחות ושני אחים. אתמול נישאה אחותו.
אריק: "הבת שלנו מתחתנת ואין לנו השבוע שום דבר אחר בראש, חוץ מהחתונה. אפילו לא וינוגרד".
בן 20 מקיבוץ המעפיל. נהרג ב-12 באוגוסט, בשעה 11:30 בבוקר, 43 שעות וחצי לפני הפסקת האש, במהלך חילופי אש ברנדוריה. השאיר אחריו הורים, רות וג'יי, ושתי אחיות.
רות: "החמצנו את הילד שלנו סתם. ב-11 באוגוסט צחי פגש את שר הביטחון והרמטכ"ל. 'תכניסו להם', אמר חלוץ. אלה היו 60 שעות סתם. היה זלזול בחיי החיילים. היתה ניירת של הפסקת האש, אבל ערך חיי אדם היה זול. הספין, להגיע קדימה. כאילו אין מספיק דם על הידיים. אף אחד לא נשכב על הרצפה ואמר 'די'. אולמרט צריך להגיד: 'טעיתי. אני עוזב'. כל הזמן מהדהדות לי הפנים שלו, כשהוא מדבר על מחלתו, לעומת הכאב שלנו. אפילו כשהוא אמר לנו 'אני מצטער', הפנים שלו אמרו שחצנות".
בן 24 מבאר-שבע. נהרג ב-12 באוגוסט בסביבות השעה 14:00 בצהריים, 41 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק ברנדוריה. השאיר אחריו הורים, אלה ושמעון, שני אחים ואחות.
אלה: "שי שלי נהרג. אולמרט אשם, לא אשם, לי זה כבר לא יועיל. אני יודעת מה אומרים. אני יודעת מה היה. אנחנו לא חיים על הירח. אבל אנחנו מתעסקים בשי. הוא האמין במה שהוא עשה, ואנחנו מאמינים בדרכו. אין לי כוח לכעוס. גם ככה יש לנו מעמסה לכל החיים. כשמתחילים לדבר בטלוויזיה על אולמרט ווינוגרד והשעות האחרונות, אני מעבירה לערוץ אחר".
בן 20 מעפרה. נהרג ב-12 באוגוסט בסביבות השעה 14:00 בצהריים, 41 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק ברנדוריה. השאיר אחריו אישה בהריון, יונת, הורים, רחל ויהושע ,ו-16 אחים ואחיות. לפני השלושים על מותו נולדה בתו טוהר.
יהושע: "בני וחבריו לחמו בגבורה, מסרו נפשם, זכו במעלתם להילחם למען ישראל ואין בזה שאלה. מה שמכאיב שלא היה מנהל. מי ששלח אותם לא מסר נפשו כמוהם ולא עשה את העבודה במסירות נפש. בני מטיל עליי חובות לגדלו להיות לתפארת עם ישראל, אבל הוא גם בן האומה. לאומה יש הנהגה ולה הזכות לשלוח בניה לקרב. זו זכות של ראש ממשלה, המלך. כשרואים שעשו מלאכתם רמייה, בלי להכין שיעורים, זה כואב. אומרים 'ארור מלך העושה מלאכת השם רמייה'".
בן 20 מראש-העין. נהרג ב-12 באוגוסט בסביבות 14:00 בצהריים, 41 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק ברנדוריה. השאיר אחריו הורים, אבי ואביבה, ואח.
אבי: "שאלתי את ראש הממשלה: 'קיבלת החלטה לצאת למבצע הגדול, למה עצרת?'. פה הכעס שלי. או שלא תיכנס, או שתלך עד הסוף. אני מצפה שאולמרט יתפטר וייקח אחריות. אם לא, הליכתו תהיה בתהליך של מוות טבעי. הוא לא ייבחר בבחירות. אני לא אפגין. מי יבוא במקומו, שותפיו לכישלון? אני גאה בבני שלחם. אם וינוגרד יכתוב שאולמרט פעל מאינטרסים אישיים, אז מה? הטענות הקשות שלי הן נגד הצבא. היו אלופים שיכלו להגיד לו 'אתה לא מבין'. היו זקני צבא בממשלה. אם רוצים לעשות סדר צריך לקחת את כל ממשלת ישראל ולשים ממשלה חדשה, שאין לה אחריות למה שהיה במלחמה. כי כולם שותפים".
בן 22, חייל בודד מצרפת. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 14:30 בצהריים, כ-40 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט לעבר בית ברנדוריה. השאיר אחריו הורים, ג'ראר ואני, ושלושה אחים.
הדודה מוניק: "ידעו שתהיה הפסקת אש. למה הם נכנסו ברגע האחרון? למה לא חשבו על החיילים? לא היה צריך את זה. אנחנו חיים בצרפת. קשה לנו לחיות עם זה שהכניסה היתה מיותרת. ההורים של יואן מתנחמים בזה שיואן היה גיבור. ילד צרפתי שנהרג כשהגן על ישראל".
בן 20 ממכבים-רעות. נהרג ב-12 באוגוסט בין 17:00 ל-18:00 אחר הצהריים, כ-38 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק בעינתא. השאיר אחריו הורים, אלישבע וחיים, וארבעה אחים ואחיות.
חיים: "היום אני מדבר בקולו של עוז. על הקבר של עוז מצאתי מכתב: 'החיים שלי שייכים לך, עוז, שהצלת אותי בעוז שלך'. עוז וחבריו לצוות חירפו נפשם בשביל החברים. לא בשביל ראש המכשלה ושר החידלון. לוחמים מאמינים שמטילים אותם לקרב מתוך אחריות ושהם עלולים לא לחזור הביתה. זה לא נותן לאף אחד זכות לזלזל בחייהם ולשלוח אותם אל מותם, כמו שקרה ב-60 השעות האחרונות. ראש הממשלה אשם שעוז לא איתי. אין לו מנדט להמשיך להנהיג את המדינה".
בן 20 מקיבוץ מעיין-ברוך. נהרג ב-12 באוגוסט, בין17:00 ל-18:00 אחר הצהריים, כ-38 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק בעינתא. השאיר אחריו הורים, ורד וגבי, אחות ואח.
גבי: "גם שילמנו מחיר יקר, גם עשו מהלכים סתם וגם אף אחד לא לוקח אחריות. אני רוצה שאולמרט יגיד 'טעיתי. אני הולך'. שכל מנהיג אחריו יידע שמי שטועה משלם. אנחנו גרים 300 מטר מגדר המערכת. שמחנו שהיתה תגובה חריפה לחטיפה. אבל ציפינו שהצבא יהיה מוכן. 60 השעות האחרונות היו מבצע פוליטי לחיזוק המפלגה. אולמרט הקריב 33 חיילים בשביל המפלגה. הוא ניער את האבק מהבגדים והמשיך כרגיל. אנחנו בחשש עכשיו שתהיה פתאום פעולה בעזה, שוב יתברר שלא הכינו נכון ושוב אנשים ישלמו בחיים".
בן 19 ממושב בית-הלל. נהרג ב-12 באוגוסט, בין 17:00 ל-18:00 אחר הצהריים, כ-38 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק בעינתא. השאיר אחריו הורים, ליאורה ויהורם, אח ואחות.
ליאורה: "מה יעזור לי וינוגרד? אין לי עניין בזה. אולמרט? הוא נורא לא חשוב לי. אני כועסת ועצובה שככה קרה, אבל אני לא רוצה להתעסק בכעס".
בן 19 ממעלה-אדומים. נהרג ב-12 באוגוסט, בין 17:00 ל-18:00 אחר הצהריים, כ-38 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק בעינתא. השאיר אחריו הורים, שולה ומשה, וארבעה אחים ואחיות.
משה: "אצלי הכאב כפול, כי היה אפשר למנוע. אולמרט הרג לי את הילד בגלל שהחליט להיכנס בשעות האחרונות. אם הוא יישאר אשבות רעב. אני זה שרואה את הכיסא הפנוי בארוחת שישי מחכה לילד. ביום הזיכרון אמרתי את הקדיש המרכזי בהר הרצל. ראש הממשלה עבר וכולם עמדו ולחצו לו יד. חוץ ממני. בן אדם שהרג לי את הילד אני אקום לכבודו? הפחד שלי, שלקראת הדוח הוא יעשה פעולה מבצעית בעזה. את הבן שלי הוא כבר מכר לפני שנה וחצי. אסור שימכור בשביל שקט עוד משפחות".
בן 27 מקרני-שומרון. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 20:30 בערב , כ-34 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק בחירבת-כסיף. השאיר אחריו הורים, חגית ושמעון, ושבעה אחים ואחיות.
שמעון: "אותנו מעניינים הבחורים. לא וינוגרד. אנחנו לא חושבים שהכל נעשה בסדר. אבל זה לא יעזור, אז אנחנו לא רוצים להגיב".
בן 21 מקיבוץ מעברות. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 20:30 בערב, כ-34 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק בחירבת-כסיף. השאיר אחריו הורים, יגאל ועליזה, אח ואחות.
עליזה: "היה לי ילד מקסים. עכשיו יש לי חור. מה שאני חושבת לא ישפיע. אולמרט הוא כמו ברווז. אומרים על ברווזים שכשהם יוצאים מהמים הם מנערים את הנוצות שלהם והכל מחליק מהם. ככה זה ראש הממשלה".
בן 20 ממבשרת-ציון. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 20:30 בערב, כ-34 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק בחירבת-כסיף. השאיר אחריו הורים, מיכל ודויד, ואחות.
מנאומו של הסופר דויד גרוסמן בטקס האזכרה ליצחק רבין, נובמבר2006: "'ראי אדמה כי היינו בזבזניים עד מאוד'", כתב טשרניחובסקי בתל-אביב ב-1938. הוא קונן על כך שבאדמת ישראל אנו טומנים פעם אחר פעם אנשים צעירים בשיא לבלובם. מותם של אנשים צעירים הוא בזבוז נורא, צועק. לא פחות נוראה התחושה שכבר שנים רבות מדינת ישראל מבזבזת באופן נפשע לא רק את בניה, אלא גם את הנס שאירע לה, את ההזדמנות הגדולה שהעניקה לה ההיסטוריה".
בן 19 מנתניה. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 20:30 בערב, כ-34 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בטנק בחירבת-כסיף. השאיר אחריו הורים, אלינה ומיכאל, ואח.
אלינה: "בשבת חשבתי שהמלחמה נגמרת ויש הסכם. בשביל מה היה צריך מהלך קרקעי? בעיניי, אולמרט, שר הביטחון והרמטכ"ל אשמים. אולמרט נוהג בזלזול. הייתי מצפה מאדם שיש לו קצת מצפון, מילה שאין לראש הממשלה במילון שלו, להודות: 'נכשלתי'. באידיאל הייתי מצפה שייקח אחריות וילך, אבל מאולמרט אני כבר לא מצפה לכלום".
בן 39 מרחובות. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 21:45 בלילה, כ-33 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל במסוק סמוך ליעטר. השאיר אחריו אישה, עדנה, שלושה ילדים, הורים, ז'אק ואליס, ושני אחים.
ז'אק: "ב-5 בינואר, לפני שבועיים, ב-8:30 בבוקר אמא של סמי נפטרה. מצער. היא נקברה בחלקת הורים שכולים. כמה צעדים מסמי. אני בן אדם בן 80. אנחנו שרופים. הבן שלי הלך לחינם. בגלל טעויות ופאשלות של הממשלה הזאת אנשים הלכו לחינם. יש אלוהים בשמים. אנחנו מתפללים אליו שהם ייתנו הדין".
בן 36 מקיבוץ עברון. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 21:45 בלילה, כ-33 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל במסוק סמוך ליעטר. השאיר אחריו הורים, רחל ועמוס, וארבעה אחים ואחיות.
עמוס: "אין מלחמה טובה למשפחות שאיבדו את הבנים. היו תקלות מעבר להפסקת האש שיכלו לכאורה למנוע את מה שקרה לבן שלנו. כל עיסוק בהן רק יפגע בנו. עריפת ראשים לא תעזור. אם אני הייתי עושה משהו שהיה גורר תוצאות קשות והייתי אחראי, הייתי מפנה את מקומי. אבל זה עניין אישי. בפגישה שעשינו עם אולמרט לא קיבלנו ממנו את ההסבר על נחיצות המבצע ב-60 השעות האחרונות. שאלנו אותו כי נראה לנו שזה היה מיותר. אבל אנחנו לא הולכים לנהל מלחמה".
בן 25 מנחלים. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 21:45 בלילה, כ-33 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל במסוק סמוך ליעטר. השאיר אחריו אישה, שרית, בחודש השישי להריונה, הורים, מרים ופטריק, וארבעה אחים ואחיות. אחרי שנהרג נולד בנו אביה-דניאל.
פטריק: "לא היתה הנהגה ראויה להוביל עם למלחמה. אולמרט היה צריך להתפטר מזמן. לפעמים אני מנסה להיכנס לראש שלו. איך הוא יכול לקום בבוקר ולהגיד 'אני מסוגל להמשיך להנהיג את המדינה'? כשעושים טעות צריך לשלם. אין בי כעס. אבל אני מאוכזב. ההנהגה מפחידה אותי. אני מרגיש כאילו אני הולך לניתוח עם רופא שלא ראה חולה מימיו והגוף שלי בידיו".
בן 33 מגדרה. נהרג ב-12 באוגוסט בשעה 21:45 בלילה, כ-33 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל במסוק סמוך ליעטר. השאיר אחריו אישה, סיון, בחודש החמישי להריונה, הורים, רבקה ואברהם, ושני אחים. אחרי שנהרג נולד בנו סער.
רבקה: "בעלי מאשים את הממשלה ואת אולמרט. אני לא מתעסקת בזה. אני יודעת שאולמרט אחראי. ברגע שאתה עומד בראש מדינה אי אפשר להימנע מאחריות".
בת 26 מרחובות. נהרגה ב-12 באוגוסט בשעה 21:45 בלילה, כ-33 שעות לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל במסוק סמוך ליעטר. השאירה אחריה הורים, וריונה ודן, ואח.
וריונה: "אולמרט והשרים שהיו איתו צריכים ללכת הביתה. הם טעו. ההחלטה על הפסקת האש כבר על הנייר ובכל זאת אומרים להיכנס? שלחו אותם להתאבדות. כואב לי שלא יהיו מסקנות אופרטיביות בוינוגרד. הרגו לי סתם את הילדה, את אלה שהיו איתה ואת כל ה-33".
בן 26 מנהלל. נהרג ב-13 באוגוסט בשעה 11:20 בבוקר, 19 שעות וחצי לפני הפסקת האש, מירי טיל נ"ט לעבר טנק בתל-נאחס. השאיר אחריו הורים, מינה ונחום, ושתי אחיות.
נחום: "בסוף השבוע לפני שהוא נהרג, צור התעניין מאוד מה קורה עם הפסקת האש. מתסכל שהוא נהרג קרוב להפסקת האש, אבל אני לא מתעסק בזה. זה לא יעזור לי נפשית. מעבר לזה, הדינמיקה של ניסיון לקבוע עובדות בשטח לפני הפסקת אש תהיה בכל מלחמה. אני מכיר את זה מ-1973. הבעיה היא של הפיקוד העליון של צה"ל, שניהל מלחמה בשלט רחוק".
בן 24 מכפר-תבור. נהרג ב-13 באוגוסט בשעה 12:30 בצהריים, 18 שעות וחצי לפני הפסקת האש, מטיל נ"ט שנורה לעבר כוח רגלי באבו-טוויל. השאיר אחריו הורים, אסתר ואריה, ושני אחים.
אסתר: "אלה שיושבים למעלה הם הרוצחים של הבן שלי. בני הלך בשליחותם. הוא נהרג בראשון בצהריים. ביום שני בבוקר כבר היתה הפסקת אש. אני איבדתי אח במלחמת לבנון הראשונה. בני שירת בצבא, גם בתי. הבן הקטן התגייס עכשיו לגולני. יכולתי שלא ילך לקרבי, אבל חתמתי לו אצל עורך דין. אני מצפה שתהיה התייחסות למי שמסר הכל למדינה. אפילו מכתב הניחומים שמגיע - מגעיל. לא לכולם מתאים אותו מכתב. אני אזרחית המדינה. בעיני אולמרט אני אספסוף. אם יש לו אחריות, הוא צריך ללכת. ראש ממשלה לא יכול לזלזל ככה באנשים".
בן 24 מנעמה. נהרג ב-13 באוגוסט בשעה 12:30 בצהריים, 18 שעות וחצי לפני הפסקת האש, מטיל נ"ט שנורה לעבר כוח רגלי באבו-טוויל. השאיר אחריו הורים, ליאורה ויעקב, ושלושה אחים ואחיות.
ליאורה: "קורע אותי שטעו. ההחלטה לצאת למבצע היתה ללא מחשבה. זה היה ניסיון לשרוד פוליטית על חשבון הבנים. גיא יצא לקרב בידיעה שזאת מלחמה על הבית. מפריע לי שהשתמשו בו ובאחרים כמו בבשר תותחים. ברור שבמלחמה יש אבידות. גיא וחבריו נהרגו למען משהו טהור, אבל ההנהגה לא טהורה. למה להיכנס אם יודעים שכבר יוצאים? זה היה שימוש פוליטי, מרושע. אני מבקשת מאולמרט שיגאל אותנו מפרצופו ויצטרף לילדיו בחו"ל. הילדים של מי שנמצא למעלה מפוזרים בחו"ל, ואנחנו אוכלים קש".
בן 24 ממי-עמ י. נהרג ב-13 באוגוסט, בשעה 12:30 בצהריים, 18 שעות וחצי לפני הפסקת האש, מטיל נ"ט שנורה לעבר כוח רגלי באבו-טוויל. השאיר אחריו הורים, מירטה וסרג'יו, ואח.
סרג'יו: "בלב שלי יש תמיד את ההרגשה ש'עוד כמה שעות-ויניב היה חי'. המינימום שאולמרט יכול לעשות זה להחזיר את המפתחות וללכת. מנהל מפעל, אם יש פאשלה, הולך הביתה. אז ראש ממשלה לא?".
מירטה: "אם ידעו שיש הפסקת אש, למה הכניסו אותם? הדבר היחיד שהשיגו בשעות האלה זה עוד 33 הרוגים. אנשי צבא קיבלו אחריות והלכו. רק אולמרט, בעצמו אבא של משתמט, לא הולך הביתה. עכשיו הוא יעשה בעזה אותו דבר?".
בן 31 מחיפה. נהרג ב-13 באוגוסט בשעה 12:30 בצהריים, 18 שעות וחצי לפני הפסקת האש, מטיל נ"ט שנורה לעבר כוח רגלי באבו-טוויל. השאיר אחריו אישה, גלית, ותינוקת בת עשרה חודשים, אלה. הורים, שולה ועצמון, ושני אחים.
גלית: "אני לא קוראת להתפטרות של אף אחד. זה לא יחזיר את אלעד. אני כן כועסת. החיים שלי היו יכולים להיראות אחרת. לילדה שלי היה אבא. אני יודעת שאלעד הלך למלחמה לשמור עליה ועליי. מפחיד אותי שכשהיא תגדל, היא תחפור ותגלה רק את הכעס. אני לא מתעסקת בזה עכשיו. החיים שלי גם ככה התהפכו. בכל זאת נשארתי אלמנה בגיל 31 עם ילדה בת עשרה חודשים".
בן 44 מזכרון-יעקב. נהרג ב-13 באוגוסט בשעה 18:30 בערב, 12 שעות וחצי לפני הפסקת האש, מטיל נ"ט שנורה לעבר כוח רגלי בקנטרה. השאיר אחריו אישה, מרב, שלושה ילדים, הורים, מאיר ושרה, אח ואחות.
מאיר: "הבן שלנו הוא החייל המבוגר ביותר שנהרג במלחמה, כמתנדב. הוא השאיר אישה ושלושה ילדים ובזה אנחנו מתעסקים. אנחנו לא מיליטנטים ולא שייכים לשום פורום. אם יש למישהו סיבה לכעוס זה לנו, כי ירון נפגע מאש כוחותינו. היתה טעות. בכל זאת אין לנו כעס על אף אחד".
בן 23 מלוד. נהרג ב-13 באוגוסט בשעה 18:30 בערב, 12 שעות וחצי לפני הפסקת האש, מטיל נ"ט שנורה לעבר כוח רגלי בקנטרה. השאיר אחריו הורים, פאבל ונטלי, אח ואחות.
נטלי: "הבן התקשר ואמר שזהו, הם יצאו. אבל אז החליטו להכניס אותם עוד פעם. אולמרט הוא אבן. שום דבר לא נוגע אליו. אנחנו לא קוראים עיתונים ולא רואים טלוויזיה. לא רוצים לדעת. תורידי לבן אדם את העור, תשימי אותו בחוץ, בקור ובשמש, איך הוא ירגיש? רק אומרים לנו מילה על אולמרט ווינוגרד והמבצע האחרון, כבר הדם נוזל לנו מהגוף".
בן 20 מראשון-לציון. נהרג ב-13 באוגוסט בשעה 18:30 בערב, 12 שעות וחצי לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בדחפור די-9 בקנטרה. השאיר אחריו אם, אנה, ואח.
אנה: "הבן שלי איננו. מה זה משנה מתי זה קרה? הכעס לא יחזיר אותו. חשוב רק שזה לא יקרה עוד פעם למשפחות אחרות. קשה מאוד אפילו לחשוב על זה".
בן 24 מקריית-שמונה. נהרג ב-13 באוגוסט בשעה 18:30 בערב, 12 שעות וחצי לפני הפסקת האש, מפגיעת טיל נ"ט בדחפור די-9 בקנטרה. השאיר אחריו הורים, עופרה ואלברט, ארבעה אחים ואחיות.
עופרה: "רומיתי. ביום חמישי דודו בא הביתה, לפני המבצע. כאילו המלחמה נגמרה. כשהיה במדרגות קראו לו למבצע הגדול. מה היו צריכים להוכיח בדקה ה-90 כשכולם כבר ידעו שיש הסכם? שלחו אותם כצאן לטבח. הילד שלי מת כי מישהו בממשלה החליט לעשות מבצע ראווה אחרון?! אולמרט סטר לי פעמיים. הוא גם לקח לי את הילד וגם הפך כל מה שחשבתי על המדינה. כתבתי לדודו: 'אני מבקשת ממך סליחה'. סליחה שחינכתי אותו ככה, לתת הכל למדינה. חינכתי את בני למות בעד ארצנו וזה לא נכון. לא למען הארץ הזאת. לא להנהגה הזאת התכוונתי. לא לאנשים שלא לוקחים אחריות".
נא להמתין לטעינת התגובות
