בג"ץ: הפרס יוענק לשטרנהל
השופטים דחו העתירה נגד מתן פרס ישראל לפרופ' זאב שטרנהל חרף מאמר שנוי במחלוקת שפרסם

בית משפט. צילום ארכיון: ענת זכאי
השופטים: עדנה ארבל, אליקים רובינשטיין וחנן מלצר החליטו שלא לקבל את טענת העותרים שלפיה פרופ' שטרנהל אינו ראוי לפרס ישראל על יסוד המאמר שעליו התבססה העתירה, ובו העניק הכותב הצדקה למאבק הפלשתיני בהתנחלויות, תוך התנגדות לשפיכות דמים.
השופטת ארבל קבעה כי ועדת הפרס הייתה ערה לעמדותיו השנויות במחלוקת של פרופ' שטרנהל, אולם סברה כי לעמדות אלה יש מקום בשיח הציבורי וכי הן נאמרות מתוך זיקה ומחויבות למדינה ולחברה הישראלית.
"לטעמי, ככלל, התבטאויותיהם של מועמדים לפרס ישראל בנושאים שאינם נוגעים במישרין לפועלים המקצועי, בגינו הם זוכים בפרס, אינם חלק אינטגרלי של השיקולים שעל ועדת השופטים להביא בין שיקוליה", ציינה ארבל בהחלטה. "דהיינו, הטענה כי מקבל הפרס אינו ראוי לו בשל עמדות שהביע בעבר, מחוץ למסגרת המקצועית נשוא הפרס, לא תקיים, ככלל, עילה להתערבות שיפוטית".
לא פאר יצירתו הפובליציסטית
השופטת הסבירה כי הניסיון מלמד שטענה כנגד "התבטאויות שנויות במחלוקת" היא פעמים רבות כסות להסתייגות מעמדות חברתיות ולעתים פוליטיות של מועמד. לעמדות אלה, לדעתה, אין דבר עם שאלת הישגיו המקצועיים, וספק אם יש מקום לכך שהוועדה תיתן להן משקל בין שיקוליה.
לדעת ארבל, קשה שלא לראות את מניעת הפרס ממי שנמצא ראוי לו בשל הישגיו המקצועיים, רק בשל עמדות שהביע, כפגיעה בחופש הביטוי. "תוצאה שכזו יש לה אפקט של 'סתימת פיות', שאין לה מקום במשטר דמוקרטי", אמרה ארבל. היא הדגישה כי האינטרס הציבורי הוא שבשיח הציבורי ישתתפו ויביעו
דעותיהם בחופשיות – גם אם אלה דעות צורמות ובלתי מקובלות – אזרחים רבים ככל הניתן, ובפרט מלומדים ואנשי אקדמיה.
השופט אליקים רובינשטיין ציין כי אף שהוא מסופק אם המאמר של פרופסור שטרנהל הוא "פאר יצירתו הפובליציסטית", אין בו כדי לשלול את פרס ישראל ממנו, הנקבע על פי שיקולים מקצועיים של ועדת השופטים.
גם השופט חנן מלצר המתנגד לכך שהחלטות של ועדת פרס ישראל תהיה נושא לדיון בבית משפט, קבע כי המאמר שפירסם פרופ' שטרנהל הוא בתחום "השיח הציבורי", מוגן על ידי חופש הביטוי ואין לו קשר לפן האקדמי של ועדת הפרס.