מי מכיר בחוק ירושלים ובחוק רמת הגולן?
על אף שבעולם לא מכירים בחוקים שמיועדים לקבוע את גבולות המדינה וביניהם חוק י-ם וחוק רמת הגולן, רוב גדול של הציבור הישראלי תומך בהם. חוקי ברזל
בשנת 1967, מיד לאחר המלחמה, אושר בכנסת תיקון לפקודת סדרי השלטון והמשפט הקובע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בכל שטחה של ארץ ישראל שהממשלה קבעה בצו".
בעקבות התיקון החילה ישראל את שלטונה וחוקיה על מזרח ירושלים כולל העיר העתיקה, השכונות המזרחיות והצפוניות של העיר - מעטרות בצפון ועד שכונת גילה וקבר רחל בדרום - ובמזרח עד מורדותיו המזרחיים של הר הצופים. בהתאם לכך הורחב שטחה המוניציפלי של ירושלים.
איחוד ירושלים לא הוכר על ידי שום מדינה בעולם. למרות זאת, וכדי לחזק את אחיזת ישראל בירושלים, נחקק ב-30 ביולי 1970, ביוזמתה של ח"כ לשעבר גאולה כהן, חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, הידוע יותר בכינויו חוק ירושלים.
חוק ירושלים מכריז על "ירושלים השלמה והמאוחדת" כבירת ישראל ומקום מושבם של הנשיא, הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון. החוק גם מבטיח חובת שמירה על המקומות הקדושים בעיר לכלל הדתות, וקובע כי ירושלים תזכה לתקציב מיוחד שייקרא מענק הבירה ואשר יועבר לפיתוח העיר, תשתיותיה, רווחת תושביה ושמירת צביון העיר.
מתוך הסדרה חוקי הברזל - ערוץ הכנסת
חוק ירושלים עורר סערות פוליטיות ותגובות בינלאומיות נזעמות. מועצת הביטחון של האו"ם קבעה כי החוק עומד בניגוד למשפט הבינלאומי, וכי הוא בטל מעיקרו. בעקבות ההחלטה עברו לתל אביב כל השגרירויות שמקום מושבן היה בירושלים.
ב-2001 נוסף לחוק ירושלים תיקון שנועד למנוע כל אפשרות של ויתור על חלקים מירושלים. התיקון קובע כי "לא תעבור סמכות מתחום ירושלים לכל גורם זר, מדיני או שלטוני". עוד נקבע
בכך בעצם סופחו דה פקטו כפרים, עיירות ושטחים פתוחים מעבר לקו הירוק. כדי לשנות את כל אחד משני הסעיפים נדרש רוב של חברי הכנסת, כלומר תמיכה של לפחות 61 ח"כים.
כדי לשריין עוד יותר את החוק ולמנוע ויתור על חלקים בירושלים המזרחית לטובת הפלשתינים, אישרה הכנסת בקריאה טרומיתבנובמבר 2007, שבועיים בלבד לפני ועידת אנאפוליס, הצעת חוק של יו"ר סיעת הליכוד, ח"כ גדעון סער, הקובעת כי כל החלטה הנוגעת לשטחה של ירושלים תחייב רוב של 80 חברי כנסת.
גם שטחי רמת הגולן זכו ליחס מיוחד מצד הכנסת, לאחר שבדצמבר 1981 התקבל בכנסת בהליך מזורז "חוק רמת הגולן" הקובע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". גם כאן, אף מדינה בעולם לא הכירה בחוק זה.
כהן סיפרה כי הרעיון להעביר בכנסת את חוק ירושלים עלה בראשה כששמעה את מנחם בגין מדבר על המשא ומתן שניהל עם אנואר סאדאת ומספר שסוגיית ירושלים נותרה פתוחה. "כששמעתי את המילה 'פתוחה' נפתח לי הראש, והבנתי שיש בעיה. מיד דרשתי שהמו"מ עם סאדאת לא יהיה על ירושלים", נזכרה. "כוונתי הייתה להבטיח שירושלים לא תעלה למשא ומתן. הייתי פרלמנטרית מנוסה, וידעתי שהצעת החוק תעורר סערה - והיא באמת עוררה סערה".
כהן טוענת כי החקיקה הייתה מוצדקת, וכי הייתה עושה זאת שוב באותו המצב. "אני עדיין חרדה לגורל ירושלים, מפני שאין פה דברים שהם ערובה לנצח", אמרה. "ירושלים קדושה רק ליהודים, אבל יש בה מקומות קדושים לכל הדתות, כך היה צריך משרד החוץ לקבוע. לצערי, שוב פעם אין לנו אלא לסמוך על הערבים, שבתורם לא ייוותרו על כלום ולא יהיו מוכנים לשום פשרה".
עו"ד רובי סיבל, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, טוען כי על פי המשפט הבינלאומי, גבולות נקבעים בהסדרים לא בחוקים חד צדדים. "מבחינת החוק הישראלי זה חוק תקף, אבל אי אפשר לשנות מציאות בינלאומית על ידי חקיקה. אם סוריה תחוקק חוק שחיפה היא חלק מסוריה אז זה יהפוך אותה לחלק ממנה?", תהה.
"המציאות היא שאין מדינה בעולם שמכירה בריבונות שלנו במזרח ירושלים", הוסיף סיבל. זו מציאות עצובה אבל זו המציאות. עם זאת אין היום בעולם עוררין על הריבונות הישראלית על מערב העיר".
מזכ"ל שלום עכשיו, יריב אופנהיימר, אמר כי חוק ירושלים נועד להבטיח לנו את השטח, אבל בלי תושביו. "הפלשתינים שסופחו לירושלים קיבלו תעודות זהות כחולות, אבל הם רק תושבים והם אינם יכולים לבחור לכנסת", טען. "הנושא של ירושלים פתוח לחלוטין, ולדעתי הפתרון צריך להיות פוליטי: שכונות יהודיות יהוו את בירת ישראל, שכונות פלשתיניות את בירת פלשתין, ובאזור הנפיץ של האגן הקדוש תהיה ריבונות משותפת שתאפשר חופש דת".
לדבריו, מי שרוצה שלום יודע שבלי פשרה אין ולא יהיה הסכם שלום. "הניסיון של גדעון סער לשריין את חוק ירושלים ולקבוע שרק 80 ח"כים יוכלו לאשר ויתור בעיר הוא מהלך אנטי דמוקרטי, דורסני וכמעט פשיסטי", הוסיף.
ומה חושב על כך הציבור? סקר שהוזמן על ידי ערוץ הכנסת, ושהוכן על ידי מכון פנל'ס, מלמד כי 61% מהציבור תומכים בשריון חוק ירושלים באמצעות קביעה שרק רוב של 80 חברי כנסת יאפשר ויתור בעיר. 28% מתנגדים להצעה ו-11% לא הביעו עמדה.
לשאלה האם יש לבטל את חוק ירושלים במידה והוא יהווה מכשול בדרך להסדר שלום עם הפלשתינים, השיבו 62% שאין לבטלו. 28% תומכים בביטולו ול-10% אין עמדה בנושא. לגבי חוק רמת הגולן התמונה דומה. 66% סבורים שאין לבטל את החוק אם יהווה מכשול להסדר שלום עם סוריה. 26% תומכים בביטולו ול-8% אין דעה בנושא.
לרגל 60 שנה למדינת ישראל nrg מעריב בשיתוף עם ערוץ הכנסת ליקט עבורכם כמה ציוני דרך בחקיקה לאורך השנים. "חוקי ברזל – חוקים שעיצבו את המדינה" - סדרה בת חמישה פרקים על חוקים היחודיים למדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
