חוק השבות – גזעני או ליברלי?
החוק מ-1950, שאיפשר ליהודים מכל קצוות העולם לעלות לישראל ועיצב את זהותה של המדינה כולה, עדיין מעורר מחלוקות. חוקי ברזל - מדור חדש
במרוצת השנים, בעיקר בעקבות גל העלייה הגדול מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, השמיעו גורמים חרדים בכנסת ומחוצה לה דרישה לבטל את סעיף הנכד "כדי למנוע עליית גויים לישראל". ב-1999 פסק בית המשפט העליון, בהרכב בראשות השופט מישאל חשין, כי בן משפחה לא יהודי של יהודי אזרח ישראל אינו זכאי שבות.
החוק עבר גלגולים רבים ועורר מחלוקות רבות. המחלוקת העיקרית הייתה בשאלה המוכרת – מיהו יהודי? הראשון לקבוע את ההגדרה היה שר הפנים ישראל בר-יהודה (אחדות העבודה) שקבע בשעתו כי כל מי שמצהיר בתום לב שהוא יהודי - הוא יהודי. הדבר גרם למשבר קואליציוני, ושר הפנים שבא אחריו מהמפד"ל קבע כי חוק השבות חל על יהודי על פי ההלכה או על מי שעבר גיור כהלכה.
תיקון נוסף בחוק השבות נערך בעקבות פסיקות בג"ץ בפרשת האח דניאל רופאייזן (יהודי מומר שדרש ב-1962 להכיר בלאומיותו כיהודי), ובפרשת שליט (שבה הועלתה דרישה ב-1970 לרשום ילדים בתעודת הזהות כחסרי דת אך כבני הלאום היהודי). ב-1970 תוקן החוק ונוספה לו הגדרה: "יהודי – מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". ההגדרה הותירה את המחלוקת בעינה משום שהוויכוח נסוב מאז סביב השאלה למי נתונה סמכות הגיור.
חוק השבות. מנחה: גדעון אלון. משתתפים: השר לשעבר אהרון ידלין, ח"כ מרינה סולודקין וח"כ לשעבר ישראל אייכלר, מתוך: ערוץ 99 ערוץ הכנסת
סקר שערך מכון פאנלס עבור ערוץ הכנסת מלמד כי 83% מהציבור סבור שחוק השבות, שנועד לתת ליהודים באשר הם בית לאומי, הוא עדיין חוק רלוונטי. אולם 53% סבורים שיש לצמצם אותו כך שהוא יחול רק על מי שבעצמו יהודי.
לעומתם, 27% סבורים שיש להרחיב את החוק ולהחיל אותו גם על לא יהודי שקשר את גורלו עם מדינת ישראל.
לשאלה האם יש להתיר גם לאלה שאינם יהודים לקבל אזרחות ישראלית הביעו 52% התנגדות. 48% השיבו בחיוב. מתוך הנשאלים, 82% השיבו נחרצות בשלילה לשאלה האם חוק השבות הוא גזעני. לעומת זאת 18% כן סבורים כי החוק הוא גזעני.
ומה חושבים אישי ציבור על החוק? ח"כ מרינה סולודקין (קדימה), שעלתה ב-1991 ממוסקבה מסבירה כי בעיניה, חוק השבות הוא החוק החשוב ביותר של מדינת ישראל. "כל מי שיש בו טיפת דם יהודי יכול גם אחרי 3,000 שנה בגלות לחזור לארץ, בזכות חוק השבות". לדבריה, אסור בשום פנים ואופן לשנות את החוק, שהוא חוק לאומי וליברלי ממדרגה ראשונה.
ח"כ לשעבר ישראל אייכלר מיהדות התורה חושב את ההיפך הגמור ממנה, ומתנגד בתוקף לחוק השבות כפי שהוא מנוסח ומוגדר כיום. "מדינת ישראל מתיימרת להיות מדינה דמוקרטית, אבל חוק השבות הוא חוק גזעני, אנטי דמוקרטי מאין כמוהו, כי הוא מפלה בין אדם לאדם על רקע לאומי", אמר. לדבריו, כל ה"סילופים" שהוכנסו לחוק אחרי שחוקק לראשונה נועדו להצדיק הכנסת גוים שאין להם זיקה ליהדות ובאו רק לשפר את מצבם.
השר לשעבר אהרון ידלין, שהיה שותף לניסוח חוק השבות, מספר כי החוק היווה מהפכה של ממש, משום שהוא קבע הלכה למעשה כי מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי כולו, ושכל יהודי זכאי לעלות לישראל ולהפוך בה לאזרח באופן אוטומטי.
"הציונות הצילה את אבא שלי", אמר ידלין. "במקום להתבולל הוא חזר לארץ ישראל ולעברית, והקים מדינה וגידל ילדים ונכדים יהודים. אני בעד להביא גם משפחות מעורבות אם יש ביניהם גורם שרוצה להמשיך לחיות כאן כיהודי. אני לא נבהל מ-300 אלף לא יהודים. צריך לגייר אותם. הם רוצים לחיות כיהודים, אלא שהרבנות מקשה ומכבידה עליהם".
לרגל 60 שנה למדינת ישראל nrg מעריבבשיתוף עם ערוץ הכנסת ליקט עבורכם כמה ציוני דרך בחקיקה לאורך השנים. "חוקי ברזל – חוקים שעיצבו את המדינה" - סדרה בת חמישה פרקים על חוקים היחודיים למדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
