זהירות, מלכודות חול בחופי ישראל
אחרי שנים של הזנחה קיבלנו אתמול תזכורת כואבת: המצוקים לאורך החופים לא מטופלים, והתמוטטויות נוספות הן לא עניין של זמן – הן מתרחשות כל העת
מומחים מזהירים כי אם לא ייעשה דבר בנושא, מדינת ישראל צפויה לאבד עשרות דונמים לטובת הים, ומכיוון שחלק מהמקומות הם גנים לאומיים, מדובר באיבוד של ערכי מורשת.
הרשויות המקומיות מנסות להתמודד עם הבעיה כל אחת בדרכה, אך טוענות כי ללא התערבות ממשלתית יהיה קשה לפתור אותה. הממשלה מצדה הקימה לפני שנתיים ועדה בין משרדית שצפויה לפרסם בקרוב את ממצאיה.
בינתיים נעלמים מדי יום עשרות סנטימטרים של מצוק. "מצב הצוקים בארץ בכי רע", מסביר יגאל בן ארי, מנהל מחוז מרכז ברשות הטבע והגנים, האחראי בין היתר על חוף גודר שהתמוטט בו אתמול המצוק. "התמוטטויות קורות כל הזמן. אם הצעירים היו ממקמים את האוהל מטר מזרחה, הבן אדם היה מת, נפלו שם גושים בגודל של רכב".
במשרד הפנים מביעים כמעט ייאוש מאי ציות האזרחים לשלטי האזהרה שהוצבו בחופים. "הבעיה היא שאנשים רוצים לשבת בצל מתחת למצוק או לטייל שם", מסביר אשר גרנר, ראש אגף רישוי עסקים ואתרי רחצה במשרד הפנים. "כל רשות אחראית בשטח שלה, הן אמורות להעריך את הסיכונים ולבחון פתרון שמתאים להן".
אבל ברשויות המקומיות מבהירים כי יש אמנם פתרונות, אולם צריך לכך סיוע. "הבאנו כבר מומחים בינלאומיים שכתבו דוחות", מסבירה ראש העיר הרצליה, יעל גרמן. "כל שנותר הוא שהמדינה תאמץ ותסייע ליישם". גם יו"ר איגוד מהנדסי הערים ומהנדס עיריית נתניה, פול ויטל, מסכים
אלא שאם לא די בהאשמות ההדדיות, גם על הפתרונות יש מחלוקת. כך, למשל, הקמת קירות תומכים בחוף אפולוניה שבהרצליה התעכבו בשל התנגדות הירוקים שטענו כי הדבר יהרוס את המרקם הסביבתי. במקום הציעו הירוקים לפזר חול בתחתתית המצוק. אולם בעירייה סבורים כי דווקא הצעת הירוקים תפגע בחי באזור.
בקיבוץ שדות ים מנסים תושבי המקום למנוע אסון בכוחות עצמם. "בסוף עונת הרחצה אבצע תמיכה מסיבית במצוק", מסביר רכז הנדל"ן בקיבוץ, גילי אמיר. "אנחנו גם ממנים הכל בעצמנו בעלות של מיליון שקל".
גם בחוף אשקלון קרס בחורף האחרון חלק מהמצוק ובכביש נפערו בורות. העירייה פועלת מזה שנים למנוע קריסה נוספת, אך מתקשה בכך משום שאין בכוונתה לפגוע בצמחייה העבותה ובבעלי החיים הרבים שבחוף. "אם לא יימצא פתרון מהיר לבעיה יתרחש אסון", מזהיר מנכ"ל החברה הכלכלית לאשקלון, אבי נעים.
עם זאת מספר נעים כי מסתמן פתרון, שלפיו המשרד להגנת הסביבה יאפשר להקים שוברי גלים בתוך הים בעומק של שלושה מטרים. ואכן אחד הפתרונות שנבחנים לטיפול בבעיה הוא יצירת שורת שוברי גלים תת ימיים, כמו גם קירות תומכים מבטון, רשתות או סלעים. מדובר בפתרון שמעורר לעתים את התנגדות הארגונים הירוקים בשל הפגיעה במרקם הסביבתי.
בראשון לציון דווקא החליטו שלא להקים שוברי גלים מחשש שהם מפריעים לסחף התת ימי של חולות מנהר הנילוס ובכך גורמים לנסיגת המצוקים וקריסתם. "מטרתנו היא לשמור על טבעיות החוף ובריאות המתרחצים", מסביר דורון מילברג, מנכ"ל העירייה. אולם גם ברשות הטבע מודים: "עדיין אין טכניקות ברורות איך לטפל בתופעה".
ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "הוועדה הבין משרדית בראשותה של ראש אגף תיאום, מעקב ובקשה במשרד ראש הממשלה, יעל נחמיאס, התכנסה מספר פעמים בשנה האחרונה והיא מגבשת מסמך מדיניות - שאת מסקנותיה תגיש בשבועות הקרובים". בלשכה אף נתנו דוגמה לעבודת הממשלה ומסרו כי "הממשלה בנתה באשקלון סכר זמני עד לסיום עבודת הוועדה".
בהכנת הידיעה השתתפו הדס שפר, אלעד הופר, ירון ששון ותומר ולמר
נא להמתין לטעינת התגובות
