שותה סודה, לא רוצה לעבוד בתעשיית המיחזור

אני לא מתנגד למיחזור, אבל לא רוצה להיות פועל בתעשיות של אחרים, כשהתמורה הירוקה היחידה נכנסת לחשבון הבנק שלהם

יגאל קרט | 1/7/2012 15:10 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
קמפיין חדש בטלוויזיה מראה אדם שהשליך בקבוקי פלסטיק לפח הזבל, ולא אל פינת המיחזור, מקבל עונש חמור. "המטת חרפה על הכפר שלנו", אומרים לו, "אתה יודע מה לעשות.." והוא נאלץ לבצע "חרקירי". ככה יעשה לאיש שעשה את הדבר הבלתי נתפס הזה. לא רחוק מביתי, יש כלוב גדול עם סורגי מתכת. מדי פעם אני מבחין באדם הניגש אליו ומשלשל בצייתנות לתוך פתח צר, את בקבוקי הפלסטיק הריקים שלו. איזה צרכן אחראי ונבון!

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

לאחר שסיימת לשתות את בקבוקי המשקה שלך, נשארים לך בקבוקי פלסטיק ריקים. הבקבוקים האלה שווים כסף. כשרכשת אותם, שילמת גם על המשקה וגם על האריזה. כשאתה נותן אותם בחזרה, אתה לא מקבל רבע אגורה. כשאתה נותן את מכלי הפלסטיק שלך, אתה מספק להם במתנה חומר גלם שהופך לכסף, למשרות, לתפקידים.

בעלי המניות, המנהלים, יושב הראש, אף אחד במפעלים שמטפלים בזה, לא זז לשום מקום בלי שיקבל את מה שמגיע לו. מה הם היו עושים בלי הבקבוקים שלך? ואילו אתה, חייל נאמן ומסור בצבא משרתי האינטרסים של אחרים, נשאר בתחתית שרשרת המזון, עם שקית ריקה ביד ועם "התחשבות בכדור הארץ". באמת  סידור מאוד  הוגן.
בוא למשמר האזרחי

ולמה אני מתעכב על העניין הזה? כי אני מרגיש שמיום ליום אני, נדרש לשאת על כתפי הצרות עוד ועוד תפקידים, לתת יותר ויותר מזמני ומכספי מבלי שאף אחד מעלה על דעתו לשתף גם אותי בתוצאות של התהליך. יש בעיר מסיבה גדולה, אבל הכניסה למוזמנים בלבד.

"מה דעתך להתנדב למשמר האזרחי?", הם שואלים אותי. "יש לנו בלילה רק שתי ניידות למאתיים אלף תושבים. אנחנו חייבים את עזרתך". האם גם אנחנו מתנדבים? לא מה פתאום. יש לנו משפחות לפרנס. וזה לעולם לא נגמר. מה דעתך לשלוח לנו ספרים כדי שנקים ספריה בבית הספר? תקפיץ בבקשה ברכב שלך את הילדים לחוגים, כי אין לנו תקציב להשקיע בתחבורה ציבורית טובה. תשלם על החוגים שלך, כי אין לנו כסף לתת לך לעוד שעות ומתקנים.

תביא

לנו גם בגדים שאתה כבר לא לובש. תרכוש קצת מוצרי מזון כדי שנוכל לחלק בחג ולנקות את המצפון. בחייך, תסמס לנו איזה  עשרה שקלים תרומה. וכעת, אנחנו מבקשים יפה. בקבוקים, רק למיחזורית.

בסוף כל דבר שאתם נותנים, יושב מישהו שמבקש מכם לעשות משהו, מתישהו, בלי לתת לכם דבר  בחזרה. בסוף כל בקבוק משקה שאתם מרוקנים, יושב מישהו שמאיים עליכם בחרקירי.

אין לי דבר נגד מיחזור. אבל אין לי חשק להפוך את עצמי לפועל בתעשיות ענק של אחרים, כשהתמורה היחידה היא טפיחה על השכם והדבר הירוק היחידי פה, הולך לחשבונות הבנקים שלהם. בינתיים, אני משתמש בבקבוקים רב פעמיים וממלא בהם סודה במתקן שרכשתי. אין בזה צבעי מאכל והכי חשוב, לא מאיימים עלי בחרקירי.

הכותב הוא משפטן.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

טור אורח

צילום: .

nrg מעריב מציע במה לכותבים אורחים על ענייני השעה

לכל הטורים של טור אורח

עוד ב''טור אורח''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים