ביום כה עצוב, ראוי היה שגם הכנסת תתאבל
בזמן שהציבור ניסה לעכל את התמונות הקשות של ארונות החטופים, בכנסת התנהלה הברברת הרגילה, שכללה שורת הצעות חוק. הנבחרים
מדינה שלמה עצרה את נשימתה. מדינה שלמה עמדה מלכת והזילה דמעה ביחד עם קרנית, שלמה, מיקי, צבי ושאר בני המשפחות הכואבים, אבל הכנסת המשיכה בסדר יומה הרגיל, במרתון של הצעות חוק בלתי פוסקות, בברברת וקשקשת מתמשכת. מן הראוי היה שהכנסת תעצור לרגע, שתרכין ראש, שתתייחד עם הבנים, אבל זו הייתה ציפייה מוגזמת, מן הסתם.
חוסר רגישות
ברגע הקשה הזה שבו חשף החיזבאללה את ארונות המתכת השחורים, ישב באולפן הטלוויזיה ח"כ יובל שטייניץ (ליכוד), והסביר באותות ובמופתים מדוע אסור היה לבצע את העסקה. זכותו של שטייניץ, כמובן, שמורה לו להטיף את משנתו ולהעלות את טיעוניו, אבל לכל דבר יש עת.
לא יכול היה להיות עיתוי גרוע יותר וחסר רגישות כל כך לומר את הדברים, כמו באותם רגעים. הלהיטות הזו של חברי כנסת שששים לרוץ אל כל מיקרופון פתוח ואל כל אולפן שיהיה מוכן לארח אותם לרגע, היא לעתים פתטית, לעתים מגוחכת, ולרוב סתם מעצבנת. בן אדם, אתה רואה על הצג מולך את הארונות מול העיניים, חכה רגע, תמתין עם הביקורת שלך.
כתבתי כאן באחד הטורים הקודמים על הכנסת הפועלת כיחידה למלחמה בטרור ושולפת מהמותן הצעות חוק שכולן אומרות נקמה - נקמה בגויים, נקמה בערבים, נקמה במחבלים. הצעות חוק להריסת בתים, לגרוש, לשלילת אזרחות, לשלילת דמי קבורה, לשלילת מועמדות לכנסת, לשלילת חברות בכנסת, להחרמת אמנים משתמטים.
הנה למשל תגובתו
נו באמת, אריה אלדד מצפה שחיל האוויר יפציץ את עצרת החיזבאללה ויהרוג שם מאות. מה שלא הצלחנו לעשות במלחמה הוא מקווה בסתר לבו שנעשה בפעולת תגמול, או שהוא לא באמת מתכוון וסתם רצה לשחרר לחצים. זה מזכיר את דברי הרהב שמשמיעים אצלנו גורמים עלומים "בירושלים", כנראה מתוך תסכול על חוסר היכולת להכריע את החיזבאללה: יותר טוב לנסראללה שיחזור לבונקר ולא יסתובב בחוץ, או דברים בסגנון: אנחנו עוד נחסל את סמיר קונטר. נו, באמת.
הנה עוד דוגמא לפופוליזם בכנסת. ועדת החינוך תתכנס בשבוע הבא כדי לקיים דיון מיוחד בתכנית הטלוויזיה "הפוליגרף". לדיון הוזמנו מנחה התכנית גדי סוקניק, שירוויח עוד כמה דקות של חשיפה תקשורתית, משתתפי התוכנית, נציגי הזכייניות, נציגי הרשות השנייה, נציגי הורים, מורים והמועצה לשלום הילד.
למה לעזאזל זה עניינה של ועדת החינוך? מדובר בתכנית ירודה, נמוכה, תפלה, עלובה ומשפילה, אבל מה זה עניינו של הרב מלכיאור? למה חברי הכנסת צריכים להתערב בתכנים של תוכניות טלוויזיה? די בכך שמועצת הרשות השנייה פנתה לזכיינים וביקשה להזיז את מועד שידור התכנית.
הרי מדובר בטעם רע, וחברי הכנסת צריכים למשוך ידם מהתערבות בנושאים כאלה. מדובר בערוץ מסחרי. הוא רוצה לשדר תכנית כל כך גרועה בשביל עוד כמה אחוזי רייטינג, שיבושם לו. מתברר שלכל זבל יש צרכנים. מי שלא רוצה לראות יכול לזפזפ בשלט ולא צריך חותמת כשרות של הרב מלכיאור, של רבנים אחרים או של ועדות כנסת כדי להכתיב את טעמו של הציבור.
המקצוע השני הוותיק בעולם
מה לנו כי נלין על ח"כ משה שרוני שבשעת כעסו איים על ממלא מקום יושב ראש הקואליציה, יואל חסון, וקרא לעברו "אני אזיין אותך". הרי רק לפני שבוע ימים שרת החינוך בכבודה ובעצמה קראה לעברה של מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, רונית תירוש, "חתיכת חרא". המרחק בין חתיכת חרא לאני אזיין אותך הוא קטן וסמנטי.
ח"כ חיים אורון ממרצ מיהר להגיש תלונה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה לחקור אם לא הייתה פה קבלת דבר במרמה. אבל כולנו יודעים שהפוליטיקה הוא המקצוע השני הוותיק ביותר בעולם, והאתיקה שלו דומה מאוד לאתיקה של המקצוע הראשון הוותיק ביותר בעולם.
שרוני תמך במינויים של אפללו ורוחמה אברהם לשרים בממשלה, אבל למחרת התכנסה הקואליציה לעשות רביזיה בהחלטה לגבי חוק הקצבאות וקברה אותו. הטעות של שרוני הייתה שהוא היה צריך לדרוש לקיים את הרביזיה מיד לאחר ההצבעה הראשונה בוועדת העבודה והרווחה על חוק הקצבאות, ולא לחכות למחרת ההצבעה על מינויי השרים. עכשיו שרוני יודע מה שכולם יודעים. תרגילים מלוכלכים הם לחם חוקם של פוליטיקאים. יושר והגינות צריך לחפש בארגוני צדקה, לא בכנסת, וכל מה שנותר לו כעת הוא לאכול את התבוסה ולאיים לירוק בפרצופו של השר אפללו.
הטלנובלה הקרויה "מינויו של ח"כ אבישי ברוורמן ליו"ר ועדת הכספים", תרשום ביום ב' הקרוב פרק שמיני בסדרה. שוב פעם תתכנס ועדת הכנסת בניסיון לאשר את המינוי, שלו מתנגדת ש"ס בתוקף, בתקווה שהפעם יימצא הרוב הדרוש גם בוועדה ומייד לאחר מכן בוועדת הכספים. לאחר הזובור ששרי העבודה עשו לאולמרט השבוע, כשהצביעו אי אמון בממשלה, ולאחר שבראש הקואליציה עומד כעת יואל חסון הצעיר והנמרץ, אולי הסאגה הזו תגיע סוף סוף לסיומה.
האחרון לצאת מכבה את המחשב
הנה הצעת חוק חשובה שבלהט האירועים נדחקה לקרן זווית. מליאת הכנסת אישרה השבוע בקריאה טרומית הצעת חוק של חברי הכנסת "הירוקים", דב חנין ומיכאל מלכיאור, שענייניה התייעלות אנרגיה במוסדות ציבור במטרה לחסוך כ- 70 אחוז בצריכת החשמל.
ההצעה תחייב מוסדות ציבור ברחבי הארץ לשורה של צעדי התייעלות ובהם והגבלת קירור המזגנים ל-24 מעלות בקיץ ול-25 מעלות בחורף. בתם יום עבודה יכובו כל המחשבים וציוד חשמל לא חיוני. בכל משרד ומוסד ציבורי ימונה אחראי על התייעלות אנרגיה. עוד נקבע בהצעה כי לא ייבנה מבנה ציבור שלא יהיה בניין ירוק.
כדי לעודד את יישום החוק מוצע בו שחלק מהכספים שייחסכו באמצעותו יוחזרו חזרה למתקן הציבורי. עוד קובעת הצעת החוק מנגנון ענישה שיפעל נגד מוסדות הציבור שלא יתייעלו בהתאם לחוק. הצעת החוק היא בהחלט ראויה, אבל איך אומרים אצלנו? נחיה ונראה.
שר המשפטים, דניאל פרידמן, התייצב השבוע בכנסת לשעת שאלות, מוסד חדש שהנהיגה יושבת ראש הכנסת, דליה איציק, תחת הכותרת המפוצצת "רפורמה בפעילות הכנסת". האמת היא שכך נראות כל הרפורמות הגדולות שהוכרזו במדינה – רפורמה בחינוך, רפורמה במשק המים, רפורמה בתחבורה ועוד ועוד.
במתכונת הזאת שעת השאלות נדונה לכישלון מראש. היא לא מעוררת עניין, היא אינה מאפשרת לשאול את השרים שאלות "מתחת לחגורה", וחמור מכל, היא לא כוללת, לפחות בשלב זה, את שני השרים הכי חשובים – ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ושר הביטחון, אהוד ברק. אפשר לקרוא למוסד הזה "שעת שאלות", "רפורמה דרמטית ומהפכנית" או "לובנגולו מלך זולו", בסך הכל מדובר בשיעמומון טרחני ומיותר.
כמה פעמים שמענו את המנטרה הזאת "האוצר מתנגד". רואי החשבון המנהלים את הבוכלטריה (הפנקסנות) הלאומית מתנגדים להצעת החוק לפיה הוצאות על טיפול ילדים יוכרו לצורכי מס. הפעם אני מחזיק אצבעות לתבוסת האוצר, השר העומד בראשו ופקידיו, ולניצחונם של מציעי הצעת החוק, שאושרה השבוע בוועדה למעמד האישה לקריאה ראשונה: יו"ר סיעת הליכוד, גדעון סער, יו"ר סיעת מרצ, זהבה גלאון, יו"ר סיעת ש"ס יעקב מרגי, רונית תירוש (קדימה), נדיה חילו (עבודה) ואורי אריאל (האיחוד הלאומי-מפד"ל).
העלויות הגבוהות הכרוכות בטיפול בילדים בגיל הרך מטילות מעמסה כלכלית על משפחות צעירות, בין אם מדובר במעון יום, מטפלת, או בדרך השגחה אחרת. עלויות אלה מובילות פעמים רבות למצב בו ההורים בוחרים שאחד מהם, לרוב האם, ימנע מלצאת לשוק העבודה, שכן משכורתו מתועלת ברובה או כולה ממילא לכיסוי הוצאות הטיפול בילדים. מטרת הצעת החוק להקל על המעמסה הכלכלית של ההוצאות הכרוכות בטיפול בילדים וליצור תמריץ חיובי ליציאת אימהות לעבודה. מתן זיכוי וניכוי במס ההכנסה בגין הוצאות טיפול בילדים יאפשר לעוד רבבות אמהות לצאת למעגל העבודה.
כדי לשים דברים בפרופורציה אני רוצה להביא כאן כלשונם פרשנות להצעת החוק מפיה של פרופסור סילביה ביז'אווי, ראש החוג ללימודי משפחה במסלול האקדמי של המכללה למינהל: "הצעת החוק, שמהווה צעד אחד בכיוון הנכון היא רק טיפה בים, ועלולה ליצור תחושה כי צעדנו כברת דרך לכיוון פתרון ראוי. יש לזכור שנחוץ שינוי ראדיקלי בתפיסה ובמדיניות בתחום עידוד נשים לצאת לעבודה. שינוי אשר יכול לבוא בדמות חוק יום חינוך ארוך, אשר פותר גם הוא את בעיית שמירת הילדים כשההורים עובדים אך לא מזניח את חינוך הילדים והעצמת אוכלוסיות באמצעות חינוך. אין להסתפק בפתרון קוסמטי לאנשים עשירים עובדים אלא לעודד העצמת נשים באופן עמוק ואמיתי".
בוועדת הפנים אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק הבאה להחמיר את העונש על מי שנוהג ברכבו על חוף הים ולהטיל עליו חצי שנת מאסר.
במליאת הכנסת אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק של ח"כ זבולון אורלב ואסתרינה טרטמן לפיה גם עבירת אינוס של גבר או קטין בידי אישה תחשב לאונס לכל דבר.
השר יצחק הרצוג, הממונה על רשות השידור, הודיע במליאת הכנסת כי הערוץ הראשון הקורס, ישדר את שידורי האולימפיאדה גם בשישי-שבת.
אושרה בקריאה שנייה ושלישית הקמת זרם חינוך ממלכתי חדש – זרם המשלב בין חינוך דתי לחילוני.
סיעת בל"ד פנתה ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בדרישה לחקור "פשעי מלחמה" של ישראל במלחמת לבנון השנייה, ובעיקר את השימוש בפצצות מצרר.
נא להמתין לטעינת התגובות
