פאר ויסנר נזכר למחות נגד הריסת אוסישקין
שנה אחרי הריסת אולם הכדורסל כתב סגן ראש עיריית תל אביב מאמר נגד הפעולה שביצעה העירייה שהוא אחד העומדים בראשה. האם זו הדרך לתפקיד השר להגנת הסביבה, בו חושק וינסר. לא עוצר בירוק, חלק ג'
פרופיל פאר ויסנר
- לא עוצר בירוק, חלק א': הפטנט שבעזרתו תופק אנרגיה מגלי הים
- לא עוצר בירוק, חלק ב': מאחורי הקלעים של הסערה הסלולרית האחרונה
המקומון "זמן תל אביב" הקדיש בסוף השבוע האחרון ארבעה עמודים לטורים לזכרו של האולם. הטור הלוחמני ביותר - וכשמדובר בשילוב בין אוהדי הפועל תל אביב ואוסישקין התחרות קשה - נכתב על ידי פאר ויסנר, יו"ר מפלגת הירוקים. קראתי, והסכמתי עם כל מילה: ויסנר תיאר את אטימותה של עיריית תל אביב והעומד בראשה, שסירב לכל הידברות והצעת פשרה. ויסנר גם הסביר שספורט הוא תרבות ובריאות, ובסדר היום הסביבתי אלה חשובים לא פחות מקצת דשא וספסלים. צודק.
אלא שאז נזכרתי בפרט קטן, אך
מטריד: ויסנר הוא סגן ראש עיריית תל אביב. לא איש אופוזיציה, לא מיעוט במועצת העיר - מספר שתיים, וכל משך המאבק העקרוני הזה, שבו העירייה שהוא עומד כמעט בראשה נהגה באטימות ציבורית, הוא לא שקל לרגע להניח את המפתחות, לעשות מעשה, לנסות באמת למנוע מחולדאי לגרום נזק בלתי הפיך. תחת זאת הוא בחר להשתלב בטרנד ההולך ותופס תאוצה בקרב פוליטיקאים ישראלים, וניגש לכתוב מאמר פרשנות חוצב להבות בעיתון. ועל כנפי הישגים כאלה, ויסנר שואף להיות השר להגנת הסביבה בממשלה הבאה.
נא להמתין לטעינת התגובות
