עסקאות חטופים: יותר שוט פחות גזר
התנהגותה של ישראל נוכח החטיפות הדגימה את מה שאסור לעשות. יש צורך באסטרטגיה נגד חטיפות. 10 נקודות
הפיתוי לחטוף ישראלים גדל והולך וככל שישראל משלמת מחיר גבוה יותר תמורת החזרתם חיים או מתים. כדי להיחלץ מן המדרון החלקלק הזה חיונית אסטרטגיה כוללת נגד חטיפות, החורגת בהרבה מן השאלה "כמה כדאי לשלם עבור חטוף", שמשמעותה מפוקפקת.
אסטרטגיה כזו צריכה לכלול את עשרת העקרונות הבאים, המתבססים על אסטרטגיה-רבתי של יותר שוט ופחות גזר:
1. חיזוק יכולת העמידה של החברה בישראל נוכח סבל המשפחות והכאב של כולנו. העימות בין ישראל לחמאס ולחיזבאללה הוא בין חברות, לא פחות מאשר בין כוחות מזוינים, עם תחרות טרגית ביכולת לשאת כאב. בעימות הזה ישראל חייבת לנצח. לשם כך דרושה מנהיגות ערכית-רוחנית, דתית, בעלת ראייה מוסרית ארוכת טווח, וכן מנהיגות פוליטית אמיצה שהציבור מאמין בה.
2. מאמץ מרבי למנוע חטיפות, תוך הטלת אחריות אישית מלאה על האחראים ישירות ובעקיפין לכישלונות. עם זאת, אסור להירתע מפעולות ביטחוניות חשובות, גם אם טמון בהן סיכון של חטיפות ושבויים. וצריך לדעת מראש שאם האויב נחוש לנסות ולחזור ולנסות לחטוף ישראלים, הוא עלול בסופו של דבר להצליח.
3. מתן מענה לכל חטיפה תוך זמן קצר במכה חזקה לא פרופורציונלית, אך לא בדרך של "תגובת בטן". כן יש להמשיך ולפגוע - בעיתוי מתאים - בכל האויבים שהיו מעורבים בחטיפה בצורה שיש בה להרתיע גם אויב פנאטי מחטיפות נוספות.
4. אין לנהל שום משא ומתן, אלא אם מקבלים הוכחה שהחטופים חיים או הודעה שמדובר בגופות. אין עסקה להחזרת גוויות, אלא תמורת גוויות. בכך גם ניתן תמריץ להחזיק את החטופים בחיים.
5. כל משא
6. צה "ל יעשה מאמץ לרכוש "קלפי מיקוח" למיניהם. 7. ההתמודדות עם חטיפות תשלב צעדים מדיניים עם ביטחוניים, תוך הפעלת לחץ בינלאומי מרבי על החוטפים. החוטפים יהיו אחראים לשלום החטופים ולהבטחת יחס אנושי כלפיהם.
8. כל פגיעה בחטופים תגרור מכה קשה מאוד של ישראל נגד החוטפים ומנהיגיהם. 9. התמורה הישראלית המרבית תמורת החזרת חטופים חיים תיקבע בכל מקרה על סמך עקרונות שיוחלטו מראש, אך לא יפורסמו ברבים. יש לקוות שהוועדה שמונתה על ידי שר הביטחון בעניין זה תציע עקרונות הולמים, אך אין בכך כדי לענות על הצורך באסטרטגיה כוללת נגד חטיפות.
10. עם כל הכאב שבדבר, יש לנצל חטיפות גם כהזדמנות להוכיח את יכולת העמידה של ישראל ואת נחישותה להעניש על חטיפות בצורה "לא פרופורציונליות". בכך תוגבר ההרתעה, יישבר רצונו של האויב לחטוף ישראלים ויוחזרו החטופים לישראל שלא בתמורה המעודדת ריבוי חטיפות בעתיד.
לסיכום, התנהגותה של ישראל נוכח חטיפות בשנים האחרונות מדגימה במדויק את מה שאסור לעשות. מעבר לאסטרטגיה חדשה בנידון, במשולב עם אסטרטגיות חדשות נוכח התקפות טילים על אוכלוסייה אזרחית. סכנת הגרעין האיראני. חשש לאי-יציבות במדינות מתונות יחסית ועוד. תוך שילוב עם תהליך שלום מטיפוס חדש, עשוי לאפשר פריצת דרך לקפיצת מדרגה במצבה המדיני-ביטחוני של ישראל. אסטרטגיה חדשה נגד חטיפות יכולה לשמש צעד ראשון בכיוון חיוני זה.
נא להמתין לטעינת התגובות
