העליון דחה הערעור - נמני יישאר עם העבירה
כדורגלן העבר דרש להסב על שם רעייתו מאיה דוח תנועה שהיא קיבלה ונרשם על שמו, אולם ביהמ"ש דחה הבקשה ורישום העבירה יישאר אצלו
הכל החל ב-30 במרס 2006, אז נתפסה רעייתו של נמני מאיה בעין מצלמת המשטרה בעת שנסעה ברכבו במהירות מופרזת בכביש אבן יהודה צומת דרור. בעקבות כך היא קיבלה דוח מהירות על שמו, ושילמה אותו בלא לספר על כך לבעלה – בתקווה שלא יידע על כך.
אבל נמני גילה לאחר זמן מה את הרישום התעבורתי על שמו, והחליט לא לשתוק. הוא פתח במאבק משפטי נגד המשטרה לאפשר אחת משתיים: או להסב את הדוח על שם אשתו, או לבטלו ולאפשר לו לגשת למשפט בבית המשפט לתעבורה.
משסירבה המשטרה לבקשת הכדורגלן המפורסם הוא פנה לערכאות. הן בית המשפט לתעבורה והן בית המשפט המחוזי בתל אביב דחו את בקשתו, ולאחרונה, כפי שנחשף במעריב, הוא הגיע לתחנה המשפטית האחרונה - בית המשפט העליון.
נמני ציין בבקשתו, שהוגשה באמצעות עו"ד דוד גולן, כי אשתו "שילמה בשגגה" את הדוח על עבירת המהירות, עבירה שיוחסה לרכב הנמצא בבעלותו. היא שילמה את הקנס "מכיוון שהיא נהגה ברכב בעת ביצוע העבירה", וקיוותה כנראה כי בכך יבוא העניין לסיומו וזאת ללא ידיעתו.
"אולם לאחר חלוף הזמן", נכתב בבקשה, "למד נמני את העובדה שמבצעת העבירה שילמה את הקנס, לא פטרה אותו מאחריות לעבירה וכי מצא את עצמו עם רישום תעבורתי ללא עוול
מיד לאחר שגילה זאת, אומר עו"ד גולן, שלח נמני בקשה למשטרה לצורך הסבת שמות, משמו לשם אשתו, מאיה-חיה נמני, אך נענה בשלילה שכן הדוח כבר שולם. גם הצהרת אשתו בבית המשפט שהיא נהגה ברכב ושלא תעלה טענה של התיישנות אם תתקבל בקשת בעלה לקיים משפט – לא התקבלה. לפיכך ביקש נמני מבית המשפט העליון להתערב בסוגיה ולהורות למשטרה לאפשר לו להישפט באיחור על העבירה.
"נמני הוא כדורגלן בינלאומי שרק באחרונה פרש ממשחק הכדורגל", הוסיף סנגורו. "השארת ההרשעה בעינה תגרום לו עיוות דין, שכן יהיה עליו לשאת באשמה אשר אינה רובצת על כתפיו ונגרמה רק בשל טעות בהיסח הדעת של רעייתו. אין זה צודק לתלות את הקולר סביב צווארו אך ורק בשל טעות שנעשתה בתום לב על ידי רעייתו אשר לא הבינה את מלוא המשמעות של פעולתה שנעשתה בשגגה".
שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן לא השתכנע ודחה גם הוא את בקשת נמני, בלא לבקש כלל את תגובת המדינה. הוא קבע תחילה כי עניינו של נמני כבר נדון בשתי ערכאות, ובהן ערעור אחד, ומתן אפשרות לערעור שני מוגבל רק למקרה המעורר שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. במקרה זה, פסק השופט, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית ונמני לא הצביע על עילה המצדיקה כבר דיון משפטי שלישי.
ואולם השופט דחה את הבקשה גם לגופה בציינו כי על פי החוק עם תשלום הקנס "השתכללה הרשעתו של נמני בעבירה בה הואשם". יתרה מכך, נמני איחר בהגשת ערעור על ההרשעה לבית המשפט המחוזי ופסק הדין של בית המשפט לתעבורה הפך איפוא לסופי עוד באותו שלב.
נא להמתין לטעינת התגובות
