הדרוזים לבג"ץ: להנהיג אפליה מתקנת למגזר
פורום ראשי מועצות דרוזיות וצ'רקסיות עתרו לבג"ץ בכדי שזה יורה לממשלה לקדם שוויון במגזר בנוגע למענקים, תקציבים והפקעת קרקעות
בעתירה, טענו ראשי המועצות כי המדינה צריכה לפעול להנהגת מדיניות ברורה ומוצהרת של העדפה מתקנת, זאת כדי "לסגור פערים של קיפוח ואפליה שנוצרו במשך שנים".
בסיום העתירה קראו הדרוזים לבג"ץ להתערב ולהורות למדינה לאכוף את עקרון השוויון ביחס אליהם, כפי שעשה למען קידום השוויון ביחס לנשים במקרים של זכות הנשים להצטרף לקורס טיס, להיבחר לדירקטורים בחברות ממשלתיות ולהיבחר למועצות דתיות.
העתירה הוגשה, באמצעות עו"ד סלמן ח'יר, על ידי פורום ראשי המועצות הדרוזיות, אליו הצטרפו כ-160 פעילים לקידום העדה, בהם ראשי מועצות, קציני צבא ומשטרה לשעבר, אינטלקטואלים, ובעלי מקצועות חופשיים.
העותרים טענו כי חרף כל ההצהרות, ההחלטות ותוכניות הממשלה להטיב עם הדרוזים בישראל, קיים עדיין פער של ממש בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הדרוזית במתן תקציבים ומענקים. לדבריהם, התקציבים קוצצו ופחתו בעשרות אחוזים, וזאת בלי להתחשב במצב הכלכלי-חברתי ובהיעדר הכנסות עצמיות ברשויות הדרוזיות.
הפער במתן התקציבים מתבטא, למשל, במתן התקציב לחינוך שנקבע בשנת 2006. על פי תקציב הממשלה, 470 מיליון
אולם, בדיקה בתקציבי החינוך הקודמים למגזר מראים כי התקציב שהיה מועבר לחינוך הוא לפחות 130 מיליון שקל, כך שהתוספת שניתנה, אם בכלל, היא של 40 מיליון שקל בלבד על פני שלוש שנים.
"מה החוכמה לצבור תקציבים שממילא היו עוברים וכך לאפשר לממשלה לצאת עם סכומים 'מפוצצים' המתיימרים להבטיח שוויון?", כתבו הקובלים בעתירתם.
עוד הצביעו העותרים על הבעייתיות בחישוב מענקי האיזון לרשויות ובקיצוצם, שנועדו לכסות על הפערים בין מסגרת התקציב של הרשויות לבין ההכנסות העצמיות שלהן. לטענת אנשי המגזר הדרוזי, בסיס הנוסחה לחישוב מענק האיזון מעוות ביחס אליהם, משום שהוא לא לוקח בחשבון פער סוציו-אקונומי רב שנים.
לטענתם, יש צורך להגדיל את בסיס ההוצאה לנפש במגזר בכדי שתקציב האיזון של הרשויות יגדל ויוכל לתת מענה לטיפוח היישובים הדרוזים וקידומם.
העותרים גרסו כי גם מרכיב חישוב ההכנסה העצמית של הרשויות לא הוגן, משום שהוא מסתמך על הכנסה עצמית מארנונה ביתית בלבד ברשויות הדרוזיות, בעוד שהרשויות היהודיות, להן איזורי תעשייה ומסחר, נהנות גם מקבלת ארנונה מהמפעלים, שלא נכללת בחישוב הפער בין תקציב ההוצאות לתקציב ההכנסה העצמית של הרשות.
בנוסף, טענו העותרים כי גביית הארנונה במגזר הדרוזי נמוכה מהגבייה במגזר היהודי, מה שפוגע במענקי האיזון של הרשויות הדרוזיות, שלדבריהן "לא מאפשר לדרוזים להגיע אי פעם לשוויון אמיתי".
הם ציינו כי נוכח "הדוגמה הרעה" שנתנה המדינה באפליה ובקיפוח נגד הדרוזים, שמשרתים שירות חובה בצה"ל ושהקריבו קורבנות רבים במשך השנים – אין פלא שיתר בני המיעוטים בארץ גורסים כי "לא כדאי להם לשרת את המדינה".
כמו כן, הם התלוננו בעתירתם על הפקעת אדמותיהם, הקטנת עתודת הקרקעות שלהם לבנייה, ועל כך שלא הוקם ולו יישוב דרוזי חדש אחד על אדמות המדינה, כפי שנהוג לגבי האוכלוסייה היהודית.
במישור אחר קבלו הדרוזים כי עד כה לא מינתה המדינה אף לא דרוזי אחד כחבר במשלחת ישראל למשא ומתן לשלום. "מדינת ישראל מחמיצה את האפשרות להשתמש בשירותי הדרוזים, שמצד אחד נאמנים למדינה ומצד שני מבינים היטב את שפתו, אופיו ואוכלוסייתו של המזרח התיכון", נכתב בעתירה.
"חוסר השוויון והאפליה לרעה נגד הדרוזים חמורים במיוחד על רקע הקשר המיוחד בין עדה זו לבין מדינת ישראל", טענו. "העדה הדרוזית קשרה את גורלה עם המדינה ולכן האפליה נגדה זועקת לשמיים. הברית בין הדרוזים לישראל היא מעין חוזה אשר הדרוזים מקיימים אותו בתום לב ובנאמנות, בעוד שהמדינה נוהגת לאורך השנים בחוסר תום לב, בשרירות ובחוסר סבירות קיצונית".
נא להמתין לטעינת התגובות
