אי אפשר לנהל את המדינה לבד
מי שרצים לראשות הממשלה יוצרים רושם שיוכלו לנהל את המדינה לבד. אך מנהיגות איננה הופעת יחיד. דרוש צוות
ועוד לא דיברנו על הכורח להישרד פוליטית במפלגתו של המנהיג, להקים קואליציה בכנסת מפוצלת ותובענית, לפעול בסביבה תקשורתית עתירת ערוצים הצמאים לסקופים, ובעיקר להתמודד עם אזרחים שמצפים לפתרונות קסם בכל נושא.
הכל דחוף. אין מאה ימים של חסד, אפילו לא מאה דקות. אילו היה לנו מייקל פלפס פוליטי, אולי אפשר היה לצפות מאדם אחד שיצליח לטפל לבדו בכל הנושאים הללו. האנשים שרצים עכשיו לראשות הממשלה משדרים כאילו הם בטוחים שיוכלו לנהל את המדינה לבד, אבל ישראל איננה מדינה כזו.
הפתרון הנכון להתמודד עם המשימות הוא באמצעות חזרה לכוורת. זה היה עניין מקובל במערכות קודמות בעבר: כל מפלגה הציגה לא רק מנהיג, אלא כוורת של הנהגה - האנשים שהם מתכננים לנהל יחד איתם את העסק המסובך הזה ששמו ישראל.
השיטה הזאת נמוגה כאילו מדובר היה באופנה חולפת, בטרנד שפג תוקפו. ראוי להחזירה: אילו נקט אהוד אולמרט צעד זה לפני הבחירות הקודמות, אולי היה נחסך מאיתנו מינויו של עמיר פרץ לשר הביטחון וזה של אברהם הירשזון לשר האוצר. או לחילופין, אילו שניים אלה היו מבצבצים מן הכוורת שלו, אולי היינו נמנעים לבחור בו לראשות הממשלה.
ברור לחלוטין שבשיטה הפוליטית שלנו קשה לצוות אנשים לתיקים לפני המשא ומתן הקואליציוני. אבל גם עם מגבלה זו, אפשר שהמועמדים השונים יציגו את רשימת הבכירים שלהם. הציבור יידע שמתוך השישייה, השביעייה או העשירייה של הכוורת יבואו האנשים שישאו בנטל יחד עם ראש הממשלה.
קחו לדוגמה את ציפי לבני. אין ספק שהיא מועמדת ראויה ביותר לראשות ממשלה, ודאי בהשוואה למועמדים אחרים. ועדיין זוהי יומרה מופלגת מצדה לחשוב שבכוחותיה שלה היא תוכל להרים את העסק שלה. אילו הייתה שרת החוץ מקיפה עצמה בעשרה אנשים ראויים, מן השדה של מפלגתה ומשדות ירוקים יותר, חלקם אנשי ביטחון, אחרים מתחומי הכלכלה והחינוך, ומציגה אותם כצוות הקרוב והמשפיע שלה, היא הייתה מגבירה באופן משמעותי את התמיכה בה, לפחות בעיני בציבור.
למהלך כזה היה עלול להיות מחיר בעייתי בתוך קדימה, אבל בסופו של דבר הסקרים והאהדה ברחוב היו משכנעים גם
אבל יותר מכל אנחנו צריכים ראש ממשלה שיודע שהוא איננו יודע הכול ומבין בכל נושא. ראו איזו חשיבות מייחסים האמריקנים למועמד לסגן הנשיא, איש שתכונותיו וכישוריו צריכים לתת מענה לחסרונותיו של המועמד לנשיא. ומרגע שמוכרז מי יהיה הסגן, רצים השניים יחד, כדבוקה אחת. אצלנו השיטה שונה בתכלית. אין לנו צמד כזה, אבל אנחנו זקוקים לכוורת. אלא שדווקא משום שזו הדרך הנכונה להתמודד עם נטל השלטון וניהול המדינה, הסיכוי שנראה כוורת כזו קטן מאוד.
נא להמתין לטעינת התגובות
