מזוז: הצעת החוק של פרידמן – בעייתית
הממשלה תדון בהצעתו של שר המשפטים, לפיה הכנסת תוכל לאשרר חוק שביטל ביהמ"ש, אך מזוז מתנגד: "ההשלכות לא מבוטלות"
שר המשפטים דניאל פרידמן והיועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. צילום ארכיון: פלאש 90
גם אם יבוטל החוק, תהיה הכנסת רשאית לאשרר אותו ברוב של 61 חברים, ובתנאי שההפרש בין המתנגדים לתומכים יהיה מינימום חמישה קולות. בית המשפט העליון, לפי הצעת החוק, לא יוכל לשוב ולדון בדבר חוקיות החוק, אלא בחלוף חמש שנים מיום שאושרר.
בנוסף, בית המשפט העליון יוכל לבטל חוק רק אם הוא מנוגד לזכויות אדם המנוסחות בחוקי היסוד, או משום שלא התקבל ברוב הדרוש בכנסת.
הצעת החוק מבוססת בחלקה על המלצות ועדה שבראשה ישב פרופסור יעקב נאמן, לשעבר שר המשפטים והאוצר, בשנת 2004. אולם הוועדה קבעה כי הכנסת תוכל לאשרר חוק שבוטל, ברוב מיוחד של 70 חברים, ולא ברוב רגיל של 61, כפי שמציע פרידמן.
"חקיקה חריגה"
בחוות דעתו הביע אתמול מזוז את הסתייגותו מהצעת החוק, ונימק: אין די ברוב של 61 חברי כנסת כדי לאשרר חוק שבוטל על ידי בית המשפט העליון. "מדובר בחקיקה חריגה המבקשת להכשיר פגיעה בזכויות אדם שבית המשפט העליון, ברוב מיוחד, קבע שאינה חוקתית. החלטה חריגה כזו מחייבת הסכמה רחבה בכנסת".
מזוז הוסיף כי "סוגיה זו של ביקורת שיפוטית על חוקיותם של חוקים היא חשובה ורגישה, ובעלת השלכות מעשיות לא מבוטלות", וכי היא אינה עניין ל"הכרעה משפטית בעיקרה, אלא גם להכרעה ציבורית ערכית".
עוד אמר מזוז כי ההצעה מבקשת להסדיר באופן
חלקי בלבד את נושא הביקורת השיפוטית בסוגיית חוקי היסוד, מבלי שהנושא מסדיר באופן כולל את מעמדם של חוקי היסוד שחוקקה הכנסת.
לגרסתו, יש להסדיר את הסוגיה במסגרת חוק יסוד: החקיקה, כפי שהמליצה ועדת נאמן. "אני מבקש להסתייג מהמוצע כי ועדת השרים לענייני חקיקה תוסמך לאשר את פרטי טיוטת החוק, על דעת הממשלה", הוסיף מזוז, ונימק: "מדובר בחקיקת יסוד שלה חשיבות חוקתית רבה, סוגיה שקשה להפריז בחשיבותה וברגישותה, המחייבת מחשבה וישקול דעת זהיר... ומן הראוי שבנושא כזה, הממשלה תשמור בידה את סמכות ההכרעה הסופית".
נא להמתין לטעינת התגובות
