פרידמן נגד בג"ץ: הקרב האחרון
לקראת הדיון בהצעה לצמצם סמכויות בג"ץ: האם הכנסת מוגבלת בכוחה לחוקק? ומתי מותר לבית המשפט העליון להתערב? שאלות ותשובות
בישראל, כמו ברוב המוחלט של המדינות הדמוקרטיות, בית המשפט העליון יכול לבטל חוקים שחוקקה הכנסת. בית המשפט העליון הצהיר כי חוקי היסוד שנחקקו בשנת 1992 (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק) הם בעלי "מעמד חוקתי", ונמצאים "מעל" לחוקים הרגילים.
זו לא "המצאה" של בית המשפט העליון, אלא דווקא הכנסת היא שכתבה במפורש כי אסור לפגוע בזכויות הכתובות בחוקים אלה, אלא בדרך ראויה ובצורה מידתית. זו הסיבה שבית המשפט העליון קבע כי חוקי יסוד אלה הם בבחינת "מהפכה חוקתית".
הוא פירש את נוסח החוק כך שיאפשר לשופטים לבחון אם הכנסת, כשהיא מחוקקת חוקים אחרים, פוגעת בזכויות בצורה שאינה תואמת את חוקי היסוד. בפסק דין תקדימי בשנת 1995 נקבעה ההלכה שלפיה יש לבית המשפט סמכות לבטל חוק. אין זה ביטול סתם כך, אלא רק כאשר החוק ה"רגיל" פוגע בזכויות היסוד שלא בהתאם לחוקי היסוד.
כמה פעמים ביטל בית המשפט העליון חוקים שמנוגדים לחוקי היסוד?
הסמכות לביטול חוקים (שמכנים אותה גם "ביקורת שיפוטית על חוק") הופעלה בצורה זהירה מאד ומאופקת. לשם השוואה, בפרק זמן זה של 13 שנה ביטלו בתי המשפט החוקתיים במדינות דמוקרטיות אחרות עשרות רבות של חוקים.
האם הכנסת יכולה לחוקק חוק המנוגד לזכויות האדם?
על פי המצב המשפטי כיום, אם הכנסת תחוקק חוק שפוגע פגיעה קשה בזכויות האדם, יוכל בית המשפט לבטלו. לדוגמה, אם הכנסת תחוקק חוק שעל פיו כל תוכניות החיסכון של אזרחי ישראל יועברו לאוצר המדינה, ובמקומה יקבלו כל האזרחים קצבה אחידה - יהיה ניתן לבטל חוק שכזה, כי הוא פוגע קשה מאד בזכות לקניין.
האם זה אומר שהכנסת מוגבלת בכוחה לחוקק חוקים?
כן. הכנסת מוגבלת בכוחה וכך צריך שיהיה. בכל מדינה דמוקרטית הפרלמנט מוגבל בכוחו. דמוקרטיה פירושה לא רק שלטון מוחלט של הרוב, אלא גם שמירה על זכויות המיעוט. ולכן תמיד ישנו גוף שמתפקידו "לשמור" על כללי המשחק
מה קובעת הצעתו של שר המשפטים בעניין?
שר המשפטים מציע להסדיר את סמכויות בית המשפט העליון לבטל חוקים ולכתוב זאת בצורה מפורשת בחוק יסוד. כיום, הסמכות של בית המשפט לבטל חוקים אינה כתובה, אלא נובעת מפסיקת בית המשפט. בנוסף, ההצעה קובעת כי רק בית המשפט העליון יהיה מוסמך לבטל חוקים, ולא בית משפט אחר, וכן כי בית המשפט העליון יוכל לבטל את החוק ברוב של שני שלישים משופטי ההרכב, ולא ברוב רגיל.
אז מדוע נטען כי זו הצעת חוק בעייתית?
הבעיה איננה בכותרת של ההצעה וברעיון לכתוב בחוק את הסמכות לבטל חוק, אלא בתוכן ההצעה. מדובר בהצעה שמצמצמת במפורש את סמכויותיו של בית המשפט העליון, באופן שההגנה על זכויות האדם עלולה להיחלש בצורה משמעותית.
להלן שתי דוגמאות לכך, מתוך האמור בהצעת החוק:
א. הסמכות לבטל חוקים תינתן לבית המשפט העליון אך ורק מסיבות מוגדרות, כמו במקרה שהחוק פוגע בזכות שכתובה בחוקי היסוד. משמעות ההצעה היא כי אם הכנסת תחוקק חוק אנטי דמוקרטי לחלוטין, למשל חוק לא שוויוני בעליל או חוק שפוגע פגיעה קשה בזכויות שלא כתובות בחוקי היסוד, לא יוכל בית המשפט לבטלו.
זו בעיה רצינית, שכן זכויות בסיסיות כמו הזכות לשוויון וחופש הביטוי אינן כתובות בחוקי היסוד. הצעה זו משנה את המצב המשפטי הקיים כיום, שעל פיו הצהיר בית המשפט כי הוא יוכל לבטל חוק, ואפילו חוק יסוד, אם הוא יפגע פגיעה קשה בעקרונות היסוד של המדינה. סמכות זו מעולם לא הופעלה, אך היא קיימת. לפי הצעת שר המשפטים, סמכות זו תבוטל, ובית המשפט העליון לא יהיה בגדר "שומר סף" לעקרונות הדמוקרטיה.
ב. במצב שבו גם אם בית המשפט יהיה מוסמך לבטל חוק, הכנסת תוכל "להתגבר" על הביטול - קרי: להתעלם מפסק הדין שמבטל את החוק אם היא תעביר מחדש את החוק שבוטל ברוב של 61 חברי כנסת.
במקרה כזה יהיה החוק בתוקף חמש שנים ואחר כך יוכל בית המשפט העליון לדון בו שוב. המשמעות: הכנסת יכולה, בפועל, ברוב של 61 חברי כנסת, להשאיר בתוקף חוקים שעלולים לפגוע בצורה קשה בזכויות האדם הבסיסיות.
נא להמתין לטעינת התגובות
