הכלב עקיבא הולך לפוליטיקה
די לרביצה חסרת התכלית בבית. הכלב עקיבא, החליט לתרום לחברת הכלבים, להשפיע ולשנות. הוא ביקש מראש מפלגתו רק בקשה אחת, להיות שר החינוך של הכלבים. כלב השמירה
פרופיל
הכל בזכות חומי. אתמול פגשתי אותו בגינה והוא סיפר לי שהוא קיבץ כמה מיוצאי המפלגות "עבודת הכלבים" ו"הכלבים הליברלים" וביחד הקימו גוף חדש, "נובחים קדימה".

ועידת המפלגה הדמוקרטית בנדבר צילום: אי-פי
בהתחלה, צחקתי. "חומי" אמרתי לו, "בשביל מה אתה צריך את זה?" חומי נבח עלי, וכמו פוליטיקאי מנוסה דיבר על העבר שלנו, על המיתון הקשה, על הזכויות שלנו ועל העתיד. אחר כך דיבר גם על הסכסוך.
הסכסוך. כשהוא הזכיר את המאבק הממושך עם הכלבים מהשכונה השנייה, החלטתי שאני חייב להצטרף בשביל לשנות ולהשפיע. הסכסוך עוסק בטריטוריה, ואצלנו הכלבים מדובר בסוגיה מהותית. פגיעה בטריטוריה, היא הרבה יותר מגזילת שטח או פגיעה בכבוד. הטריטוריה היא הצורך הקיומי שלנו.
כשחומי סיים לנאום, אני השתכנעתי. וחומי, כפי שאני מכיר אותו, הוא האיש הנכון במקום הנכון. הוא שירת ביחידת עוקץ, בה קיבל צל"ש, הוא כריזמטי, ישיר ובעיקר נקי כפיים. הנביחות שלו צלולות, הוא רטוריקן בחסד
עליון ובעיקר חבר נאמן.
ואם כלב כמו חומי, יוצא מהבטלה הנוחה ובוחר להנהיג אותנו, איך אני יכול להישאר אדיש? עוד באותו הערב הודעתי לו, "חומי אני איתך". מייד אחר כך, התחלנו לנסח את מצע הבחירות. כך נשמור על הסביבה שלנו, תוך שנה נגיע להסדר עם כלבי השכונה השנייה, נעשה סוף לתופעת הכלבים המשוטטים ונפתח במשא ומתן ישיר עם החתולים ונחתור לחתום עימם הסדר קבע.
הייתה לי רק בקשה אחת מחומי. אני רוצה את תיק החינוך. ועכשיו היה תורי לנאום. הדור הולך ונעלם, דור הגורים, אינו מכיר את אבני היסוד של התרבות שלנו. תשאל גור ממוצע ברחוב וספק אם הוא יזהה את עזית הכלבה הצנחנית או את הכלב טוליפ. מעט מאוד מכירים את הסיפור על לאסי ששבה הביתה ואת דובי דוברמן, אחד מגדולי הדור.
הכלבים של מחר, חייבים להכיר את לייקה, הכלבה הראשונה בחלל ואת באדי הכלבה הנשיאותית של ביל קלינטון. חומי הסכים איתי, נבח נביחה עמוקה, ואמר שאני המתאים ביותר לתפקיד. שמחתי.
הפריימריז, בשבוע הבא. אני אתה והוא ויוסל'ה קנגרו, יצביעו עקיבא תמיד, בסתיו ובאביב.