עושים לעקיבא שופינג בחו"ל
שבוע בחו"ל עבור הכלב עקיבא זה מספיק. לאחר שהבין הכלב כי אין כמו בארץ, הוא חוזר ובידיו שי חדש ונוצץ, תוצרת חוץ. כלב השמירה
פרופיל
החגים, בגולה, הם לא להיט גדול. אני מחכה לשוב לגינה הידועה והמוכרת ולפטפט עם חומי, החבר הכלב הכי טוב שלי.
אבל, אני לא מתלונן. הירוק באיטליה ירוק יותר, השקט חזק יותר ואתמול אפילו שוחחתי עם כלבה מקומית. בשלב הזה הצטערתי שלא צפיתי יותר בטלוויזיה והעשרתי את אוצר הנביחות שלי באנגלית.
בכל מקרה, כל זה מתגמד לעומת מסע הקניות שאליו יצאו בני המשפחה. חדורי מוטיבציה השאירו אותי לבד בווילה הגדולה ונסעו, בטח, לעיר הגדולה הסמוכה.

כלי אוכל לכלבים
אני, כלב השמירה, דאגתי כי זר לא יעיז לדרוך באחוזה הזמנית שלי ושל בני משפחתי.
אחר הצהריים כשחזרו, עמוסים בשקיות הם נזכרו בי. רון וגילי, בבגדים חדשים לתפארת, יצאו לחצר והביאו לי, בפעם הראשונה בחיים, קופסא אטומה וצבעונית.
נבחתי בקול גדול, הזזתי לכל כיוון אפשרי את הזנב, כמו שכתוב בספר ודילגתי לקראתם בשמחה. הבנתי, שקיבלתי מתנה. הם לא נתנו לי אפשרות לפתוח אותה בעצמי, והסירו בעדינות את העטיפה. כשסיימו הניחו מולי שני כלים חדשים לאוכל, אחד וורוד והשני אדום. זכיתי בשני כלים, צבעוניים ואירופאים לאוכל המזרח תיכוני שלי.
וכך הם קנו אותי, הרוויחו את כלב השמירה גם לשנה שבאה אלינו לטובה. למחרת בבוקר שוב ארזו אמא ואבא של גילי ורון את המזוודות וחזרנו למכונית המעופפת. כשהתעוררתי הצלחתי לרחרח את התבשילים של מלכה השכנה, זיהיתי שחדר הזבל שוב פתוח והצצתי לחלון של משפחת גבע, גם שם הכל רגיל, הכלבה פיצי ישבה במרכז הסלון וצפתה בחדשות. אין כמו בארץ, טוב לחזור הביתה.