שנה טובה לכלב הגיבור
עקיבא הבין כי החלטות והבטחות לשנה הבאה זה מה שהולך בתקופת החגים. רגע לפני פתיחת השנה הוא מבטיח לאכול ארוחות מסודרות, להקפיד על פעילות גופנית ולשמור על שקט בין 14:00 ל- 16:00. כלב השמירה
פרופיל
הכלבה לונה, היפה בכלבות צילום: SOS חיות
חומי הסביר לי כי בקרוב יגיע ראש השנה של היהודים ומהדורות העיתונים מלאות בפרסומות במטרה לעודד קניית מתנות לחג. כבר אמרתי שהכלב הזה חכם כמעט כמו בן-אדם?
"ומה לצד הפרסומות?" שאלתי. חומי אמר שהוא עדיין לא יודע לקרוא, אבל הוסיף שאם הוא היה עורך עיתון הוא היה מבקש מכל מיני אנשים שיכתבו על התקוות, ההבטחות וההחלטות לשנה הבאה.
אם הם, אז גם אני. כמה החלטות חשובות לקראת השנה שבפתח:
לאכול ארוחות מסודרות – מספיק עם הבופה. אומנם המשפחה שלי מפנקת אותי ללא הפסקה וכשהצלחת שלי ריקה דואגים לי להשלמות, אבל זה לא אומר שאני יכול לאכול בכל שעה, זה לא טוב לגזרה.
לא לאכול עם העיניים – באותו עניין, אני לא יכול לשלוט בעצמי. כשגילי ורון אוכלים שניצל, נוזל לי ריר. אני נועץ מבט בחתיכת העוף המסכנה שטוגנה בשמן עמוק ומת לתת ביס. השנה, אני חייב לתת להם לאכול בשקט, בלי הפרעות. הרי אני שונא שמסתכלים עלי בזמן שאני טורף את גרגירי הגורמה שלי.
לעשות ספורט – בכל פעם שרון מחליט לצאת איתי לטיול וצריך לרדת במדרגות, אני שובת. לא נע, לא זז, מסרב להתפנות. העצלנות מסוכנת לבריאות. השנה, ארד ואעלה במדרגות לפחות פעמיים בשבוע וכשאבא של רון יוצא לריצה, אעשה כל שצריך כדי להצטרף אליו ולחלץ עצמות
לדבר עם לונה – כמעט בכל טיול ערב, אני פוגש את היפה בכלבות ולא מצליח לפתוח את הפה. הפרווה שלה בוהקת, השפם שלה דק, האוזניים חדות, הזנב מסולסל - וליבי קופץ. השנה, אעזור אומץ ואזמין אותה לעצם. אומרים שהיא אפילו קצת דומה לי.
לישון פחות – מהבוקר ועד הערב, בלילה וביום, בין שתי נביחות וחצי, קפיצה וליקוק אני בעיקר ישן. במקום להשתובב עם גילי או לרדוף אחרי כדורוני צמר, אני ישן. השנה אהיה פעיל יותר, ערני יותר ונאמן לבני משפחתי. אבל בכל זאת, בין השעות 14:00 ל– 16:00 אשמור על השקט, ואמשיך בכל רגע נתון להיות כלב השמירה.
נא להמתין לטעינת התגובות
