סיכום כהונת אולמרט: האירועים הבולטים
רגע לפני שהוא יורד מכסא רה"מ מציג nrg מעריב את האירועים שייזכרו מכהונתו: מהמלחמה, דרך החקירות ועד להודעה על הסרטן
זו לא היתה כהונה קלה. אולמרט נכנס לנעליו הגדולות של אריאל שרון ונאלץ להתמודד עם אכזבה בבחירות לאחר שקדימה זכתה ב-29 מנדטים בלבד, בניגוד לציפיות הגבוהות שהיו במפלגה. עוד בטרם תמו מאה ימי החסד של ממשלת קדימה, נקלעה ישראל למלחמה מול ארגוני גרילה בשתי חזיתות – בצפון ובדרום – לאחר חטיפתו של גלעד שליט לרצועת עזה על ידי חמאס וחטיפתם של חיילי המילואים אהוד גולדווסר ואלדד רגב ללבנון יל ידי חיזבאללה.
בצל הוועדות והחקירות נגדו המשיך אולמרט במאמצי המשא ומתן מול הפלסטינים ומול הסורים, ובמהלך השבועות האחרונים של כהונתו התמקד בניסיון להביא להסכם מדף עם הפלסטינים, שיתייחס אל הסוגיות העיקריות וישמש את מחליפו ברגע שזה ייכנס לתפקידו. כעת, רגע אחרי התפטרותו הרשמית, מציג nrg מעריב את מצעד הרגעים הבלתי נשכחים של אולמרט.
ראשות הממשלה לא נפלה בחיקו של אולמרט כפי שציפה לה: כבר בינואר 2006, עם ההידרדרות הדרמטית במצבו של ראש הממשלה המכהן אריאל שרון, ירש אולמרט, עד אז שר התעשייה והמסחר, שר האוצר וממלא מקום ראש הממשלה – את כס ראש הממשלה.
לאחר הבחירות לכנסת ה-17 הוא נכנס לתפקידו באופן רשמי עם מפלגת שלטון חדשה שהחזיקה ב-29 מנדטים. כמות המנדטים לה זכתה קדימה היוותה אמנם אכזבה גדולה ביחס לציפיות הרבות שייחסו לה, אולם הם הספיקו לאולמרט על מנת לכונן
פחות מחודשיים אחרי כניסתו של אולמרט לתפקיד, נקלעה ישראל למשבר ביטחוני חמור. ברצועת עזה פתח צה"ל במבצע גשמי קיץ ותקף באוויר וביבשה בעקבות חטיפתו של החייל גלעד שליט, ופחות משלושה שבועות אחר כך נחטפו החיילים אודי גולדווסר ואלדד רגב בסיור לאורך גבול לבנון. מבצע שינוי כיוון שהחל בצפון התפתח עד מהרה למלחמת לבנון השנייה, בה ספגה ישראל אבידות רבות בעורף ובחזית.
המלחמה, שזכתה בתחילה לתמיכה ציבורית רחבה, העלתה ביקורת רבה כלפי הדרג המדיני עוד במהלכה. לאור האכזבה הציבורית הקשה ובצל הישגיה הדלים של המלחמה, הורה אולמרט על הקמתה של ועדה שתבדוק את האירועים, בראשותו של השופט בדימוס אליהו וינוגרד.
ביולי 2008, שנתיים אחרי חטיפתם, חתמה ישראל על הסכם חילופי השבויים במסגרתו הושבו לישראל ארונותיהם של החיילים אלדד רגב ואודי גולדווסר. בתמורה השיבה ישראל ללבנון את גופותיהם של כ-200 מחבלים, ושחררה את הרוצח סמיר קונטאר וארבעה אסירים לבנוניים נוספים.
ועדת וינוגרד, שהוקמה תחת לחץ ציבורי כבד, פרסמה את דוח הביניים שלה כבר באפריל 2007, במסגרתו יוחסו לאולמרט כשלים חמורים בקבלת החלטות. "האחריות העיקרית מוטלת על ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל היוצא", נכתב בדוח הביניים. "סביר להניח שלו היה כל אחד מהם פועל בצורה שונה וטובה יותר, ההחלטות ותוצאות המערכה היו אחרות וטובות יותר".
בתקופה זו גברו הקריאות להתפטרותו של אולמרט, אולם הוא שרד את המשבר הפוליטי והודיע כי לא יתפטר בעקבות דוח וינוגרד. בינואר 2008, עם פרסום הדוח הסופי של הוועדה, התרווח אולמרט בכיסאו כאשר טען כי הדוח מזכה אותו ממרבית ההאשמות הציבוריות שדבקו בו. "המהלך הצבאי הקרקעי ב-60 השעות האחרונות של המלחמה לא השיג את מטרותיו, אך ההחלטה של הדרג המדיני לצאת אליו הייתה סבירה", קבע הדוח.
בספטמבר 2007, לפני כשנה, הודיע דובר הצבא הסורי כי חיל האוויר של המדינה פתח באש ארטילרית לעבר מטוס צה"ל שחדר למרחבה האווירי של סוריה מכיוון הים במטרה לפגוע במטרות סוריות. הדובר הסורי הזהיר כי ארצו תשמור בידה את "הזכות להגיב בדרך הראויה". מדובר צה"ל נמסר אז, "איננו נוהגים להגיב לפרסומים מסוג זה".
בחודש אפריל, במהלך דיון בקונגרס האמריקני, הציגו מומחי מודיעין מה-CIA מידע מסווג על התקיפה שביצעה ישראל בסוריה, אשר אישש את החשדות כי מדובר בכור גרעיני שנבנה בסיועה של קוריאה הצפונית. גורם אמריקני בכיר אמר אחרי הדיונים כי הכור שהושמד היה רחוק שבועות ספורים או חודשים מהפיכתו לבעל יכולת מבצעית מלאה.
בסוף אוקטובר 2007 יצא אולמרט בנאום טלוויזיוני ודיווח לציבור כי הוא סובל מסרטן הערמונית. "רופאיי מסרו לי כי סיכויי הריפוי מלאים", הבטיח אולמרט בנאומו, "אין בגידול כדי לפגוע בכשירותי או בתפקודי".
אולמרט הסביר כי מדובר בגידול מיקרוסקופי אשר ניתן להסירו בטיפול כירורגי קצר. "לא יהיה צורך בהקרנות או בטיפול כימותרפי", אמר. הוא הדגיש בדבריו כי החליט בעצמו לפנות לציבור ולדווח על מצבו. "נכון שלא חלה עליי כל חובה לדווח לציבור על מצב הבריאותי", אמר אולמרט, "אבל רציתי להביא לציבור את המצב באופן מלא".
במטרה להתניע מחדש את ההידברות בין ישראל לפלסטינים, הכריז בוש ביולי 2007 על ועידת שלום בינלאומית בהשתתפות כ-40 מדינות. "כדי להפוך את החזון למציאות, הפלסטינים צריכים להחליט שהם רוצים עתיד של תקווה ולא של טרור", אמר אז בוש. "חייבים להוקיע את הטרור".
כבר בפתיחת הוועידה הכריז אולמרט, כי ישראל תיאלץ לעשות ויתורים מהותיים למען השלום. "המציאות של קווי 1967 תשתנה באופן משמעותי", אמר. "זה יהיה קשה מנשוא, אך אנחנו מוכנים לכך". אולמרט הדגיש כי בא לוועידה כשידו מושטת לשלום, ואמר כי הוא מאמין בחזון שתי המדינות.
ועידת אנאפוליס הסתיימה בטונים אופטימיים, כאשר בסיומה ניסחו ראש הממשלה ויו"ר הרשות הפלסטינית, אבו-מאזן, הצהרה משותפת על תחילתו של משא ומתן. בהצהרה פורסם לוח זמנים לשיחות בין הצדדים, שמטרתו הייתה להביא להסכם שלום עוד במהלך שנת 2008, מתוך הבנה כי זוהי שנתו האחרונה של בוש בבית הלבן.
"זו הזדמנות היסטורית להרחבת החופש והחירות בארץ הקודש", אמר בוש עם פרסום ההצהרה המשותפת. "אנחנו צריכים להניח את התשתית לבסיס מדינה דמוקרטית פלסטינית שתחיה לצד ישראל בביטחון. אנחנו מביעים נכונות לסיים את שפיכות הדמים ולהביא לתחילתו של עידן חדש".
יחסיו של אולמרט עם הפלסטינים התמקדו בעיקר סביב יו"ר הרשות, אבו-מאזן. מיום תחילת כהונתו ביקש אולמרט לחזק את מעמדו של אבו-מאזן והצהיר כי הוא רואה בו פרטנר ראוי לשיחות שלום. השניים קיימו לא מעט פגישות משותפות ואולמרט יצא בשורה של מחוות ליו"ר הרשות.
השניים נפגשו מספר פעמים, גם ברמאללה וגם בבית ראש הממשלה שבירושלים ובעקבות השיחות הרבות ביצע אולמרט מחוות שונות שנועדו לחזק את יו"ר הרשות ובהן: שחרור מאות אסירים פלסטינים הכלואים בישראל והעברות של מיליוני שקלים לרצועה.
בחודש אוגוסט האחרון החליטה הממשלה לשחרר 198 אסירים פלסטינים, בהם שניים המוגדרים "עם דם על הידיים". מדובר בשחרור האסירים השלישי במספר שהתבצע כמחווה לאבו מאזן.
בנובמבר 2007, לאחר שאישרו במפתיע את הגעתם לוועידת אנאפוליס, אמרו הסורים כי שישראל אינה מנצלת את היד שהושטה לה לשלום. "סוריה מעוניינת בשלום, על בסיס שטחים תמורת שלום", אמר בוועידה סגן שר החוץ הסורי, פייסל אל-מדקאד. "על ישראל להיענות לקריאותיה לחידוש המשא ומתן".
שני הצדדים החלו בסבבים של שיחות בלתי ישירות, כאשר במהלך המו"מ דיווח שר החוץ הטורקי, עלי בבאג'אן, כי המו"מ מתנהל באופן "מוצלח מאד". במקביל, גורמים בירושלים דיווחו כי אולמרט ישמח להיפגש עם נשיא סוריה, בשאר אסד.
אולם, בתחילת ספטמבר האחרון הודיע אסד כי ביטל את סבב השיחות הבא עם ישראל. לדברי הנשיא הסורי, ביטול השיחות הגיע בעקבות המצב הפוליטי הלא יציב בישראל, וכן בעקבות התפטרותו של אחד מאנשי המשא ומתן הישראלים, כאשר הכוונה היא ככל הנראה ליורם טורבוביץ'.
אסד אמר אז כי למרות הדחייה, שני הצדדים נערכים למעבר למו"מ ישיר. בנוסף אמר אסד, כי ברגע שהשיחות בין ישראל לסוריה יהפכו לישירות, הכוונה היא לצרף גם את לבנון למשא ומתן.
כיום נראה המצב פחות ופחות אופטימי: גורמים בסוריה אמרו בימים האחרונים כי בשל המצב הפוליטי בארה"ב אין טעם לקיים את סבב השיחות החמישי בין הצדדים. לדבריהם, מוטב לחכות להתייצבותו של הממשל האמריקני החדש, ולכן יש להניח כי המשא ומתן הישיר בין שתי המדינות ייערך רק באביב הבא.
במהלך כהונתו של אולמרט, הגיע הנשיא האמריקני, ג'ורג' בוש, לשני ביקורים היסטוריים בישראל. בינואר 2008, לאחר חודש שלם של הכנות וסידורים, נחת בוש לראשונה על אדמת ישראל, והחל בסבב שיחותמרתוני עם בכירים בממשל הישראלי וברשות הפלסטינית. בסביבת אולמרט סיכמו את הביקור כהצלחה, ואמרו כי "היה ביקור מצוין".
הקריירה הפוליטית של אולמרט בכלל והקריירה שלו כראש ממשלה בפרט היו רצופות בחקירות פליליות ובהאשמות קשות בשחיתות. בין הפרשות שבגינן נחקר אולמרט ניתן למצוא את הפרטת בנק לאומי, מכירת הבית ברחוב כרמיה, התערבות פסולה במרכז ההשקעות של משרד התמ"ת, קבלת כספים ממשה טלנסקי ופרשת ראשונטורס.
בפרשת בנק לאומי, משרד המשפטים חקר את אולמרט בחשד שהיה מעורב בהליכי הפרטת הבנק בעת שכיהן כשר האוצר. בפרשת הבית ברחוב כרמיה נחשד אולמרט כי קיבל הנחה משמעותית ברכישת דירה, בתמורה לזירוז אישורי בנייה חריגים בעיריית ירושלים.
בפרשת מרכז ההשקעות נחשד אולמרט כי במסגרת תפקידו כשר התמ"ת פעל "בניגוד עניינים ובדרך פסולה" כשהתערב בהחלטות במרכז ההשקעות של המשרד וכן כי התערב במינוי שורה של חברי מרכז ליכוד ברשות לעסקים קטנים.
בחודש מאי 2008, נחקר אולמרט בחשד כי קיבל כספים שלא כדין מאיש העסקים והנדבן משה טלנסקי, בסכום של מאות אלפי דולרים במזומן, בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים וכשר התמ"ת.
הפרשה האחרונה שנחשפה זכתה לשם ראשונטורס ובמסגרתה נחקר ראש הממשלה בחשד כי מימן טיסות פרטיות שלו ושל בני משפחתו בכסף שהשיג במרמה מגופים ציבוריים, באמצעות משרד הנסיעות
"ראשונטורס".
בפרקליטות שוקלים הגשת כתב אישום מאוחד, אך ככל הנראה, ההכרעה תתקבל רק לאחר החגים. אם יוחלט להגיש כתב אישום נגד אולמרט, ייערך לו שימוע, במהלכו ינסו סנגוריו לשכנע את הפרקליטות כי אין ראיות נגדו. אם טענותיהם יידחו, יוגש כתב האישום.
בסוף יולי 2008, במהלך מסיבת עיתונאים דרמטית שכינס בביתו בירושלים, הודיע אולמרט באופן סופי כי לא יתמודד בפריימריז לראשות קדימה, ולמעשה הודיע על סיום דרכו הפוליטית. "אפנה את מקומי כראוי, בצורה מכובדת, הוגנת ואחראית", אמר אולמרט. הוא הבהיר, כי ברגע שייבחר באופן סופי מועמד להחליפו, הוא יתפטר מתפקידו.
אולמרט ביקר את אלו שפעלו להתפטרותו ואמר: "בכל אותה העת נאלצתי להתגונן מפני התקפות בלתי פוסקות של לוחמי צדק מטעם עצמם, שניסו להדיח אותי מתפקידי. אני ראש הממשלה, ומטבע הדברים אני מהווה כתובת למאבק פוליטי. אך כל בר דעת יבין כי הדברים יצאו מפרופורציה".
הוא הבהיר כי חובתה של הפרקליטות לחקור את התיקים בעניינו. "אני גאה להיות אזרח במדינה שבה ניתן לחקור ראש ממשלה", הדגיש. "ראש הממשלה אינו עומד מעל החוק, אך הוא גם בשום מקרה לא מתחתיו. זו לא בעיה אישית שלי, זהו אתגר ליכולת שלנו כמדינה לשמור על יציבות המשטר הדמוקרטי".
נא להמתין לטעינת התגובות
