סוד יציבות הבנקים: לא רק העמלות
עמידות המערכת בישראל מובטחת בעיקר הודות למיליארדי שקלים בעמלות. אבל גם בזכות הקרטל והבונוסים
הסיבה לעמידות המופלאה הזאת היא קרן ביטוח ייחודית שפועלת בחסות המדינה: שיטת העמלות. הבנקים יגבו השנה עמלות תפעוליות בסך מצטבר של כ-14 מיליארד שקל. לשם השוואה 14 מיליארד שקל הם תקציב המשרדים לביטחון פנים והמשפטים ביחד, ועוד נשאר כסף לגייס אלף שוטרים נוספים.
וכך, כל אחד מאיתנו, מטף ועד זקן, מכל העדות ומכל הדתות, תורם בכל שנה 2,000 שקל בממוצע, לא כולל את ההפרש בין הריבית שאנחנו משלמים על האוברדרפט לבין עלות גיוס ההון של הבנקים. כל זה למטרה הראויה של שמירה על יציבות המערכת הבנקאית.
נכון, המפקח על הבנקים יזם והנהיג רפורמה גדולה במבנה העמלות, שצמצמה את מספרן מ-300 ל-70 ומשהו, ואפילו כפה על הבנקים לתת להן שמות אחידים וברורים, אבל מה הטעם בכל זה אם הבנקים גובים סכומים זהים בכל עמלה? הרפורמה הקלה על הבנקים לתאם מחירים, והממצא של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהרפורמה העלתה את העמלות ב-16 אחוז אינו צריך להפתיע איש.
שוק הבנקאות הישראלי הוא קרטל
כל תלמיד מתחיל בכלכלה יודע שכאשר שתי חברות שולטות על 60 אחוז מהשוק קיים קרטל, ומחובתה של הממשלה לפקח עליו על מנת למנוע ממנו לנצל את מעמדו לעשיית רווחים בלתי סבירים.
במקרה הישראלי קיים קרטל בשוק הבנקאות, המפקח רק עושה קולות של פיקוח, אבל בעצם משתף איתו פעולה, וראו זה פלא - רווחי הקרטל אינם בלתי סבירים. הסיבה לכך היא הניהול השלומיאלי להחריד של הבנקים. כל מי שמכיר את מבנה השכר אצלם יודע שהם מנוהלים רע כל השנים. רק המטרייה הממשלתית והתרומה השוטפת שלנו, האזרחים, מחזיקה את המערכת יציבה כל כך.
בנק ישראל יכול להתגאות בכך שהוא שומר
על מערכת יציבה, אבל ראוי לו לזכור שמתפקידו גם לדאוג למערכת יעילה, מפני שחוסר היעילות גורם נזק עצום לכלכלה לא רק בימי סער כאלה, אלא בכל ימי השנה.
ועוד פרט קטן אבל חשוב: היום מסתבר שהרווחים שהבנקים הציגו בשנים האחרונות היו על הנייר, וחלקם התבסס על הערכת שווי מופרזת של הנכסים שנמכרו השנה בהפסד ענק. מדוע לא דורש, אם כך, הבנק המרכזי ממנהלי המוסדות הללו, ובמיוחד ממנכ"ל בנק הפועלים, שמשך למעלה מ-50 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות, להחזיר את הבונוסים שלקחו לעצמם? החזר הבונוסים לבטח לא יפגע ביציבות המערכת, ואולי יעשה מעט צדק.
נא להמתין לטעינת התגובות
