שנה ירוקה: מהומה רבה, בלי הרבה הישגים
אין ישראלי שהסביבה לא יקרה לו. אך, לא מספיק אנשים פעילים בנושא וגם אלו שכן, לא מגיעים להישגים משמעותיים. את האזרח הקטן, מעניינת התוכנית הישרדות יותר מאנרגיה סולארית. סיכום שנה ממחוזר במיוחד. ירוק בע"מ
פרופיל
מאבק בתחנת הכח הפחמית צילום: מגמה ירוקה
במחשבה שנייה, לפעמים נדמה כי לעיתונות כבר אין על מה לכתוב. האם על פעיל סביבתי נגזר לחיות כנזיר לבוש ירוק ולהימנע מכל פעולה שנייה?
את מספר הפעילים הסביבתיים בישראל, אפשר בטח לכנס באמפיתיאטרון של קיסריה או, ביום מוצלח במיוחד, בהיכל נוקייה ביד אליהו. ניהול מאבקים, התנגדות לצעדים אנטי סביבתיים ומלחמה בכרישי הנדל"ן מעוררת כבוד והערכה, אך נשאלת השאלה האם הם באמת מביאים לשינוי ומה רמת השפעתם? הנושא, שיכול להיות בסיס לעבודות דוקטורט רבות, מורכב וקשה יהיה לענות עליו במנדט המצומצם של כתבה זו.
יחד עם זאת, מבט על אירועי השנה האחרונה חושף אחוזי הצלחה נמוכים במיוחד: את עיר הבה"דים התחילו לבנות, עבודות התשתית החלו בחוף פלמחים, באשקלון תקום תחנת כח פחמית, היישוב מרשם בחבל לכיש יקום למרות ההתנגדות של כל ארגוני הסביבה וכך גם היישוב אין עירון בוואדי ערה, קידוחי נפט צפויים במדבר יהודה, המאבק על כלובי הדגים לא תם, איקאה תפתח בכל זאת סניף בראשון לציון והרשימה עוד ארוכה.
מתעניינים במיחזור
האם הרעש שהצליחו קומץ הפעילים לייצר היא תוצר של עניין ציבורי או סובלנות יתר של כלי תקשורת לעניינים סביבתיים? כמעט בכל מערכות החדשות מונו כתבים סביבתיים שמוצפים בעבודה מכאן ועד לשפכי הביוב שזורמים לחופי עכו.
מיחזור בקבוקים צילום: ראובן קסטרו
אבל, האם כתבי הסביבה והערוצים הירוקים באינטרנט פונים גם לקהל הרחב שאינו נמנה עם תריסר אלפי הפעילים הירוקים? ניסנו, בכל זאת, למדוד כמה התעניינו הישראלים השנה בנושאים ירוקים. לצורך כך, פנינו אל כלי המידע החדש של גוגל ובדקנו כמה באמת מעניינים את הישראלים הנושאים הסביבתיים.
תחילה בדקנו, האם חל שינוי בהתעניינות הישראלים בנושאים ירוקים בין השנה שהסתיימה השבוע לבין השנה שעברה. הבדיקה מצאה כי רק בנושא ה"מיחזור" ההתעניינות עלתה בשיעור של חמישה אחוזים. כשבדקנו את נושא זיהום האוויר והאנרגיה הסולארית גילנו כי לא חל שינוי ברמת העניין ואילו דווקא בנושא התחממות כדור הארץ חל צמצום ברצון לדעת יותר, זאת בשיעור של כ-20%.
הבדיקה אינה מדעית, אך גוגל הוא הדרך הקלה ביותר למדוד את בשורת הסקרנות ותחומי העניין של הציבור. המשכנו לבדוק וגילנו כי בשנה האחרונה נוספו ברשת כ -38 אלף קישורים בעברית לערך "מיחזור", הערך "זיהום אוויר" זכה השנה ל –15 אלף קישורים, אם תחפשו "אנרגיה סולארית" תוכלו לבחור אחת מ- 5,500 אלף אפשרויות והקשת הערך "התחממות כדור הארץ" תוביל אתכם ל-7,000 אתרים פוטנציאליים.
לצורך השוואה, הערך "הישרדות" זוכה ל - 32 אלף קישורים, "אהוד אולמרט" זכה ל -48 אלף אזכורים רק השנה ברחבי הרשת ו"חיים
יבין", שפרש השנה מהגשת מבט זכה ל 6,000 אזכורים.
אז, האם הייתה זו שנה סביבתית במיוחד? אנשים התעניינו בזיהום אוויר ובהתחממות הכדור כמו שהתעניינו בחיים יבין. טוב או רע? מי אנחנו שנשפוט.
ובכלל, האם אפשר לסכם שנה ירוקה? לסביבה, שלא כמו מערכת בחירות שמתחילה ונגמרת, אין מועד תחילה וסיום, אין יום דין ואין הזדמנות לסליחות.
ובכל זאת, השנה הבאה יכולה להיות סביבתית במיוחד. ראש הממשלה הבא (ציפי לבני או בנימין נתניהו) יכול לעשות את השינוי: למנות שר להגנת הסביבה שהנושאים הירוקים קרובים לליבו, להוסיף תקציב למשרד עצמו ולהקים קבינט סביבתי בו יהיו חברים גם שר התמ"ת, שר התשתיות ושר האוצר.
השנה הבאה, יכולה להיות ההזדמנות של מפלגה ירוקה להיכנס לבית הנבחרים ולהשפיע באמת על החקיקה הסביבתית וגם אם לא, הבחירות המקומיות, בעוד כחודש וחצי, הם המבחן האמיתי- האם הסביבה באמת מעניינת את האזרח או הקטן או שטוב לו עם תוכניות הפיתוח הגרנדיוזיות ועם עלה התאנה של שנוהגים ראשי הרשויות להציב בשטחן: פארק גדול עם הרבה דשא.
את המבחן נערוך שוב בסיום השנה וננסה לראות מי יזכה ליותר חיפושים באינטרנט המקומי, יוסי הדורבן בובליל או יו"ר השדולה הסביבתית בכנסת, דב חנין.
נא להמתין לטעינת התגובות
