לידיעת לבני וברק: יש שמאל, יש ימין
מי שרוצה להוביל מהלך מדיני או חברתי ולא רק לשרוד, צריך להכריע. אי אפשר לברוח ולבטל את קיומן של השקפות שונות
התבוננות בעימות בין מקיין ואובמה מוכיחה כי גם ב-2008, ואפילו באמריקה הבלתי אידיאולוגית לכאורה, קיים פער אידיאולוגי אמיתי ועמוק בין ימין ושמאל הן בתחום החברתי והן בתחום המדיני.
הרגע המאפיין ביותר התרחש סביב סיפור הצמידים. מישהו אמר למקיין שהאמוציות חשובות ושהסיפור האנושי חיוני, וכמו שנוהג ביבי נתניהו לספר על אנשים שפגש ועל דברים שאמרו לו, סיפר מקיין על אם שכולה שבנה נהרג בעיראק, ואשר ביקשה ממנו לענוד על ידו צמיד עם שם בנה, כדי להזכיר לו שנפילתו לא תהיה לשווא, וכי היציאה מעיראק תהא יציאה של ניצחון ושל כבוד. אובמה השיב כי גם הוא קיבל צמיד מאם שכולה שביקשה ממנו לעשות הכל כדי שלא יפלו הרוגים נוספים בעיראק. זה בדיוק ימין מול שמאל.
מקיין דיבר על הורדת המיסים כדי להחיות מחדש את הכלכלה ואובמה אמר כי יש להוריד את המיסים למעמד הביניים, אבל להשאירם בעינם בכל מה שנוגע לעשירים. אובמה דיבר על ביטוח הבריאות ועל האחריות החברתית הכוללת לנושא זה. מקיין דיבר על התחרות החופשית גם בתחום ביטוח הבריאות – אחד הנושאים הבעייתים ביותר בחברה האמריקאית, שבה מי שנופל למשכב עלול לאבד את כל רכושו כדי לעמוד בהוצאות האישפוז.
אובמה עומד על כך שיש לדבר עם כל אחד כדי לנסות ולפתור בעיות. מקיין,ממש כמו הימין אצלנו, מציב תנאים מוקדמים לכל פגישה, והופך אותה, בכך, לבלתי אפשרית. מקיין מדבר על רוסיה כעל אויב, והוא כמעט שש לקרב עם פוטין, שכאשר הוא מתבונן בו הוא רואה תמיד רק שלוש אותיות:ק.ג.ב. אובמה, הלא מנוסה, מי שאיננו מבין דבר, כביכול, בנושאים בינלאומיים דיבר על רוסיה בזהירות של דיפלומט המבין כי הדבר האחרון שהעולם זקוק לו הוא מלחמה קרה בין המעצמות.
כמו באמריקה
יש ימין באמריקה ויש שם שמאל. ממש כמו בארץ. בין מי שמאמינים שהשלום הוא מרכיב מרכזי בביטחון לבין מי שמאמינים שעד שלא יהיה בטחון מוחלט אי אפשר יהיה לעשות שלום, בין מי שממהרים להוריד מיסים לבעלי האמצעים ולהותיר את החברה בלתי אחראית לפרטים בתוכה, לבין מי שמאמינים כי המיסים חיוניים להענקת שירותים חברתיים לכל; בין מי שמאמינים
בזכויות אדם, כל אדם,ובין כאלה שתמיד יאמינו כי זכויות אדם הם נחלת חלק מן האנושות.
המאבק בין שמאל וימין הוא מאבק נצחי. הוא לא החל עם מרקס והוא לא הסתיים עם פוקוימה. מי שרוצה להוביל מהלך מדיני או חברתי אמיתי ולא רק להישרד בשלטון, צריך להכריע, ומן ההכרעה הזו אי אפשר לברוח גם אם נאמר שלוש פעמים ביום שאין כבר שמאל וימין.