בורחים מאחריות: רוצים חוקים סביבתיים אבל לא יכולים לבצע
המשרד להגנת הסביבה נמצא בדילמה קבועה, מצד אחד הצורך להגן ולשמור על הסביבה ומצד שני תקציב נמוך ומעט כח אדם. בפועל, המשרד מצטייר לא פעם כשחקן שבולם את החקיקה הירוקה. סיור באתרים בהם הקרקע המזוהמת שוקמה, ניסה להזכיר כי במשרד עובדים אנשי מקצוע המסורים לבעיות הקשות שעל הפרק. השתכנענו? מה זה משנה, גם ככה בפברואר שוב יוחלף השר
גדעון עזרא, מפעל וולקן והחבצלות צילום: משה אביעזר
אנשי המשרד ניסו להבהיר לאורך כל היום שהם לא אלו שמכשילים את החקיקה הסביבתית, אלא מצביעים נגדה מחוסר הברירה. "על 4,000 מפעלים שמחזיקים חומרים מסוכנים במדינת ישראל, יש היום 12 איש מהמשרד להגנת הסביבה, כשבמקרה הטוב, מצליחים לבקר במפעלים האלה פעם בשנה", אמר יוסי ענבר, המשנה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. עו"ד דלית דרור היועצת המשפטית של המשרד להגנת הסביבה הסבירה כי "המשרד נקלע למצב בו אנו נאלצים להתנגד לחוקים סביבתיים ואז אנחנו מוצגים כאנטי סביבתיים. זה יקרה כנראה גם לגבי חוק איסור הנהיגה בחוף הים. אנחנו מאוד מעוניינים בחוקים האלה, אך לא יכולים לקחת את האחריות בלי יכולת לבצע".
דרור הוסיפה כי "משרדים שאחראים על פיקוח, חשופים לתביעות אזרחיות בשל מחדלים, ועובדי המשרד אף עלולים לשאת באחריות פלילית על אי מילוי תפקידי פיקוח. לכן האחריות שלנו מחייבת אותנו להיות במצב הלא נעים הזה ולהתנגד לחוקים שנותנים לנו סמכויות ותורמים לסביבה, כי אנו רוצים שהחוקים יבוצעו, ולא רוצים להגדיל את הפער בין הנורמה הכתובה למצב בשטח".
עזרא עצמו התייחס לחוק פליטת גזי חממה שאושר השבוע לקריאה ראשונה בוועדת הסביבה של הכנסת. לדבריו, הכמות הנדרשת של כח אדם היא אדירה כדי לבצע כל חוק נוסף, לעומת מה שהאוצר מוכן לתת לנו. "עבור חוק אוויר נקי ביקשתי שלושים איש וקיבלתי רק שישה. אני מאוד מקווה שנוכל להגדיל את כח האדם", אמר עזרא.
חבצלות שסופחות עופרת
וכדי להזכיר, בעיקר, לציבור העיתונאים כי במשרד יודעים גם לקחת אחריות הציגו תמונה מגוונת של אופי הטיפול בקרקעות מזוהמות, תוצר של חוסר בחקיקה מסודרת.
בור קידוח בתחנת ''פז'' בינימינה צילום: משה אביעזר
הקרקע של תע"ש נוף ים למשל, שעד שנסגר בשנת 1995 שימש כמפעל לייצור חומרי נפץ ותחמושת, עברה בשנת 1996 לטיפול המשרד להגנת הסביבה. במשך 12 שנה מתבצעים במקום פעולות לטיהור ושיקום הקרקע.
בקרקע של תחנת הדלק "פז בינימינה" התגלתה לפני 11 שנים עדשת דלק מעל מי התהום. לאחר קידוחים וסקרי קרקע בשיתוף רשות המים והמשרד להגנת
הסביבה, הזמינה חברת פז חברה כדי לשאוב את עדשת הדלק ולטהר את הקרקע, על ידי הפרדת הדלק מהמים.
דוגמא נוספת להתערבות המשרד היא מפעל וולקן שהיום פועל באיזור התעשייה תפן שבגליל ובעבר פעל במפרץ בחיפה. המפעל עבד בצורה לא סביבתית וזיהם את הקרקע בחומרים מסוכנים. בשנת 2006 נעצרה הנפקת החברה בבורסה כדי לוודא שהקרקע הזו תטופל.
כיום יודע מנהל המפעל, מאיר ארנון, לספר בגאווה ש"וולקן היא אחת מהחברות היחידות במפרץ חיפה שעובדת בשיתוף פעולה עם היחידה של המשרד להגנת הסביבה בחיפה, כדי לדאוג שהקרקע תטופל". ארנון עדכן כי פונתה חלק מהקרקע המזוהמת, והם מגדלים במקום חבצלות שסופחות עופרת, ומבצעים סקר קרקעות וסקר סיכונים על מנת להחליט מה לעשות עם הקרקע על מנת לנקות את השטח ולעשות בו שוב שימוש.
נא להמתין לטעינת התגובות
