הזן החדש של המצביעים
דב חנין אינו המנהיג של "עיר לכולנו". זוהי תנועה של מאות ואולי אלפי מנהיגים, כאלו שיצאו לפעילות שטח, שחילקו פלאיירים, שנמאס להם מפוליטיקאים שלוקחים אותם כמובן מאליו. ליכודניקים, אנשי חד"ש וכאלו שלא מזוהים פוליטית
פרופיל דב חנין
אולי אלו פרפורי גסיסה? למה שמאל ולא ימין? אכן, גם בימין קורים דברים מעניינים, בעיקר גיוסי כוכבים, משהו סטייל הגלקטיקוס, ואם זה יהיה פלופ אז העגלקטיקוס. אך אותי מעניין השמאל בעיקר בגלל הזיקה להתארגנויות שטח והניסיון לרכב על התארגנויות מוניציפלוית.
ובכן, היה זה עמוס עוז שהצהיר, עם כינון התארגנות השמאל החדשה כי התארגנות זו פונה למצביעי קדימה, העבודה, מר"צ הגמלאים ומצביעי חנין בתל אביב-יפו. אני מבין את כל הראשונים מלבד הקבוצה האחרונה, מצביעי דב חנין בתל אביב-יפו (אני חייב לציין שעמוס עוז אמר רק תל אביב, אבל אני יודע, הוא לא גיאוגרף, הוא רק סופר).
לפני שאמשיך שני גילויים נאותים: אני לקחתי חלק, קטן, ב"עיר לכולנו", הייתי מועמד במקום מאוד נמוך וללא בחירה ברשימתה לעירייה, וכמובן שתמכתי במועמדותו של דב חנין לראשות העירייה. אחרי כל זה בוא וננסה להבין - מה יש לנו כאן?
קריאה זו עוררה מחול שדים, ורבים החלו להתייחס לגוף זה כקבוצה אחידה בעלות דפוס פעולה אחיד. רבים החלו לקחת קרדיט על ההתארגנות, "אני בין המקימים", "אני עשיתי" ועוד. חברות וחברים הכול שטויות! אין ראשים להתארגנות, מצביעי חנין אינם קבוצה הומוגנית שפועלת לפי דפוס חדש.
העיקר הם תושבי תל אביב-יפו, וחלק אף מחוצה לה, שהחליטו לפעול מלמטה, מהשטח, לבחור את נציגיהם, להביא את העדפותיהם קדימה ולומר את דברם. זהו הזן החדש של המצביעים, כאלו שיבואו מלמטה, עם נטיות פוליטיות שונות, לא אחידים, דרומיים וצפוניים, מזרחים ואשכנזים, יחד נגד פוליטיקה אחרת.
לדידי דב חנין אינו מנהיג תנועת "עיר לכולנו", הוא נבחר להיות המועמד שלה לראשות העירייה ויו"ר הסיעה המורחבת בשל יכולותיו המוכחות. אני חושב שאם ישאלו אותו הוא יענה את אותה התשובה והיא: "אין ל'עיר לכולנו' מנהיג". זוהי תנועה של מאות ואולי אלפי מנהיגים, כאלו שיצאו לפעילות שטח, כאלו שחילקו פלאיירים, כאלו שנמאס להם מפוליטיקאים
שלוקחים אותם כמובן מאליו. ליכודניקים, אנשי חד"ש וכאלו שלא מזוהים פוליטית.
הניסיון לקשור את הקבוצה הזו להתארגנות פוליטית כזו או אחרת על מנת לקדם אג'נדה מסוימת, להציגה כאחידה ללא כל הגוונים שלה, או לחלופין לנסות להצטייר כאחד מראשיה או יוזמיה הוא סר וחסר טעם. השמות האמיתיים הם אלמוניים, הם: להב זוהר, יוסי עורקבי, ארנון סגל, נאווה צנעני, יהודית כאבז, לילך הרצברג ועוד רבים וטובים אחרים שתקצר היריעה מלהזכיר. אותם לא נזהה ברחוב, אך אלו האנשים שמבשרים על השינוי הקרב ובא. שימו לב, לא במילים אלא במעשים. הפוליטיקה החדשה כבר כאן, לפחות בתל אביב-יפו, בלי מנהיגים, עם פעילים. הרבה פעילים.
לבלוג של ד"ר זובידה.