
שמתי את הכאב בצד
מה שאירע בחזרתו של גלעד הוא ניצחון אדיר, ענק. אין שום מילה אחרת למה שמסמל היום הזה עבור מדינת ישראל
הכאב שלנו הוא הכאב שלנו. אבל השתדלתי ביום הזה לא להתפזר לשום מקום שמחזיר אותי לאירוע הפרטי שלי. מזה תקופה ארוכה אני כולי במאבק סביב השבתו של גלעד. אני חושבת שמה שאירע בחזרתו של גלעד הוא ניצחון אדיר, ענק. אין לי שום מילה אחרת למה שמסמל היום הזה עבור מדינת ישראל.
זהו ניצחון של השבת הערכים, זה ניצחון שמחזיר אותנו ליסוד המדינה. אנחנו נמצאים בתקופה מאד מטלטלת. המדינה עוברת לא מעט. ההתרחשויות סביבנו ובתוכנו לא פשוטות והן קורות פעם אחר פעם.
הדור הזה למד שאפשר לשנות תוך כדי מעש
אחד הדברים היפים ביותר ברגעים עד שגלעד חזר הביתה היה המאבק לשחרורו. אני זוכרת שלפני חמש שנים המאבק החל כשהסיסמא שלנו כללה את אלדד, גלעד ואודי. בשנים האחרונות גלעד נשאר לבד, אבל הוא ממש לא היה לבד. הוא היה בלב של כל אחד ואחד מאיתנו.
המאבק לשחרורו גידל דורות של בני נוער וילדים מגיל הגן, שפשוט לא הרפו. הם למדו לצאת לרחובות, לצעוד, למחות ולדרוש. לא נשארו אדישים, חשו על בשרם שאפשר לשנות, שאפשר להרים קול קורא. הדור הזה למד שלא די בתמיכה פסיבית, שאפשר לשנות תוך כדי מעשים. עם ישראל הוא לא קהל פסיבי, עם ישראל כבר לא יושב ומקטר.
עדיין
לא דיברתי, לא עם נועם ולא עם אביבה, אחרי השחרור של גלעד. ביום שהתבשרנו על העסקה הגעתי למצפה הילה, איחלתי להם בהצלחה ועזבתי. אני עוד אמצא את הזמן להפגש עם אביבה אבל עכשיו כשהוא חזר, הם צריכים את השקט והמנוחה.
זה יום מטלטל, מאיץ דפיקות לב, אבל בשבילי זה היה יום שהיו בו בעיקר רגעי אושר. גלעד היה בשנים האחרונות כמו הבן שלי, הוא נשאר כזה גם אחרי שהאירוע שלנו הסתיים. הוא בן של כולנו, אז בטח שהוא הבן שלי, אבל לפני הכל הוא הבן של אביבה ואביבה וגלעד צריכים מנוחה. השקט הזה חשוב להם וממני הם יקבלו אותו. הם גם יקבלו אותו כנראה מכולם.
מיקי גולדווסר היא אמו של החייל החטוף אהוד גולדווסר ז"ל
הביא לדפוס: יונתן הללי