הרפתן והפסנתרן
אהוד ברק ובוגי יעלון הם שני צדדים של אותו מטבע שחוק
ועדיין, רב המשותף. קחו למשל את פרשת ההתנחלות הבלתי חוקית מגרון, מצפון לירושלים. יעלון, כסגן רמטכ"ל, עודד את הקמתה על אדמות פרטיות של פלסטינים. ברק, כשר ביטחון, נמנע בימים אלו מפינויה למרות פסיקת בג"ץ. הוא מנהל כבר חודשים ארוכים משא ומתן על "פינוי מרצון" של המקום - משא ומתן שמטרתו, כך נראה, אינה פינוי אלא מריחת זמן.
מבחינת שניהם, ברק ויעלון, מועצת יש"ע היא הסמכות העליונה והפרטנר האמיתי בשטחים. כך בשטח, ואילו בראיונות שנתן ברק השבוע הוא ניסה לאגף את מרצ משמאל: חלוקת ירושלים מקובלת עליו; אם ירכיב קואליציה יקדם "בכל הכוח" את התהליך המדיני עם סוריה והפלסטינים, וכן הלאה. במקביל, הוא אישר בניית מאות יחידות דיור נוספות בהתנחלויות בגדה.
הצעה לברק: הצטרף לליכוד
גם יעלון, בניגוד לדימויו, הוא סתירה פנימית מהלכת. בספרו, שיצא זה עתה, "דרך ארוכה קצרה", הוא לא מהסס להאשים את אריאל שרון ואת אנשי חצרו בפגיעה מכוונת בביטחון המדינה לטובת אינטרסים זרים.
"מדוע ראש ממשלה שהתנגד לאורך שנים באופן נחרץ לרכוש גז מהמצרים, משנה לפתע את דעתו מהקצה אל הקצה?", כתב בספרו, "מדוע עורך דין דב וייסגלס, יד ימינו של ראש הממשלה, מבטיח לפלסטינים להחזיר להם את יריחו במלואה תוך התחייבות להסרת מחסומים שהיו שם גם לפני ספטמבר ,2000 בניגוד לעמדות שר הביטחון, ראש השב"כ והרמטכ"ל...האם עסקי הקזינו היו קשורים לכך? האם העובדה שעו"ד וייסגלס
ייצג בארץ את איש העסקים מרטין שלאף, האיש המרכזי בחברת 'קזינוס אוסטריה', בעלי הקזינו, ומשרדו טיפל (ואולי עדיין מטפל) בענייניו של שלאף בארץ השפיעה על מה שאירע?". אכן חשדות חמורים, ואולי גם מבוססים. אבל הם לא הפריעו ליעלון לשאוף (לשווא) להארכת הקדנציה שלו כרמטכ"ל תחת שרון ואנשיו.
ובזיגזג חד לברק: אם יושב ראש מפלגת העבודה באמת רוצה לעשות משהו לטובת השמאל, הנה הצעה: הצטרף נא, מר ברק, לליכוד. זוהי מפלגה פלורליסטית, והמרחק האידיאולוגי בינך לבנימין נתניהו הרי קטן מזה שבין דן מרידור לבני בגין. לא יהיה זה מפתיע לגלות שברגע שתהיה מועמד ברשימת הליכוד, תתחיל הצלילה שלה בסקרים.
נא להמתין לטעינת התגובות
