לבני, לכי על זה
כל פוליטיקאי רוצה להיות קצת אובמה. החלטה על גוש משותף של קדימה והעבודה תביא נינוח של מנהיגות יצירתית במשבר
יש הרבה סיבות נגד. די באחת. ציפי לבני לא רוצה. בינתיים. בהתנשאות פזיזה היא אומרת שתדרוש מהעבודה לקבל את מצע קדימה. ועם האגו של אהוד ברק זה סיוט להירשם כמי שחיסל את מפלגת השלטון המיתולוגית. אם יהיה משא ומתן להקמת גוש, הוויתורים שהעבודה תידרש לעשות יוסיפו לכלימה. שתי המפלגות יחד עלולות לקבל פחות קולות ממרכיביה בנפרד.
סיבות כאלה ועוד לא עושות את הרעיון לגרוע. לבני לא אמרה את המילה האחרונה. ההתנגדות שלה יכולה להישמע כעמדת מיקוח. ברק יכבוש את עלבונו כנגד בושה גדולה יותר בבחירות והכוונה של חלק מצמרת העבודה לסלק אותו אחריהן. האינטרס להתחבר נראה כרגע כמצוקה בסביבת ברק. אבל להליכה ביחד בפברואר יש יתרונות החורגים מצורכי המנהיג המוכה.
אם תתקרר דעתה, לבני תוכל להביא בחשבון זהיר יותר את האפשרות שצעד פוליטי גדול ישנה את התמונה עד הקלפי. מהחלטה על גוש משותף יעלה ניחוח די נדיר של מנהיגות יצירתית בנסיבות משבר. בהחלט אפשר שברחוב הצמא לתמורה תיתפס ההליכה יחד כרוח חדשה אל מול הסכנה של שיבת הליכוד לשלטון. כל פוליטיקאי רוצה עכשיו להיות קצת אובמה. זאת הזדמנות לעשות פוליטיקה אחרת.
בעד שילוב קדימה-עבודה מדברים צרכים רחבי היקף הנזנחים בדיונים של אישים אמביציוזיים. הברירה בין ממשלת ליכוד לבין קואליציית מרכז-שמאל עושה את כל ההבדל בין משא ומתן של מיאוס ודחיינות עם הרשות הפלסטינית לבין טיפול רציני בצרה לאומית גדולה. אם להאמין להצהרות שלה, זה מה שרוצה לבני. וזה הזמן לקשור את עצמה אל יריב השותף לרוב דעותיה לפני שתתייצב מול הפיתוי הגס ללכת עם הליכוד בעוד תשעה שבועות.
ברק כבר דיבר על כך עם אהוד אולמרט. הם היו קרובים להבנה. שברו אותה תיקי הפרקליטות. הצורך בשילוב גבר מאז. הליכוד התחזק. העבודה המשיכה את הנפילה. וכשלבני, הזחוחה בגלל עלייתה בסקרים, אומרת עכשיו לא, היא מדחיקה את הגועל נפש שממתין לה כשתיאלץ להתכחש ל"ביבי - אני לא מאמין לו" מתעמולת קדימה.
המסורת הפוליטית של העשור האחרון לא חיבבה הכרעות ברורות. מפלגות ללא רוב יחסי משכנע ביקשו לדלות קולות מימין ומשמאל להן.
יחד עם העבודה לבני תעמוד בראש גוש עם סיכוי לא רע לקרוע מהישגי הליכוד בסקרים. מראש מפלגה בינונית, המתקוטטת עם העבודה, תהפוך למנהיגת מחנה גדול מהליכוד, שוחר הסדר, ועם קמפיין נכון אפשר בהחלט שיתחזק בשבועות הבאים. חניקת היוזמה עשויה להתברר כשגיאה נמהרת של השואפת לראשות הממשלה.
היא תפסה ביטחון. מרחף מעליה החשש שתאמץ את הסוציומטיות של ברק. אלה ימים שמזמינים חשיבה אחרת לגמרי, לא חמוצה, רחבה, עם מבט על השנים הבאות, אולי אפילו היסטוריות לטוב או לרע. המינימום הנדרש הוא שתפתח אוזניים להצעה של ברק. שלא תשחק את המאצ'ו לפני שנבנים לה שרירים. לכי על זה, ציפי לבני.
נא להמתין לטעינת התגובות
