אין בשורה לסביבה: המיתון לא עצר את חגיגת הקניות בארה"ב
האם מי שדואג לסביבה צריך גם הוא לגזור את כרטיס האשראי שלו ולקוות בסתר שאנשים יקנו קצת פחות השנה? האם אפשר לראות במיתון ברכה מסוימת או שצריך לברך על נתוני הקניות הגבוהיים של סוף השבוע ולקוות שהם אינדיקציה לחוסנה של הכלכלה, כי מיתון לא משרת אף אחד? עסק ירוק
הקופות עמוסות. מי אמר מיתון? צילום: רויטרס
השנה על פי הערכות צפויות קניות החגים לעמוד על 470 מיליארד דולר, גידול של 2.2% לעומת שנה שעברה. לאן הולך כל הכסף הזה ומה קונים בו, זו השאלה שלדעתי צריך לשאול.
אם רובו ככולו של הכסף הולך על צרכנות נבונה של מתנות שאינן פוגעות בסביבה או שהינן מייצור מקומי ,לדוגמא, הרי שצריך לברך על כך ולראות בצרכנות החגים ובצמיחה הצנועה שלהן דבר חיובי. אם לעומת זאת רוב הכסף מבוזבז על מתנות שפוגעות בסביבה או חסרות ערך אמיתי (או במילים אחרות: כאלו שיעלו אבק בארון מעתה ועד עולם או ייזרקו לפח מייד לאחר שהאורחים ילכו) הרי שמדובר בצרכנות "רעה", שחבל שהיא צומחת ולא מצטמקת.
אסור לשכוח גם שלפעמים הצרכנות הטובה ביותר מבחינה סביבתית היא כזו שלא מוציאים עליה סנט אחד, מה שמסבך עוד יותר את כל התמונה. לדוגמא, דברים שאתה עושה בעצמך כמו קישוטים לחג או כרטיסי ברכה. דוגמא אחרת היא שימוש בחומרים ממוחזרים – למשל לאריזה של מתנות. וזאת מבלי להזכיר "חוויות" שניתנות במתנות על בסיס סחר חליפין (תן מסאג' של שעה ותקבל טיפול דלוקס בגינה שלך).
ניסיון מעניין ליישב בין כל האלמנטים הללו, תוך יצירת גשר בין יום שישי השחור ויום ללא קניות נעשה השנה בשיקגו. חנות מתנות בעיר בשם Greenheart Shop הציעה ביום שישי האחרון מגוון של סדנאות שבהם מבקרים יכלו ליצור בעצמם מתנות מחומרים ממוחזרים – בגדים ישנים, תכשיטים שכבר אין בהם שימוש וכו'. למי שלא היה כח להיות בתיה עוזיאל ליום אחד הציעה החנות מגוון של מתנות שכולן על טהרת הסחר ההוגן.
בעלת החנות, קתרין קורדובה, הסבירה בראיון ל-רשת NBC שיקגו כי "מה שמושך כאן הוא שתקבל מתנות יחודייות ששוברות את המנטאליות הזו, הסוג הזה של צרכנות המונית חסרת מחשבה של מוצרים שפוגעים בסביבה ובאנשים שמייצרים אותם".
הקניונים עמוסים
עוד לפני פרסומי נתוני הקניות של סוף השבוע המתח היה בשיאו. יגיעו או לא יגיעו. יקנו כאילו אין מחר או רק ייזכרו בימי הקניות הטובים של פעם. כשהגיעו הנתונים הטריים ואפשר היה לנשום לרווחה. העם האמריקני הכריע בעד שופינג והשאיר את הדאגות על מיתון ושאר ירקות בצד למשך סוף שבוע מטורף אחד של קניות.
עושים קניות צילום: ברק פכטר
ההערכות המוקדמות היו שסוף השבוע האחרון, שהוא סוף השבוע שלאחר חג ההודייה ונחשב באופן מסורתי לתחילת חגיגת הקניות של תקופת החגים, יתאפיין בירידה בהיקפי הקניות. הסיבה היא כמובן המיתון ויד קפוצה יותר של הצרכנים על הארנק בתקופה של אי ודאות כלכלית. אולם הנחות חסרות תקדים של הרשתות והחנויות, בסדרי גודל של 50-70 אחוזים, הצליחו לפחות לסוף שבוע אחד להחזיר את הקונים לחגיגת קניות.
כאמור, ההערכות מדברות על 172.9 מיליון אמריקאים שקנו בסוף השבוע האחרון לעומת 147.3 מיליון בשנה שעברה. הרכישה הממוצעת קפצה מ-347.55 דולרים ב-2007 ל-372.57 השנה. מעבר לכך, גם השנה נראו התגודדויות של מאות ולפעמים אלפי קונים בחמש בבוקר מול חנויות. לעובד וול-מארט אחד זה גם עלה בחייו – העובד חסר המזל נמחץ למוות בידי קהל קונים רעב לקניות שהתפרץ לסניף של וול-מארט ליד ניו יורק כשהדלתות נפתחו בחמש
בבוקר.
במקביל נחגג ברחבי העולם "יום ללא קניות" (בארה"ב ביום שישי ובשאר העולם ביום שבת). התשובה האלטרנטיבית לחגיגת הצרכנות שנחגגת זו השנה ה-17 כללה אירועים שונים ב-65 מדינות ברחבי העולם, ממסיבות רחוב דרך הפגנות ועד אירועים הפגנתיים כמו גזירת כרטיסי אשראי בקניונים. הקריאה הרגילה לאנשים לחיות חיים פשוטים יותר ולצרוך פחות לוותה השנה במסר עדכני שהתייחס למשבר הכלכלי העולמי.
"אם אתה חופר מתחת לפני השטח אתה רואה שהמשבר הפיננסי אינו תוצר של בעיות נזילות, נגזרות פיננסיות חסרות ערך או שווקים לא מפוקחים אלא בעצם של תרבות", מסביר קאלה לאסן ממייסדי אדבאסטרס, הארגון מאחורי "יום ללא קניות". "זוהי התרבות שלנו של צריכה עודפת וחסרת משמעות – ההאדרה של הוצאת כספים ולקיחת הלוואות של העשור הארון שעומד בבסיס של המשבר שאנחנו מוצאים את עצמנו בתוכו עכשיו" הוא הוסיף.
כמות האשפה קטנה
ומה עם המיתון? האם בשם חיסול המיתון לא צריך לעודד אנשים לצאת מהבית ולקנות בין אם הם קונים בחנות של קורדובה או מסתערים על וול-מארט? רבים חושבים שלא. אחת מהן היא הפרופ' לכלכלה ג'ולייט שור מבוסטון קולג', שמסבירה כי צריך לזכור שהירידה בצריכה היא תוצר של סדרה של בעיות כלכליות ולא הגורם להן. מעבר לכך, היא מוסיפה, הצריכה הפרטית איננה צריכה לשמש כתרופה למחלות הכלכליות, ולו רק בגלל שבעיקר היא מממנת יבוא של מוצרים. בתקופת החגים זה בולט במיוחד, מציינת פרופ' שור, כאשר אחוז המוצרים המיובאים מגיע לפעמים ל-90% בקטגוריות שונות.
האמריקנים קונים בהמוניהם צילום: אי-אף-פי
אסור עם זאת לראות במיתון ברכה. נכון שלקיטון בפעילות הכלכלית יש תוצרים חיוביים - כמויות האשפה, לדוגמא, פחתו השנה בארה"ב על פי דיווחים בסדר גודל של שלושה עד עשרה אחוזים. עם זאת גם הכלכלה הירוקה נפגעת - יש גם פחות כסף זמין להשקיע בטכנולוגיות ירוקות, לרכוש מוצרים ידידותיים לסביבה שעולים יותר ממוצרים רגילים, להשקיע בטיפול במשאבים סביבתיים יקרי ערך כמו יערות וגדל הקושי להפעיל תוכניות להגבלת פליטות פחמן דו חמצני בשל העלויות הראשוניות שלהן.
מנגד צריך לזכור שגם צמיחה היא לא באופן אוטומטי דבר מבורך. המדדים של פעילות כלכלית לא לוקחים בחשבון את טובת הסביבה והחברה. במונחי הכלכלה המקובלים אם אני כורת מיליוני עצים באמזונס כדי לייצר מיליארדי קטלוגים של מתנות לחג שאף אחד לא קורא ונזרקים מיד לאשפה, הרי שעשיתי דבר חיובי כי יצרתי נפח של פעילות כלכלית. לעומת זאת אם אני מכין כרטיסי ברכה בעצמי מחומרים ממוחזרים במקום לקנות חדשים הרי שאני סכין בגב הכלכלה. בודאי באומה שבה הנשיא היוצא קרא לאזרחים לצאת ולקנות כתשובה הפטריוטית לאירועי 9/11.
אם כך למעשה נתוני סוף השבוע האחרון לא נותנים לנו תשובה חד משמעית אם כדור הארץ מרוויח או מפסיד השנה מקניות לחגים בעת של מיתון כי הם לא מבדילים בין צרכנות "טובה" וצרכנות "רעה". אולי כשיתפרסמו יותר מאוחר נתונים לגבי מוצרים ירוקים שנרכשו נוכל לדעת יותר אם החודש אנחנו זזים כמה צעדים בכיוון הנכון, דורכים במקום או הולכים אחורה.
אני מסכים עם קאלה לאסן שחלק נכבד מהמשבר הכלכלי הוא תרבותי במהותו ולכן צריך לקוות שהמיתון יחזיר לפחות לאופנה מונחים כמו מינון ופרופורציה שבמיוחד בחודש דצמבר מאופסנים עמוק במגירה כשההמונים יוצאים לפשוט על החנויות עם שחר. אלו ביחד עם קצת יותר צרכנות "טובה" יוכלו לייצר פעילות כלכלית עם ערך אמיתי לציבור ולסביבה במקום רק צרכנות לשם צרכנות.
נא להמתין לטעינת התגובות
