המאמץ המדיני: הסכם רגיעה נגד חמאס
בישראל כבר לא מעוניינים ב"הסכם" או ב"תהדייה", אלא ב"כיתור מדיני" וב"הסדרה". לבני: "אין כוונה להגיע להסכם עם חמאס, אלא נגד חמאס"
הנשיא האמריקני ג'ורג' בוש ומזכירת המדינה קונדוליזה רייס הם המובילים את המהלכים המדיניים, ופועלים מול אבו-מאזן, המצרים, האיחוד האירופי וישראל על מנת לגבש הסכמה עקרונית, ללא הסכמת חמאס, שתביא להפסקת הלחימה. במצב כזה, התנאים אותם תכתיב ישראל ייכפו על החמאס, מה שייצר למעשה "כיתור מדיני".
בהסדר כגון זה, ישראל רוצה שיעוגנו התביעות שלה, ובראשן: הפסקת ההברחות דרך ציר פילדלפי על ידי מעורבות אמריקנית לצד מצרים. "מעורבות אמריקנית היא משמעותית למניעת ההברחות", אמרו גורמים מדיניים, "וזה לא יישאר רק על הנייר".
ישראל רוצה גם להפקיע את האחריות על המעברים מידי חמאס ולהעבירם לאבו-מאזן, על מנת לחזקו על חשבון הקיצוניים. ובנוסף, יידרש סעיף שיקבע את זכותה של ישראל להגן על עצמה ולהגיב מיד ועם כל מקרה של ירי לעבר שטחה.
אך למהלך המדיני הזה יש גם מחיר: ברגע שלא עושים הסדר בשיתוף עם חמאס, אלא בכפיה, ישראל לא תוכל לתבוע במסגרתו את חידוש המגעים לשחרור גלעד שליט. אפשר לומר שהמושגים המדיניים שהיו שגורים עד כה בהקשר של הפסקת אש, כמו "הסכם", ו"תהדייה", יוצאים משימוש.
מעתה יש לומר "הסדרה". ישראל , על ידי הקביעה כי הלחימה תימשך כל עוד תנאיה לא יתקבלו, מנסה לנתב את הקהילה הבינלאומית לאמץ
"אין כוונה לייצר תוצר מדיני עם חמאס, אלא נגד חמאס", הבהירה שרת החוץ ציפי לבני בישיבת הממשלה אתמול בקריה בתל אביב. במקביל, פתח ראש הממשלה אהוד אולמרט במרתון שיחות עם מנהיגי העולם ובהם, צרפת, רוסיה וגרמניה על מנת לרתום אותם למהלך.
"אם העולם יביא את ההסדר הזה - נוכל לצמצם את הפעילות הצבאית", אמרו גורמים מדיניים, "אבל אם לא - צה"ל יוכל להשיג אותו בהמשך הפעילות הצבאית".
ביום רביעי הקרוב, צפויה להתכנס מועצת הביטחון של האו"ם, וישראל כבר פועלת להביא לדחיית הכינוס. אם בכל זאת תתכנס המועצה, ישראל והאמריקנים מנסחים הצעת החלטה שתהווה "הסדרה" שמועצת הביטחון תוכל לעמוד מאחוריה. בנוסף, הבוקר יגיעו לישראל נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי ושר החוץ ברנאר קושנר, במטרה לקדם הפסקת אש.
גם באירופה לא פוסקים המאמצים להביא להפסקת אש בלחימה, ואף טורקיה מנסה לקדם הפסקת אש עם מסמך הבנות מפורט, שיכלול בין היתר הצבת משקיפים במתכונת הכח הרב לאומי בלבנון, יוניפי"ל.
את נחיצותו של כח משקיפים זה מבינה יותר ויותר הקהילה הבינלאומית, שמפנימה כי כל הפסקת אש תזדקק למנגנוני פיקוח בינלאומיים - דברים שעומדים בקנה אחד עם העמדות שהביעו בימים האחרונים גם הנשיא בוש וקונדוליזה רייס.
שלשום בלילה הצליחה ארצות הברית לסכל החלטה לגינוי ישראל בדיון חירום שהתקיים במועצת הביטחון של האו"ם. ארבע שעות ארוכות של דיונים על נוסח הצהרה המגנה את ישראל הסתיימו בדיווח רפה לתקשורת של השגריר הצרפתי ז'אן-מוריס ריפר, לפיו מרבית הדעות בישיבה חתרו להשגת הפסקת אש אך לא הסכימו על נוסחה.
היום צפויים להתכנס בניו יורק שמונה שרי חוץ ממדינות ערב, ולהפעיל לחצים נוספים באו"ם להשגת נוסח החלטה שיעצור את האש.
התגובה האירופית של הימים האחרונים מאופיינת בחוסר הסכמה בוטה בין המדינות השונות. נשיאות האיחוד החדשה, שנמצאת בידי צ'כיה, הביעה תמיכה כמעט חד משמעית בעמדה הישראלית כאשר כינתה את פעולת צה"ל "הגנתית", ואולם אתמול כבר חזרה בה ואמרה שמדובר ב"חוסר הבנה" וכי למעשה היא תומכת בהפסקת הפעולה.
ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון אמר אתמול שהוא קורא "להפסקת אש מיידית" וטען כי מדובר ב"רגע מסוכן מאוד" אך נמנע מלגנות את ישראל. ספרד מפגינה עמדה נוקשה כלפי ישראל, ודורשת הפסקת אש מיידית, במסגרתה צלצל אתמול שר החוץ הספרדי לנשיא הרשות הפלסטינית אבו-מאזן והביע את תמיכתו והזדהותו עם העם הפלסטיני.
בהכנת הידיעה השתתף נדב איל
נא להמתין לטעינת התגובות
