שמחה ברצועה: בעזה סופרים את הדקות
בכיכר המרכזית יורים זיקוקי דינור, מחלקים ממתקים, מנגנים ושרים. רק משפחות האסירים שנותרו מחוץ לרשימה מוחות נגד העסקה
ארגון ועדות ההתנגדות העממית, המחזיק בגלעד שליט, מסר כי "הארגונים בעזה הביעו את גאוותם על ההסכם שנחתם עם ישראל בתיווך מצרים ושיבחו את הגיבורים אשר חטפו את גלעד שליט".
דובר התנועה אמר בהצהרה שהקריא במהלך מסיבת עיתונאים בעזה, כי "כל הארגונים הסכימו להתחיל בהכנות לקליטת האסירים ולקראת קבלתם כגיבורים בחגיגות רשמיות ועממיות".
מאז שנודע על השלמת עסקת השבויים, בעזה אין רגע דל. שמחה גדולה מהולה כאן באכזבה לא פחות גדולה. מצד אחד נערכות תהלוכות של ארגונים לקראת האסירים המשוחררים וזיקוקי די-נור מוזנקים לאוויר עם פרסום שמות המשוחררים, ומצד שני ניצבות משפחותיהם של אלה שיישארו בכלא הישראלי, מחזיקות את תמונות בניהן ודורשות: שחררו גם אותם.
אתמול בבוקר ארגנה החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין תהלוכת מחאה נגד התנאים הקשים של האסירים הביטחוניים שנשארו בכלא בישראל. הצועדים חלפו ברחוב הראשי, עד לאוהל המחאה שהוקם מול משרדי הצלב האדום בעיר. בדרך הם לא שכחו לברך את אלה ששמחו על העסקה ולאחל לאסירים המשוחררים חיים טובים.
לאוהל המחאה מצטרפים בכל יום שובתי רעב חדשים. אחד מהם הוא ספואן ת'אבת, בן 24, פעיל חברתי מוכר. "אני מבין את האכזבה שעוברים עכשיו אסירים רבים בכלא, לאחר שהבינו שהם לא ברשימת המשוחררים", הוא אומר.
הוא לא כועס על איש. בעיניו העסקה עם ישראל טובה גם אם ישוחררו רק עשרה אסירי עולם. כבר יומיים, מאז שהצטרף לשביתה, הוא שוכב במיטת בית חולים בתוך אוהל המחאה נגד ישראל. "הכיבוש הישראלי לא יכול להחזיק אסירים לתקופות ארוכות, להשפיל אותם, למנוע ביקורי משפחות ולהרע את תנאיהם", הוא אומר.
במרחק כ-100 מטרים מאוהל המחאה נמשכות במרץ ההכנות לחגיגה הגדולה. עשרות פועלים בונים את הבמה בכיכר "הפלוגה הירוקה", לקראת המופע הגדול. על הבמה הזו תיערך קבלת הפנים לאסירים המשוחררים, מול
בכיר חמאס, ח'ליל אל-חייה, המייצג את הקו הקיצוני בתנועה, אמר אתמול בישיבת הפלגים וארגוני זכויות האדם ברצועה כי השלמת העסקה מהווה סמל לניצחון ההתנגדות המזוינת, כדבריו. בישיבה, שנערכה במלון "אל-קודס אל-דאולי" ברחוב עומר אל-מוכתר, קיבלו הנציגים עדכונים שוטפים על המתרחש ועל פרטיה המדויקים של העסקה. בסוף הישיבה יצאו כולם בהודעה לתקשורת, שהוקראה מפיו של דובר ועדות ההתנגדות העממית, אבו מג'אהד, שהכריז: "כל הארגונים והפלגים מברכים ותומכים בעסקה".
בצד של המאוכזבים נמצאת גם אום איברהים בארוד, בת 78 ממחנה הפליטים ג'בליה, שמחכה לבנה איברהים כבר 25 שנים. היא מקווה שתספיק להיות בחתונה שלו, אחרי שישתחרר, אבל יודעת שהוא לא ברשימה. בכל יום שני היא מתיצבת במשרדי הצלב האדום, כדי למחות נגד איסור ביקורי משפחות אסירים שעליו החליטה ישראל מאז חטיפת שליט. לפני שבוע היא החליטה לשבות רעב ומצבה הבריאותי מידרדר במהירות. אום איברהים אומרת שהיא מאוד שמחה שהרבה אסירים יהיו חופשיים בקרוב, אבל בעיניה עומדות דמעות עצב על כך שבנה לא יהיה אחד מהם.
מנגד ניצבת אום אחמד חרז, שלא מפסיקה לחגוג מאז שהודיעו לה כי בעלה נאפז חרז ישוחרר לאחר 26 שנים בכלא. 25 נכדים נולדו לו מאז שנעצר, אף אחד מהם הוא לא זכה לראות. גם היום, עד שיחזור, כשמטלפנים לסלולרי שלה שומעים שיר ישן בערבית שמילותיו "אני מתגעגעת אליך". " אני מרגישה עכשיו צעירה ב-20 שנה ", היא אומרת, "החלום שלי הפך למציאות". כחלק מקבלת הפנים לבעל היא הורתה לפועלים לצבוע את בית המשפחה, ולהשקיע במיוחד בחדר השינה. כבר כמה ימים שכל המשפחה, החברים הקרובים והשכנים מתאספים בבית מדי ערב, מנגנים ושרים ומחלקים ממתקים לכל מי שעובר במקום.
גם הילדים, שבגרו עם השנים, מחכים בקוצר רוח. "לכולנו יש ילדים", אומרת אום אחמד חרז. "אני מבינה כמה קשה לאימא לא לראות את הבן שלה. כולי תקווה שאמו של גלעד שליט תשמח כמו שאני שמחה היום. לא משנה מאיזה צד הוא, החופש הוא מאוד מתוק".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם