חומרים מסוכנים: האיום אורב מבפנים
גרסת אולמי ורסאי של החומרים המסוכנים היא רק שאלה של זמן, כשמפעל עתיר כימיקלים נמצא סמוך לאולם שמחות
השריפה במפעל אגן כימיקלים באשדוד צילום: אילן אסייג
אי אפשר להתעלם ממה שזה אומר על סדרי העדיפויות המעוותים של ישראל: בעוד המדינה משקיעה מיליארדים במרדף אחרי הקסאמים, המשרד להגנת הסביבה, שתפקידו להגן על הציבור מפני החומרים המסוכנים, חי על תקציב שנתי שמשתווה ליומיים של הפצצות בעזה. בשנה האחרונה התרחשו כמה תקלות במפעלים כאלה, שלמרבה המזל הסתיימו במינימום נפגעים. וכשיש נפגעים, הם לרוב לא נמנים עם פלח האוכלוסייה שגורם לטלטלה ציבורית. בפיצוץ שאירע לפני ארבעה חודשים במפעל בפתח תקווה נהרגו שני פועלים פלסטינים. הציבור לא יצא לרחובות.
כשתאונה כזו מתרחשת, יש כמה מעגלים של בדיקות והפקת לקחים. במעגל הראשון עומדות נסיבות ההתלקחות. זה לא פופולרי לומר, אבל יש תאונות בלתי נמנעות. לא בטוח שזה המקרה, אבל צריך לזכור שלא מאחורי כל קצר חשמלי עומד
גדוד של אשמים.
המעגל השני הוא התנהלות המפעל: מנהליו טוענים שעמדו בכל תקני המשרד להגנת הסביבה. תושבי מושב ניר גלים, שמעבר לכביש, מתארים לעומת זאת חיים בצל סיוט מתמשך - מפגעי ריח, זיהום אוויר שחורג לכאורה מהתקנים וטענות לריכוזים חריגים של חומרים מסוכנים. עוד לפני ההתלקחות שיגרו המושבניקים השבוע התראה בטרם הגשת קובלנה פלילית נגד המפעל ומנהליו. הפיצוץ ביום רביעי הבטיח שבמשפט לא יהיה רגע דל.
המעגל השלישי חורג הרבה מעבר לגדרותיו של אגן כימיקלים: בישראל שוררת מציאות בלתי נסבלת שבה מפעלים כימיים ובתי מגורים חולקים לעתים גדר משותפת. מפעל עתיר כימיקלים יכול לעבוד בתפוקה מלאה כשבמרחק עשרות מטרים מתקיימת חתונה. גרסת אולמי ורסאי של החומרים המסוכנים היא רק שאלה של זמן.
בכיר בפיקוד העורף, שאיתו שוחחתי באחד הימים הראשונים למלחמה, התוודה שעל האיום העיקרי המדיר שינה מעיניו אין לו השפעה: "כמדינה קטנה, לא השכלנו להפנים את הקשר בין חומרים מסוכנים לחוקי התכנון. באזורי התעשייה יש מפעלים כימיים, וצמוד אליהם אולם שמחות. אין נוהל שאומר שבמרחק כזה וכזה מהמפעל לא בונים מקום של התכנסות צפופה".
האם ההתלקחות המפחידה באגן כימיקלים תהיה נקודת המפנה ביחס הלאומי לסוגיית החומרים המסוכנים? ספק גדול. גם הפעם, למרבה המזל, הפגיעה לא היתה מספיק גדולה כדי לחולל זעזוע. רק שהמזל הנקודתי הזה עלול לחזור אלינו כמו בומרנג.
נא להמתין לטעינת התגובות
