הריאה הירוקה של השפלה: נאחזים בגבעות טירת שלום
רגע לפני שמושלמות תוכניות הפיתוח בגבעות הכורכר, שבדרום נס ציונה, מאות תושבים הפגינו ברגליים. המטרה: לשמור על רצף גבעות ירוק , לא לפגוע בגישה לאקוויפר החוף ולהמשיך לראות את המפגש הייחודי בין הצמחייה האזורית והצמחייה מדברית. הרס של גבעות הכורכר יביא לנזק בלתי הפיך ולהשמדת כל המערכת האקולוגית באיזור. יוצאים למאבק
הדרישה: פיתוח האזור יספק את כל הצרכים המלאים שלנו בלי לפגוע בדורות הבאים. גבעות טירת שלום צילום: עינת לוי
אזור גבעת טירת שלום הוא חלק מרצף גבעות הכורכר המשתרע מ"גבעת האירוסים" של ראשון לציון, דרך הגן הלאומי גבעות כורכר בנס ציונה ועד אזור גדרה. שמירה על רצף הגבעות היא משמעותית ביותר והפרתו תפגע בבתי הגידול של בעלי החיים ובצמחייה שאינה יכולה להתקיים באיים.
מאות תושבים השתתפו אתמול (שבת) במפגן הזדהות עם המאבק לשימור גבעות הכורכר בטירת שלום שבדרום נס ציונה. אירוע "קסם הגבעות האחרונות" התקיים תוך יוזמה משותפת של החברה להגנת הטבע, פורום גבעות הכורכר, עיריית נס ציונה והמשרד להגנת הסביבה.
"היעד הוא לשמור על החגורה הירוקה שמקיפה את נס ציונה, רובה בשטח המוניציפאלי של נס ציונה. בערים הסובבות בונים 'עד הגדר' ואילו על מקבלי ההחלטות בנס ציונה נותרה השליטה בשימור הריאה הירוקה האחרונה של השפלה", מסביר נאור ירושלמי, סמנכ"ל "חיים וסביבה" ודובר "פורום גבעות הכורכר" וחבר מועצת העיר נס ציונה.
גבעות טירת שלום צילום: עינת לוי
שוחקים את סלע הכורכר
על פי התוכניות הקיימות, השטח מיועד להפוך ל"אזור נופש מטרופוליני". מה זה אומר? זהו בדיוק סלע המחלוקת. באזור המוגדר ככזה לא תותר בנייה למגורים, אך יחד עם זאת המונח עדיין נתון לפרשנות רחבה מאוד. "החזון שלנו הוא שהאיזור יישאר כמו שהוא היום, תוך שמירה על האזורים הטבעיים כולל חיות הבר והצמחייה המגוונת. פיתוח השטח מתקבל על הדעת, אך חשוב שיישאר פיתוח מתון, בלי גן אירועים באמצע השדות", אומר ירושלמי.
לפיכך יש חשיבות עליונה לארגון ופיקוח של השטח. כרגע האזור פרוץ לחלוטין, מה שמביא להשלכת פסולת בניין באופן בלתי חוקי, כריית חול, גניבת כורכר ופעולות עברייניות אחרות. אחת הבעיות
היא רכבי השטח והטרקטורונים החורשים את השטח ושוחקים את סלע הכורכר. הסלע שמתפורר בקלות נטחן עד דק וכל סדק בו הופך במהירה לקניון קטן. מדובר בבלייה אדירה של הסלע שנבנה במשך שנים רבות ובנזק בלתי הפיך.
"סלע הכורכר הוא ייחודי מכמה בחינות", מסביר פרופ' ניר אוריון, המתמחה בגיאולוגיה במכון ויצמן ומייסד "פורום גבעות הכורכר". "מתחת לסלע הגרגרי קיים המאגר הגדול ביותר של מי תהום. דרך הכורכר המים מחלחלים בקלות וכך מתמלא המאגר שהוא חלק מאקוויפר החוף ואמור לספק הרבה מאוד מים. היום כל אזור השפלה מוצף באספלט, דבר שמונע את חלחול מי הגשמים ומעבר המים אל מאגרי מי התהום".
צמחייה מדברית באיזור השפלה. גבעות טירת השלום צילום: עינת לוי
ייחודיות הכורכר באה לידי ביטוי גם בשל המפגש בין הצמחייה האזורית עם צמחייה מדברית שמצליחה להתקיים בשל חלחול המים המהיר. אחד הצמחים הייחודיים לאזור הוא אירוס הארגמן שצומח רק כאן ובאזור נתניה. הרס של גבעות הכורכר יביא לנזק בלתי הפיך ולהשמדת כל המערכת האקולוגית שבאזור.
"כל אזור מישור החוף - בין הרצלייה ותל אביב ועד ראשון לציון - הוא מעין מפלצת בטון אדירה וגבעות טירת שלום הפכו להיות אי אחרון של שפיות. האדם זקוק לכבישים רחבים אך גם לשטחים פתוחים, בייחוד במדינה רווית לחצים כמו שלנו", אומר אוריון. "הציבור מקבל את המצב בהבנה שאין מה לעשות, והמטרה שלנו היא להראות שתמיד יש מה לעשות. במקומות שהציבור אדיש יש היום הרס נוראי".
תכנון האזור עדיין נמצא היום בשלבים מוקדמים מאוד. ירושלמי שמחליף לסירוגין בין כובע חבר המועצה לכובע הפעיל, מנסה להבהיר את מורכבות המצב: "יש מדיניות אסטרטגית אבל זה מאוד לא פשוט. גורמי התכנון נתונים ללחצי הישובים שמסביב וללחצי הבעלים הפרטיים שרוצים, באופן לגיטימי, לממש את הנכס שלהם. השאיפה היא שפיתוח האזור יספק את כל הצרכים המלאים שלנו בלי לפגוע בדורות הבאים, שגם להם מגיע טבע וסלעי כורכר לחלחול מים. הצלחת האירוע היום מוכיחה שהציבור זקוק לזה".
נא להמתין לטעינת התגובות
