נשיא כמו אובמה? לא בבית ספרנו
כניסתו לתפקיד של ברק אובמה לוותה בחגיגיות בקרב האליטות בישראל, מקום בו לבחור במזרחי לרה"מ יהיה בגדר דמיון
בינתיים מתפשט חיוך של תימהון למראה השמחה בקרב האליטות בישראל על בחירת אובמה. סליחה, מה לכם ולו? אווירת חג אבסורדית שררה אתמול באולפני הטלוויזיה בישראל לרגל כניסתו של הנשיא האמריקאי השחור הראשון, ברק אובמה, לבית הלבן. מאושרים הם ישבו שם באולפני החדשות שרגל אדם שחור שמדבר בח' ובע' כמעט ולא דרכה בהם, אלא אם צריך שמישהו יפנה את הכוסות.
בשנים האחרונות דווקא ניכר תהליך נסיגה בתהליך השתלבות מזרחים בצמרת המערכת הפוליטית בישראל. אחרי כמה קדנציות שבהן-בהשראת האידיאולוגיה השוויונית מבית מדרשו של מנחם בגין ויותר מכך מאימת ההיסטריה מפני המהפכה שאיים לחולל אריה דרעי-הצליחו מזרחים כמו סילבן שלום מהליכוד, ושלמה בן עמי, עמיר פרץ ופואד בן אליעזר מהעבודה להשתרבב לתפקידי מפתח באחד משלושת התפקידים הבכירים ביטחון, חוץ ואוצר.
בממשלה האחרונה הם נעלמו. ברק, לבני ורוני בר-און התיישבו בהם והסדר הטבעי הושב על כנו. גם התפקידים היוקרתיים האחרים בממשלה רחוקים מהישג ידם של מזרחים. זה שאף מזרחי לא עומד בראש אחת המפלגות הגדולות, אלא נתניהו, לבני וברק, לא מפתיע אף אחד. טוב, נו, בטח המזרחים בחרו ללכת למפלגות היותר קטנות ולצאת גדולים. גם לא.
ככה מקבעים תודעה
להוציא את ש"ס המביכה, לא רק שאין אף מזרחי בראשות מפלגה בישראל, בחלקן אין שום מועמד מזרחי במקום ריאלי. את ישראל ביתנו מובילים אביגדור ליברמן, עוזי לנדאו וסטס מיסז'ניקוב; את הבית היהודי-דניאל הרשקוביץ, זבולון אורלב ואורי אורבך; את האיחוד הלאומי-כצל'ה יעקב כץ, אורי אריאל ואריה אלדד. את הגמלאים-רפי איתן וגדעון רייכר.
כבר עלול מישהו לציין לשבח את
מרצ, שם מגיח אחרי ג'ומס, אילן גילאון, ניצן הורביץ וזהבה גלאון החבר משה מזרחי (מוסי רז). על בית המשפט העליון חבל להרחיב. אבל מזל שיש לנו ארץ נהדרת. כך הפציעו אמש על המסך פילוס (אסי כהן) ודקלה בוטפיקה (אורנה בנאי) כדי למצב את המזרחים במקומם הנכון, הנלעג והמגוחך. ככה מקבעים תודעה של דור נוסף, שלא יהיה מסוגל לדמיין הצבעה למזרחי לתפקיד ראש ממשלה.
נא להמתין לטעינת התגובות
