אותה מלחמה, אותן שגיאות
במבט לאחור, הכתובת לפני המבצע בעזה הייתה על הקיר – שכן הטעויות במלחמה היו דומות להפליא לאלה שנעשו במלחמת לבנון השנייה
המלחמה הקודמת החלה במכה אווירית קשה ולאחר יומיים מכה נוספת על רובע הד'חיה, שבעקבותיהן הושגו רוב מטרות המלחמה. רק העיוורון של קובעי ההחלטות ושכרון חושיהם גרם להכנסת כוחות קרקעיים ללא מטרה ברורה, ולהמשכה המדשדש עד לסיומה בהחלטות בינלאומיות נבובות.
גם המערכה בעזה החלה במכה אווירית קשה ויש האומרים מופרזת. ההשפעה של מכה זו הייתה חזקה מאוד, אך גם כאן כניסת כוחות קרקעיים ללא מטרה ברורה, עמעמה אותה ושחקה את תוצאותיה.
גם הפעם, לאחר חצייה זריזה של 2,000 מטר בשטח פתוח החל הצבא לדשדש במשך יותר משבועיים ולא התקדם יותר מ-500 מטר. בערך 35 מטר ביום – אכן התקדמות מזורזת, אם נשכח את מלחמת ששת הימים בה הגענו לתעלת סואץ בארבעה ימים או במלחמת לבנון הראשונה בה הגענו לכביש ביירות-דמשק בחמישה ימים.
מקור השגיאה הצבאית הוא בהחלטות ובתכניות המבצעיות של הדרגים הגבוהים ביותר, שהביאו את הצבא ללחימה בשטח בנוי בו היתרון של צה"ל הוא הקטן ביותר. קובעי ההחלטות בממשלה ובצבא בשתי המלחמות היו "נחושים" לדשדש באזורי לחימה לא-רלוונטיים בשתי המלחמות. אלו שנאלצו לשמוע ולמלא את מצוות הדשדוש חסר התוחלת המבצעית והמדינית גם יחד - לא הבינו זאת בשתיהן.
דשדוש ארוך וחסר תועלת
ההסכמים בתום שתי המלחמות דומים כשתי טיפות מים: ארגון חיזבאללה לא היה שותף להסכם ההוא וחמאס אינו שותף להסכם הנוכחי. הובטח שהברחות הנשק יופסקו, אך היום חיזבאללה חמוש עד לצווארו וחזק פי כמה מאשר לפני המלחמה. האם גם הפעם יצטייד החמאס מחדש? חיזבאללה חיזק את מעמדו ואת כלי המשחק הפוליטי שלו, האם גם חמאס יתחזק במערכת הפוליטית הפלסטינית? התשובה לשאלות אלו היא ככל הנראה חיובית. הוויכוח יוגבל לשאלה באיזו מידה יצטייד ויתחזק מבחינה צבאית ופוליטית.
ראש הממשלה ושר הביטחון עמדו על הבמה וחלקו שבחים לכל עוזריהם, לצבא החזק ולעם הנפלא, כמו שבחלוקת פרס האוסקר משבחים הזוכים את כל מי שהם זוכרים
את שמו, ואוי לאותה בושה.
ממה עלינו לחשוש יותר מכל? כיצד יתפקדו המנהיגים והמפקדים הבכירים אם הפסקת האש לא תתממש? מה תהיה התכנית המבצעית של המטה הכללי? האם תהיינה החלטות נועזות? האם תהיינה תכניות חדשות? אינני בטוח כלל וכלל לפי הדשדוש הארוך וחסר התועלת, על פי השבחים שכולם חולקים לצבאנו המהולל, "שהרוויח ביושר" ביקורת קשה ונוקבת.
מותר לחשוש חשש כבד כי מה שהיה הוא שיהיה, שהמטרות הבאות, התכניות הנכתבות, המבצעים הקרובים, ידמו עד מאוד למערכה הנוכחית ולמלחמת לבנון השנייה. הלוואי ונתבדה, הלוואי ונטעה, הלוואי שיציבו מטרות נבונות, יתכננו נכון, ויפתיעו אותנו ועוד יותר – את החמאס.
נא להמתין לטעינת התגובות
