צה"ל לא תמיד ירוק: זיהום על בסיס יומי
הביוב חודר למקורות המים, מתקני הדלק דולפים, הטיפול בחומרים מסוכנים לקוי. צה"ל מגן על המדינה מבחוץ אבל פוגע בה מבפנים. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': זכות בחירה ירוקה
- לא עוצר בירוק, חלק ג': תוכנית חיסכון

כזהו, למשל, מסמך העמדות שהעביר המשרד להגנת הסביבה לוועדה. אחד הפרקים המרתקים בו עוסק בחלקם של מערכת הביטחון וצה"ל בדרדור משק המים. רגע אחרי שנגמרה עוד מלחמה, הדברים הללו מציגים את צה"ל כגוף שאמון על הגנת מדינת ישראל מבחוץ-אבל פוגע בה מבפנים, מזהם את מקורות המים שלה, את הקרקע ואת משאבי הטבע, ולא טורח לתת דין וחשבון. וכל זה לא נטען על ידי ארגון סביבה או שמאל אופוזיציוני, אלא על ידי ממשלת ישראל.
"אחד מגורמי הזיהום שטרם טופלו הנו מערכת הביטחון בכלל וצה"ל בפרט", נכתב בנייר העמדה. "כיום מזוהמים מקורות המים של ישראל באופן חמור על ידי משרד הביטחון ומתקניו, לרבות באזורים רגישים כגון אגן היקוות הכינרת. הפרה חמורה בהיקף שכזה לאורך זמן כה רב אינה עולה על הדעת ופוגעת קשות במשאב המתכלה של המדינה-משאב המים. לרוב מחנות חילות היבשה אין עדיין פתרונות ביוב, דבר העלול לגרום לזיהום קרקע ומי תהום".
"מה שהכי מקומם", הוסיף השבוע בעל פה גורם בכיר במשרד להגנת הסביבה, "זה שגם את הבסיסים שנבנו בשנים האחרונות לא טרחו לחבר לביוב. מקימים בסיס חדש לחטיבה, ורק את העניין הקטן של השירותים לא מסדרים. למה שיחברו אם אפשר לשפוך את הביוב לוואדי? דוגמה בולטת היא הבסיסים בחרמון-הביוב שלהם זורם לבורות, אחר כך אתה שותה את זה בבניאס".
מה אומרים לכם כשאתם דורשים להסדיר את זה?
"שאין כסף. שנבחר-או מטוסים או חיבור לביוב. מובן שהמשוואה הזו לא מקובלת עלינו".
בחזרה לנייר העמדה: צה"ל, נכתב בו, מקשה מאוד על הכנסת פקחי המשרד והפעלת סמכויותיהם בתוך מתקניו, ואלה, כידוע, מתפרשים על כ-50 אחוז משטח המדינה; נוהלי העבודה מול הצבא מתוארים כ"מסורבלים, לא מספקים ולא מביאים תוצאות". למשרד להגנת הסביבה אין נציגות בולמ"ב (הוועדה למתקנים ביטחוניים) - שלהחלטותיה יש לעתים השלכות סביבתיות מרחיקות לכת.
זיהומי הדלק, קובע נייר העמדה, הם מפגע סביבתי נוסף מתוצרת צה"ל. בבסיסי הצבא פועלות מאות תחנות דלק, ו"למרות החובה לבצע בדיקות אטימות של צנרת ומכלים, הבדיקות אינן מבוצעות כנדרש".
"יש צינור שמזרים את הדלק לבסיסי חיל האוויר בדרום", מפרט איש המשרד להגנת הסביבה, "אבל הוא דלף וזיהם עד שנאלצנו לעצור את ההזרמה. אף אחד לא היה מוכן לקחת אחריות על הצינור ולתקן אותו. אז עכשיו הדלק מגיע לבסיסים במכליות, מה שגורם לזיהום אוויר, לסכנה בכבישים ולבזבוז אדיר של כסף. פשוט חלם".
נקודת התורפה הסביבתית השלישית שמסמנים אנשי המשרד להגנת הסביבה נוגעת לטיפול הצה"לי בריכוזי חומרים מסוכנים, נושא שכיכב לאחרונה בכותרות עם השריפה במפעל אגן כימיקלים באשדוד. "לא עודכנו בשום התקדמות בכל הקשור לטיפול צה"ל בחומרים מסוכנים", נכתב בנייר
"בניגוד למפעל אזרחי", מחדד איש המשרד, "צה"ל לא צריך לקבל מאיתנו היתר רעלים כדי להחזיק חומרים מסוכנים. התוצאה היא שבזמן תאונה או חירום לא יהיה לנו מושג עם אנחנו מתעסקים".
בתגובה לטענות אומר גורם בצה"ל ש"בשנים האחרונות שמים בצבא דגש על נושא הסביבה, והציפייה של המשרד להגנת הסביבה שבבת אחת נכסה על מפגעים של 60 שנה לא ריאלית. יש תוכנית רב שנתית במסגרתה מחברים בסיסים למערכות הביוב, בהתאם למגבלות התקציב". ב-2008 חיברו למערכות הביוב שמונה בסיסים.
על צינור הדלק לדרום אומר הגורם ש"מדובר בצינור של קצא"א, אנחנו רק הצרכן, וההזרמה הופסקה בצדק. נשמח אם הצינור יתוקן".
בעניין החומרים המסוכנים אומר הגורם ש"החוק פוטר אותנו ממסירת מידע על חומ"ס שמוחזקים לצרכים מבצעיים. המידע על חומ"ס לא מבצעיים נאסף בימים אלה, ויועבר בקרוב למשרד להגנת הסביבה".
מדובר צה"ל מוסיפים ש"מרכז הדלק בצה"ל מבצע בדיקות אטימות למכלים שבתחנות הדלק הצבאיות. צה"ל מברך על סיור וביקורת בתחנות".