לבני: נתניהו לא מאמין בתהליך המדיני
היום ייפגשו יו"ר הליכוד ויו"ר קדימה בניסיון להרכיב את ממשלת האחדות, אבל רגע לפני הפגישה אומרת לבני: ביבי נטוע בימין של פעם
גם נתניהו עצמו נמצא שם. הוא צריך להחליט מי הוא באמת. ברגע שהחליט לקבל את המנדט להרכבת ממשלה מכל החבורה הזו של הימין, אנחנו לא יכולים להיות שם איתו. אין לנו מה לעשות בממשלה כזו. לממשלה נכנסים כדי לקדם דברים, ולא כדי לקבל תפקידים.
שתי מדינות זה אינטרס ישראלי. הבטחתי לביבי שבעניינים הביטחוניים נהיה אופוזיציה אחראית. גם בענייני הכלכלה. האמירות שלנו אמיתיות. אין כאן הצגות ואין כאן פוזות. אני מתכוונת למה שאני אומרת.
אני יודעת מה זה להיות בממשלה לא כמספר 1. כשאתה לא ראש הממשלה, היכולת שלך להשפיע מוגבלת. עברתי את זה. אני יודעת שביבי נמצא במקום אחר, הוא לא באמת מאמין בעניין המדיני, הוא רוצה לגרור רגליים, ואני לא שם.
הרי אם ניכנס, בעוד חודשיים-שלושה יבוא הציבור, תבוא גם התקשורת, וישאלו אותנו מה אנחנו עושים שם ובשביל מה נכנסנו. אז במקום להיכנס, ואחר כך לעזוב, אני מעדיפה לעשות את הבירור קודם, לפני שאני נכנסת.
לבני לא מבינה את הביקורת הציבורית שנמתחת עליה באשר לעמדתה זו. הרי כולנו מדברים על שינוי השיטה, על יצירת מצב של שתי מפלגות גדולות, שבכל פעם אחת מהן מקבלת את אמון הציבור והשנייה נשארת באופוזיציה, היא אומרת.
אז הנה, זה מתחיל לקרות. הם יקימו ממשלה, ואנחנו נשרת את העם באופוזיציה. מה כל כך רע בזה מתברר שיש שתי דרכים שונות, הם מייצגים דרך מסוימת, ואנחנו דרך אחרת. אין מה להיבהל, זה בסדר גמור. הם ינסו לקדם את הדרך שלהם עכשיו, ונראה מה ייצא מזה. זה בסדר גמור מבחינתי.
למרות זאת, יו"ר קדימה משאירה את הדלת פתוחה. אחרי הפגישה הראשונה עם נתניהו ביום ראשון, והטקסטים ששמעה מבכירי הליכוד אחריה, היא הבינה שהסיכוי לכניסה לממשלת נתניהו קלוש. ועדיין, היא ממתינה לפגישה היום. אחרי הפגישה היום, היא אומרת, אדע סופית לאן פניו של ביבי מועדות, ומכך תיגזר גם דרכה של קדימה.
נתניהו, מצדו, מכין טיעוני שכנוע, אבל גם את האופציות האחרות. ללבני, הוא אומר בשיחות סגורות, תהיה בממשלה שלי יותר השפעה
למרות זאת, נתניהו יודע שהסיכוי לצירופה של לבני קלוש. הוא לא ויתר, עדיין, על האפשרות להשאיר את מפלגת העבודה בקואליציה. בסביבתו בודקים גם אפשרויות נוספות, אחת מהן היא להקים ממשלה צרה ולקצוב את כהונתה בזמן משהו בין שנה וחצי לשנתיים.
במקביל להגדיר את הממשלה כ"ממשלת חירום" להצלת המשק, מה שיאפשר לנתניהו לנקוט צעדים כלכליים קשים, לא להיות נתון לסחיטות קואליציוניות, ולתפקד בחופשיות יחסית לאור העובדה שתאריך הבחירות ייקבע מראש ואי אפשר יהיה לאיים או לסחוט את ראש הממשלה.
נתניהו יודע שאת רוב ההבטחות הכלכליות שנתן במהלך הקמפיין לא יוכל לקיים, וכי המשק עומד בפני תקופת שפל חסרת תקדים שתביא מיתון כבד וגל פיטורים ענקי. במצב כזה האפשרות להכריז על ממשלת חירום ולקצוב את כהונתה נראית קורצת במיוחד.
נתניהו, מצדו, יאמר ללבני כי הוא מתכוון להמשיך במשא ומתן עם הפלסטינים ויאמר לה כי תוכל להשפיע על קווי היסוד של הממשלה. אבל נראה כי לא יאמר לה אמירות נחרצות. הוא לא יגיד "אני מקבל את עיקרון שתי מדינות לשני עמים" וגם לא "את, בתור שרת החוץ בממשלתי, תוכלי להמשיך ולנהל את המשא ומתן במסגרת תהליך אנאפוליס ולדון גם בסוגיות הליבה".
ההנחה בליכוד היא שמטרתה של לבני, בכך שהיא מגדירה את הדרישות בתחום המדיני באופן ברור היא להפריד בין הליכוד לבין מפלגות הימין וש"ס, ולמנוע את הקמת ממשלת 65 חברי הכנסת. לבני יודעת שממשלת ימין היא לא הממשלה שנתניהו התכוון להקים, ורוצה ללחוץ עליו להסכים לרוטציה.
נתניהו מבין שאם זה תלוי בלבני לא תהיה ממשלת אחדות, אבל הוא מקווה שיש בכירים בקדימה שרוצים להיכנס לממשלתו, ואלו כבר יפעילו עליה לחץ. לא ברור אם לליכוד יש על מה לבנות. הרוב המכריע של חברי סיעת קדימה, מגבים אותה.
בינתיים נמשך אתמול הסבב הראשון של השיחות במשא ומתן הקואליציוני. נציגי הליכוד נפגשו בכפר המכביה עם נציגי האיחוד הלאומי והבית היהודי. יו"ר סיעת הליכוד גדעון סער אמר כי המטרה היא לסיים את המשא ומתן בתוך שלושה שבועות.
נא להמתין לטעינת התגובות
