למרות הביקורת – תודה למשרד הביטחון
משרד הביטחון זכה לביקורת בדוח מבקר המדינה על פועלו בקידום מערכות הגנה מפני טילים, אך אם היו ממתינים לא היה קורה דבר
מדוח המבקר עולה בברור שצה"ל גרר רגליו בכל הקשור לטיפול באיום הרקטות ואילו במינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת) במשרד הביטחון, הזיזו דברים תוך עקיפת מכשולים בירוקרטים והתעלמות מהסחבת של הצבא.
לפי דוח המבקר אגף התכנון בצה"ל (אג"ת) לא ביצע את הנחיית סגן הרמטכ"ל מדצמבר 2004 לבצע ניתוח מערכת מלא למערכות להגנה אקטיביות כנגד רקטות. למעשה, משנת 2005 ועד יולי 2008 לא סיימו באג"ת לכתוב את טיוטת איום הייחוס וההישג המבצעי הנדרש למערך הגנה אקטיבי נגד רקטות בטווח בינוני וארוך.
בכל הקשור לרקטות קצרות טווח כמו הקסאם, אפילו לא החלה כתיבת מסמך איום הייחוס. אך בזמן שבאג"ת לא הצליחו לסיים את המסמך, נמצאת בשלב מתקדם פיתוח מערכת שרביט קסמים ליירוט רקטות בעלות טווח בינוני כמו הפג'ר 5 של החיזבאללה ומערכת "כיפת ברזל" ליירוט קסאמים קצרי טווח.
למעשה,ראש מפא"ת תא"ל ד"ר דני גלר,החליט כבר באוגוסט 2005, על פיתוח מערכת "כיפת ברזל", קבע לוחות זמנים והחליט על חפיפה בין שלב הקדם-פיתוח לבין שלב הפיתוח בהיקף מלא.
בנובמבר 2006 מפא"ת הנחה את חברת רפאל להתחיל בפיתוח בהיקף מלא וזאת עוד לפני שרפאל קיבלו הזמנה ולפני שצה"ל, שר הביטחון והממשלה אישרו את הפרויקט. בפברואר 2007 שר הביטחון עמיר פרץ וראש הממשלה אהוד אולמרט החליטו ש"כיפת ברזל" היא המענה לירי רקטות קצרות טווח.
צה"ל לא טרח ליידע את ראש הממשלה שהוא טרם השלים את עבודת המטה הכוללת בנושא הגנה אקטיבית כנגד רקטות קצרות טווח הדרושה לאישור הפרויקט, ולא קבע עמדה בנושא. באפריל 2007 חתם משרד הביטחון עם רפאל על הסכם לפיתוח ולהצטיידות במערכת כיפת ברזל.
זאת בטרם התייחס חיל האוויר באופן מלא ורשמי לאופיין הטכני ולתכולת העבודה בפרויקט. כלומר חלק מדרישות חיל האוויר לא שולבו בהסכם.
שמונה חודשים לאחר שהחל פיתוח מערכת כיפת ברזל החליט הרמטכ"ל רא"ל גבי אשכנזי, להצטייד במערכת. בנובמבר 2007, שנה לאחר שהחל פיתוח המערכת, המליץ ראש אג"ת לאשר סופית את פרויקט כיפת ברזל. בשלב הזה בצה"ל עדיין לא ערכו ניתוח של רמת המענה הצפויה להתקבל מהיקף ההצטיידות.
ומילה אחת על תותח הלייזר הסקייגארד. בפברואר 2007 ישבה במפא"ת ועדה בראשות הסגן המדעי של ראש מפא"ת, תא"ל מיל' יעקב נגל, ובחנה מערכות ליירוט רקטות קצרות טווח. הועדה בחנה 14 הצעות ובכללן תותח הלייזר "סקייגארד" מתוצרת חברת נורתרופ גרומן מארה"ב.
משלחת מכובדת של נציגי נורתרופ גרומן הופיעה פעמיים בפני הועדה והציעה להציב בתוך שנה וחצי מערכת ראשונה בשדרות וכעבור שנתיים להציב עוד שתי מערכות בעלות של 310 מיליון דולר. בתום דיונים ולימוד ההצעות השונות הודיעה הוועדה כי בחרה בפרויקט כיפת ברזל של רפאל.
היום, לאחר פרסום דוח מבקר המדינה, אנחנו יודעים שפשוט עבדו על נציגי נורתרופ גרומן בעיניים. למעשה, כשועדת נגל התכנסה, פרויקט כיפת ברזל כבר היה למעלה משנה בפיתוח בהיקף מלא.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "אגף התיכנון מוביל מזה כשנה תהליך לגיבוש מפת דרכים להתמודדות עם מתארי הגנה שונים. צה"ל נדרש לתת מענה מבצעי הולם לפיתוח והצטיידות במערכות הגנה תוך התמודדות בו זמנית ומתמדת בשתי חזיתות לחימה מרכזיות.
"במציאות זו מתהדק המתח הקיים בין מתן מענה מהיר לאיומים, לבין היצמדות לנוהלי רכש והצטיידות רגילים. צה"ל אינו רואה צורך בהכנת תוכנית נוספת להגדלת ההצטיידות ומוכן להפעיל עבודות מטה מותאמות לכל מצב בכל עת".
גורמים צבאיים הוסיפו כי כתיבת דרישה מבצעית למערכות כיפת ברזל ושרביט קסמים טרם הסתיימה. בימים אלה מבוצע ריכוז מאמץ להשלמתה. הדרישה המבצעית והאפיון המבצעי יושלמו ויעודכנו בתוך מספר חודשים.
נא להמתין לטעינת התגובות
