משרד החקלאות נכנע: "נחזיר את הקוטג' לפיקוח"
בעקבות חשיפת מעריב עסקים, תקפו הח"כים וארגוני הצרכנות את משרדי החקלאות והתמ"ת: "כשלתם כשלא חשבתם על כך קודם - אינכם משרתים את האינטרסים של הצרכנים". התמ"ת: "הוצאנו את הקוטג' מפיקוח בשל היותו מוצר מפסיד - חשבנו שמחירו יעלה רק ב-15%". במשרד החקלאות מבטיחים כעת לנסות ולהוריד שוב את מחירי הקוטג'
בדיון סוער שנערך סביב הנושא אתמול בוועדה לביקורת המדינה, דרש יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון, ממשרד החקלאות להגיע להחלטה לפרסמה בתוך לא יותר מ-3 חודשים. חסון התעניין מדוע חיכו במשרד עם ההבטחה עד עכשיו: "כשלתם שלא חשבתם על כך קודם, לפני שהציבור מתקומם", אמר חסון.
כפי שנחשף בעסקים, הממשלה הוציאה מוצרי חלב רבים מפיקוח מתוך אמונה שהתחרות בשוק תוביל לירידת מחירים. עם זאת, בכל פעם שיצרן אחד העלה מחירים, עשו זאת גם המתחרים-וכך זינקו מחירי מוצרי החלב שיצאו מפיקוח, ובראשם הקוטג', בכ-50%. לעומת זאת, מוצרים שנותרו בפיקוח התייקרו בתקופה זו ב-9%-3% בלבד.
"אין תחרות אמיתית בשוק הישראלי", אמר חסון וציין כי עליית המחירים הנובעת מחוסר תחרות הינה תופעה המשקפת ענפים נוספים במשק. "אין הבדלים רבים במחירים בין חברה לחברה, וזה נכון לא רק לשוק המזון אלא גם לשווקים אחרים", אמר חסון.
חסון ציין בתחילת הישיבה כי הוועדה מעוניינת לשמוע כיצד התקבלה ההחלטה על הסרת הפיקוח, ובנוסף לכך האם העלייה הנוכחית במחירים הינה תופעה שנלקחה בחשבון. הדובר הראשון, איציק בן דוד ממשרד התמ"ת האחראי על נושא הפיקוח על המחירים, סקר את משטר הפיקוח על מחירי המזון ככלל ומוצרי החלב והחלב בפרט.
בן דוד ציין כי מדובר במשטר בעייתי, וכי לא ניתן להתייחס לעליית המחירים שנרשמה מבלי לקחת בחשבון את המשטר הקיים בשוק החלב המפוקח אשר מנוהל בצורה מרכזית. "ענף החלב הוא אחד משני ענפי החקלאות (השני הוא ענף הביצים) שנמצאים עדיין במשטר של תכנון, שבאמצעותו המדינה קובעת את מסגרת הייצור השנתית לפי הערכת הביקוש", אמר בן דוד וציין, "המטרה המרכזית של משטר התכנון הזה היא כפולה. הראשונה להבטיח אספקה קבועה, והשנייה היא לשמר את המרחבים הפתוחים ולבסס אוכלוסייה חקלאית משגשגת באזורי פריפריה".
המשמעות המעשית של הנקודה השנייה היא שמחירי החלב מוחזקים גבוהים באופן מלאכותי, כדי למלא את כיסיהם של החקלאים. ואכן, בן דוד הודה במהלך הדיון כי "אם היינו מאפשרים מגה-רפתות שצמודות למחלבות ולא רק פרוסות ברחבי הארץ - אולי המחיר היה קצת יותר נמוך".
בן דוד אף ניסה לצמצם את חשיבותה של סוגיית המחיר וציין שמגוון מוצרי החלב, גבינות רכות וקשות וכן מעדנים, העומד לרשות הצרכן הישראלי, היא מעל ומעבר לממוצע לצרכן בכל העולם המערבי. הסרה הדרגתית של הפיקוח נועדה, לדבריו, לעודד כניסת מחלבות קטנות לשוק כדי להגביר את התחרותיות.
לפי בן דוד, התחרות נקבעת גם עלידי מגוון המוצרים וקצב יציאת מוצרים חדשים ולא רק על-ידי מחיר. ומסתבר - כך לדברי בן דוד - כי מדיניות התכנון המרכזי בשוק החלב הינה נדירה, וכי גם באירופה משק החלב צפוי לצאת מתכנון בשנים הקרובות.
בהמשך נגע בן דוד בתפוח האדמה הלוהט של הדיון: מחיר הקוטג' שעלה ב-50% מאז הוסר הפיקוח. לשאלתו של חסון, אשר ביקש לברר האם חזו במשרד החקלאות את עליית המחיר בעקבות הסרת הפיקוח, הודה בן דוד כי אחת מהסיבות להוצאת מוצר זה מפיקוח היא היותו מוצר מפסיד, ולפיכך שיערו כי מחירו יטפס ב-15%. אך כמובן, מכאן ועד לקפיצה של 50% הדרך ארוכה.
ח"כ אורי אורבך, אשר היה נסער ופסקני על רקע הנתונים שהוצגו,
"מול קצבאות הילדים והסיוע למשפחות חד הוריות שנותנת המדינה, היא מאפשרת לשדוד אותם מהצד השני על-ידי מחירי מוצרי החלב", אמר אורבך והוסיף גם הוא כי המשרד מייצג אינטרסים שאינם עולים דווקא בקנה אחד עם אלו של הציבור: "משרד החקלאות הוא משרד החקלאים".
גם נציגי המועצה לצרכנות שנכחה בדיון טענו כי אין תחרות אמיתית בשוק מוצרי החלב. "'ההנחה הצרכנית' בהליך הסרת הפיקוח היתה כי הצרכנים לא ייפגעו ממהלך זה כיוון שהמחיר שייקבע באמצעות התחרות וכוחות השוק יהיה דומה למחיר המפוקח ואף נמוך ממנו. אולם הסרת הפיקוח הביאה דווקא להתייקרות חדה של מחירי אותם המוצרים וללא הצדקה כלכלית".
מנכ"ל המועצה, עו"ד אהוד פלג, אמר כי "יש תחומים בהם הסיסמה 'תנו לכוחות השוק לעבוד' פשוט אינה עובדת, שכן ההנחה לפיה מתקיימת תחרות חופשית באותו התחום - מתגלה כפיקציה גמורה".
המועצה קוראת למשרדי הממשלה אשר ממונים על פיקוח המוצרים להימנע מהסרת הפיקוח על מוצרים נוספים "כל עוד לא יתקיימו התנאים בשוק לתחרות חופשית אשר תימנע העלאת מחירים פרועה". המועצה המליצה להחזיר כמה מן המוצרים חזרה לפיקוח.
המועצה הוסיפה כי התייקרות מוצרי החלב מעלה חשש כי הסרת פיקוח המחירים ממוצרים בסיסיים הועילה אך ורק לחברות הפועלות בתחום, וזאת על מנת להגדיל את הרווחים שלהן, אולם לא תרמה להתפתחות של תחרות שעשויה היתה להוזיל מחירים.
"בהתאם לכך, קוראת המועצה לצרכנות, "יש לבחון את התחרות בשוק החלב ומוצרי החלב, ולשקול מחדש את מדיניות הממשלה לגבי הפיקוח על המחירים".
מהמועצה נמסר גם כי שיעור ההוצאה של משקי הבית על חלב ומוצריו בתוך סך ההוצאה של משקי הבית, גבוה פי 2 בחמישון התחתון (3.3%) לעומת החמישון העליון (1.8%). עובדה זו מצביעה כי הנפגעים העיקריים מהעלאת המחירים של מוצרי החלב הם האוכלוסיות החלשות.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם