זהירות, מיינה: ציפור השיר שפולשת
היא ברחה מבין הסורגים לפני יותר מעשור. מזה שנים שהיא מבוקשת על ידי הרשויות באוסטרליה ובתאילנד. ארגון האומות המואחדות קיטלג אותה כאחת ממאה הפולשות המסוכנות בתבל. זוהי המיינה המצוייה הממשיכה את מסע הכיבוש שלה בישראל
◄ (גו)מיינה, (גו)מיינה יקירתי
מיינה. ציפור יקרה, תשמרי על הקן שלך צילום: עמיר בלבן
בשנת 2008 בסקר שנערך באוסטרליה נבחרה המיינה כבעיה הבוערת ביותר במדינה ולאוסטרלים בהחלט יש סיבות מוצדקות. 110 ציפורי מיינה שוחררו באזור קנברה בסוף שנות ה-60. בבדיקה שנערכה עשרים שנה מאוחר יותר נצפו כ- 15 ציפורי מיינה פר קילומטר רבוע באזור הבירה האוסטרלית ובשנת 1994 עלה מספרן ל-75 ציפורים לקילומטר רבוע.
היכולת הסתגלנית של הציפור פוגעת קשות בתשתיות העירוניות ונזקים בשובי של עשרות מיליוני דולרים נרשמים מדי שנה באוסטרליה בלבד, כתוצאה מנטיית הציפור לקנן בכל מקום אפשרי.
היא לא בוחלת בשום מקום, פנסי רחוב, מרזבים, תיבות חשמל, ארובות ואפילו מספר מקרים בהן נמצאו קיני המיינה על כנפי מטוסים. גם ענף היין האוסטרלי חש את נחת כנפה של הציפור שלא חסה על הכרמים וצבאות הדחלילים שהוצבו במטעי הפרי לא עזרו במעט לחקלאי היבשת כנגד הציפור האימתנית, אולם הנזק החמור באמת הוא דווקא לזנים אחרים.
למיינה יש נטייה לפלוש באופן אלים לקינים של ציפורים אחרות ולסלקן משם, את הגוזלים. את הביצים שנותרו בקן הן משליכות או אוכלות ולאחר הפינוי האלים הן משתלטות על הקן באופן סופי על ידי הטלת ביצהן.
אמצעי נוסף של המיינות לפגיעה במינים אחרים ישירה בהרבה, עסקי "הפרוטקשן" פורחים גם בעולמם של בעלי הכנף וציפורי המיינה תועדו פעמים רבות תוקפות ציפורים שהצליחו להשיג לעצמן מזון עד שלא נותר להן ברירה והן נאלצו לוותר על השלל בשביל אותן מיינות חמומות. הקרטל של המיינות הוא רחב ידיים והצליח להכחיד מינים של ציפורים, מכרסמים ולטאות בניו זילנד, באוסטרליה ובתאילנד כמו גם בהוואי שם סייעו המיינות גם בהתפשטות מחלת המלרייה באי.
התפשטות איטית
בישראל התופעה עדיין רחוקה מלהתקרב למימדים להם היא הגיעה במדינות אחרות. אבל על פי נתוני ספירת ציפורי הבר של המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית לשנת 2009, נרשמה מגמה של עלייה במספר התצפיות של הציפור בחבל לכיש.
נתון זה משמעותי ביותר שכן למרות שכבר שנים אוכלוסית המיינה בארץ התפשטה במקביל להתפשטות האורבנית של בני האדם ונמצאה בכמעט כל מטרופלין מרכזי, הרי שבאזור גב ההר החלה הציפור להתפשט לאזורים פחות מיושבים בהן היא מסוגלת לגרום לנזק חמור לאוכלוסית החיות.
בנוסף מזהירים גורמים בתחום הצפרות כי בעתיד אם יתגשם חזון עיר הבה"דים בנגב, ציפורים אלו שנמצאות בתלות בבני האדם תוכלנה להשתמש בבסיסים כמוקדים מהן הן יוכלו להשתלט ולפגוע במינים רבים של בעלי חיים השוכנים באיזור.
בארץ המינים הראשונים אשר נפגעים מההתפשטותן המואצת של המיינות הן אותן סוגי ציפורים, אשר כמו המיינה נוהגים לקנן בחורים. בניהם נמנים הנקר, דרור הבית והירגזי המצוי. כך למשל דרור הבית שרק אשתקד נצפה על ידי 80.25 אחוזים ממשתתפי ספירת הציפורים השנתית, הופיע השנה רק ב-67.99 מסך התצפיות.
גם נתוני הירגזי המצוי נמצאים מאז שנת 2007 במגמת ירידה רציפה והנקר שלפני שנתיים נצפה ב-23.34 אחוזים מהתצפיות הופיע השנה בסקר רק 19.84 אחוזים. בקשר לאדם אין עדיין אסופה פורמלית של נותנים ביחס למידת הנזק של המיינה מבחינה כלכלית, אך כמו בשאר העולם גם בישראל נמצאו קינים של מיינה בתשתיות חשמל וקווי טלפון כמו גם מקרה אחד בו אותר קן של הציפור במטוס חונה בשדה דב.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של מעריב בואו להמשיך לדבר על זה בפורום איכות הסביבה -
נא להמתין לטעינת התגובות
