"סכנת חיים בים המלח בגלל הזנחת הרשויות"
דוח המבקר קובע כי מפלס ים המלח ממשיך לרדת וכתוצאה נוצרים בולענים מסכני חיים. ואיך מטפלות בכך הרשויות? "חוסר מעש שנמשך שנים"
- גילויים נוספים בדוח מבקר המדינה
מבקר המדינה בדק את התנהלותם של גופים רבים - בהם משרד התיירות, הפנים, להגנת הסביבה, האוצר, המשפטים, התשתיות הלאומיות, המכון הגיאולוגי, מינהל מקרקעי ישראל והחברה הלאומית לדרכים - בקשר לתופעה מסוכנת זו, והגיע למסקנה שהטיפול בבעיות "מאופיין בחוסר מעש שנמשך שנים רבות".
המבקר מצא ליקויים חמורים בהתנהלותם של הגורמים המעורבים, שהביאו לקיומה של סכנה ממשית לעתידו של ים המלח. המבקר סבור כי אם משרד התיירות לא יפעל מיידית, המצב עלול להיעשות בלתי הפיך.
"אי מציאת פתרון ממשי בתחומם אלו עלולה לגרום לסיכון לחיי אדם, לפגיעה באוצר טבע חשוב וייחודי ולהמשך הפגיעה החמורה בפיתוח ההתיישבות והתיירות המתוכננים ליד ים המלח", נכתב בדוח.
המבקר קובע כי הסיבות לירידת מפלס ים המלח הן הטיית מקורות הירדן על ידי המדינה ועל ידי שכנותיה, הטיית ואדיות שהתנקזו בעבר לים המלח ושימוש במימיו לצורכי תעשיית הכימיקלים.
ואולם, צוות מקצועי שהוקם ב-2003 לבחון אפשרות להתמודדות עם ירידת המפלס, בדק רק את האפשרות לפיה לא ייעשו פעולות לשינוי המצב הקיים - וזאת בניגוד למה שנקבע בהחלטת הממשלה לפיה הצוות נדרש לגבש מסמך מדיניות בנושא עתיד הים וסביבתו. לממשלה, קובע המבקר, אין מדיניות בקשר להמשך הפיתוח באזור ים המלח.
גם צוות הנדסי שמינה משרד התשתיות הלאומיות לצורך
בהיעדר תקנים וכלים הנדסיים לבנייה, מתקשים מאוד מוסדות התכנון להחליט על מתן אישורי בנייה, וכן הם מתקשים לקבוע אם ומתי יש לסגור אזור בגלל בולען שנפער בו או למגן מבנה קיים באזור בולענים.
לפני שנה הוטל על משרד התיירות לטפל בנושא הבולענים, ירידת המפלס והגנת המלונות באזור עין בוקק ונווה זה מפני הצפה. הפעולות שנקט משרד התיירות עד היום הן מעטות ובלתי מספקות, קובע המבקר.
כמו כן, הבולענים מתקרבים לתוואי כביש 90 שהוא עורק תחבורה מרכזי וחיוני העובר לכל אורך חופו המערבי של ים המלח, ונפערים אף בכביש עצמו. מע"צ אינה בודקת את הנושא באופן סדיר ובודקת אותו בחלק מהכביש בלבד. בנוסף, גם המפות אינן מעודכנות, כך שהסכנה גדולה מאוד.
אחת הסיבות לכך שהטיפול בתופעת הבולענים נפגע הוא שאין תוכנית מתאר ארצית לאזור ים המלח וגם לא תוכנית מתאר אזורית.
משנת 1995 ועד היום שיווק המינהל 29 חלקות קרקע הגובלות בים המלח או מרוחקות ממנו עד 500 מטרים. הקרקעות שווקו לרוכשים - אך בהסכמים עמם לא נכללה הערה שייתכנו בהן בולענים וכי הרוכשים מודעים לכך ואף על פי כן מעוניינים ברכישה.
מאז 1999 מנסים משרדי ממשלה למצוא פתרון לבעיית הביטוח או השיפוי מפני נזקי הבולענים, אך טרם נמצא פתרון. בינתיים תקציב שהוקצה להתמודדות עם התופעה לשנים 2008-2010 מיועד למחקרים בלבד.
נקודת האור היא תוכנית גרנדיוזית של הבנק העולמי: בשנת 2005 הוא הודיע על הכנת סקר מקיף בעלות של 15 מיליון דולר לבדיקת האפשרות להתפיל כ-2 מיליארד מ"ק של מים מתוך ים סוף ולשפוך את התמלחת (כ-1.1 מיליארד מ"ק) לים המלח. תמלחת בכמות כזאת אמורה לייצב את המפלס.
התוכנית עשויה לכלול העברה של רוב המים המותפלים לירדן באמצעות "מוביל ארצי" שייבנה וכן הקמת תחנות כוח ליצירת חשמל הידרואלקטרי.
בסוף 2007 נבחרו חברות שייבדקו בתוך שנתיים היבטים שונים של התוכנית ובכלל זה את השפעת מימושה של התוכנית על האקולוגיה של ים המלח ועל תעשיית הכימיקלים באזור.
בהתאם להחלטת ממשלה ממרס 2007, משרד התשתיות הלאומיות, באמצעות רשות המים והביוב, מרכז את הטיפול של מדינת ישראל מול הבנק העולמי בנושא.
נא להמתין לטעינת התגובות
