חריגות תקציב בפרויקטים של נתיבי איילון
מבקר המדינה מצא פערים של 20%-157% בין האומדן הראשוני של פרויקטים בנתיבי איילון לבין העלויות שלהם בפועל
נתיבי איילון הוקמה במקור כחברה משותפת לממשלת ישראל ולעיריית תל אביב, במטרה לפתח ולהסדיר את ציר נחל איילון כציר תנועה, אך מאז הורחבה פעילותה גם אל מחוץ לגבולות העיר תל אביב.
לדירקטוריון החברה ממונים 7 נציגי עיריית תל אביב ו-7 נציגי ממשלה, כשלממשלה יש זכות הכרעה.
מבקר המדינה קובע שכיום, לנוכח הפרויקטים שבהם מעורבת החברה מחוץ לתחומי תל אביב, אין הלימה בין מבנה הבעלות והשליטה בחברה לבין פעילותה. המבקר סבור כי בנסיבות אלה יש לשקול את המשך קיום החברה במתכונתה הנוכחית.
המבקר חישב ומצא שהחברה בזבזה 139 מיליון שקל עקב הפסקת הפרויקטים - וחידושם. לטענתו, מהלך זה מסב נזק כלכלי גדול למשק בגלל עיכוב הפרויקטים, וכמובן גם סבל למשתמשים בכבישים.
גם עלות ההפקעות גדולה משמעותית מזאת שהוערכה תחילה, וגם מפני שהחברה נאלצה לשלם פיצויים בהיקף של 440 מיליון שקל לוועדה המקומית בגין פרויקטים שונים,
אף שלמעשה מי שאמורים היו להיות מחויבים בסכומים אלה הן הרשויות המקומיות שבתחומן בוצעו הפרויקטים.
חברת נתיבי איילון לא פנתה, כנדרש בחוק, למנהלי פרויקטים, יועצים ומתכננים להיכלל במאגר נותני השירותים שלה, ובכך פגעה בעקרון השוויון ובסדרי בקרה נאותים.
כחברה ממשלתית, שכפופה לחוק חובת המכרזים, אמורה נתיבי איילון לפעול בהתאם לנוהל למסירת עבודות, שבו מפורטות דרכי ההקמה והעדכון של מאגרי מומחים. בין השאר, ההתקשרות עם מומחים חייבת להיעשות רק לאחר בדיקת מספר הצעות, ככל הניתן בסבב מחזורי בין הספקים שרשומים במאגר. המבקר מצא כי לא בוצע סבב מחזורי הוגן בין המומחים, ולא ניתן ניקוד כלשהו להתאמת המומחה לפרויקט.
בטפסי הזמנת עבודה שהוגשו לוועדה המתאימה בחברה, ובהם צריכים להירשם לכל הפחות 3 מועמדים, הודפסו במקרים מסוימים שמות המועמדים שזכו בפרויקט על הטופס, בעוד שהשניים שלא זכו - אך היו חייבים להופיע בטופס כדי לעמוד בנהלים - הוספו אליו בכתב יד.
מתוך רשימה אקראית של 51 המלצות לעבודות שונות מצא המבקר כי ב-49 נבחר המועמד עליו המליץ מנהל הפרויקט, ובשני המקרים הנותרים לא נבחר מועמד כלל. מבקר המדינה מסכם וקובע שבנתיבי איילון התגלו ליקויים משמעותיים בחברה עצמה – בעיקר קביעת אומדני עלות לא מציאותיים.
נא להמתין לטעינת התגובות
