דוח המבקר: ליקויים בשכירת מרכזי קליטה
על פי הדוח, המדינה מפסידה עשרות מיליוני שקלים בשל כשלים בהתקשרות של משרד הקליטה עם יזמים לצורך שכירת מרכזי דיור וקליטה
- גילויים נוספים בדוח מבקר המדינה
מקבצי הדיור הם פתרונות דיור שנהגו על ידי משרד הקליטה בראשית שנות התשעים ונועדו לאכלס עולים קשישים, בעיקר מחבר המדינות, ביחידות דיור קטנטנות שרוכזו בבתי מלון או במתחמי דירות שהוסבו לצורך כך.
בשנת 2008, הפעיל משרד הקליטה 74 מקבצי דיור ובהם כ-11 אלף יחידות דיור וכן 22 מרכזי קליטה. היקף ההוצאה על מקבצי הדיור ועל מרכזי הקליטה עומד על 371 מיליון שקל.
המדינה שילמה עשרות מיליוני שקל לחינם עבור יחידות דיור ריקות שהיו מיועדות לעולים קשישים ושלא אוכלסו במשך תקופה ארוכה. אחת הסיבות היא, כפי שמצא המבקר, שמשרד הקליטה שכר מקבצי דיור במקומות בהם יש עודף היצע של פתרונות דיור, בייחוד בפריפריה ובדרום.
למרות הביקוש הגבוה בקרב קשישים עולים לקבל דיור ציבורי ויחידת דיור באחד המקבצים, התפוסה של המקבצים הקיימים, נכון למועד עריכת הדוח ביוני 2008 לא הייתה מלאה.
ביוני 2008 היו 657 יחידות דיור פנויות, כאשר 449 מתוכם היו פנויות בין חצי שנה ל-18 שנים. עלותן המצטברת מיום שהתפנו ועד יוני 2008 מועד הביקורת מסתכמת בכ-46 מיליון שקלים.
כך למשל, עשרות חדרים במלון בתל אביב לא היו מאוכלסים במשך שמונה שנים ברציפות ואחרים במשך תקופות קצרות יותר. מקבץ דיור בעכו אוכלס רק שלוש שנים ממסירתו וכך יצא שמשרד הקליטה שילם כמעט 15 מיליון שקלים עבור דירות שעמדו ריקות במשך שלוש שנים.
מקבץ דיור בשדרות
עוד עולה מהביקורת שמשרד הקליטה לא ביצע הערכות שמאי עדכניות לגבי דמי השכירות של שלושה מלונות ששיכנו קשישים עולים, החוזים היו ללא תאריך תפוגה ולא הובאו לדיון במשך 13 שנים והוארכו שוב ושוב מבלי שעברו תהליך של בחינה מחדש. כמו כן, המחירים ששילם משרד הקליטה עבור החדרים לא היו כדאיים כלכלית וגבוהים מאוד מהמקובל.
מקרה אחר הוא מלון דיפלומט בירושלים – החוזה עמו נחתם עוד בשנת 1991 ומשרד המבקר קבע כי התעריף שמשלם משרד הקליטה עבור בית המלון גבוה במידה ניכרת מהתעריף של מקבצי דיור אחרים בירושלים.החוזה עימו הוארך שוב ושוב באישור ועדת הפטור ממכרז במשרד האוצר ולאחרונה הוארך החוזה עימו לשבע שנים נוספות עד לשנת 2016. משרד המבקר קבע שהיה מקום לקחת בחשבון את העלות הגבוהה של המלון ולחפש תחליף זול יותר.
באשר ליתר מקבצי הדיור, מצא המבקר שהחוזים של 22 מתוך 51 מקבצי דיור, חודשו למפרע באיחור של בין שלושה חודשים לשנה וחצי. בכך למעשה הוארכה תקופת השכירות ללא חוזה וולא אישור מוועדת המכרזים. גם הדיון בוועדת הפטור ממכרז התקיים הרבה לאחר מועד פקיעת החוזה. מבקר המדינה קבע שמדובר במינהל לא תקין.
מבקר המדינה עמד על בעיה נוספת, לפיה לפחות 20 מתוך 45 מקבצי דיור שהתקבלו בשנים 2007-2002 נמסרו לאכלוס מאוחר מכפי שנקבע בחוזים. משך האיחור עמד על בין חודשיים לארבע. ועדת המכרזים אמנם אישרה את האיחור, אולם הם לא התקבלו גם לא במועד החדש. וכן, רק בשלושה מקרים, דרש משרד הקליטה מהיזמים לשלם פיצוי כנדרש ובשאר המקרים דרש פיצוי נמוך הרבה יותר. הליך הפיצוי לא תועד ולא ברור כיצד נגבה הפיצוי. משרד המבקר טוען כי המדינה הפסידה כתוצאה מכך כסף.
עניין אחר הוא שהמדינה הפסידה 9 וחצי מיליון שקל עבור תשלום מס בולים על חוזים שנחתמו עם היזמים. לפי החוזים, בעלי מקבצי הדיור התחייבו לשלם את מס הבולים. אולם אגף המכס גבה שיעורי מס בולים נמוך מהנדרש. ואילו עמידר שחתמה מטעם משרד הקליטה על החוזים, לא הקפידה על תשלום המיסים כנדרש ולא נתנה דעתה לעניין.
בסיכומו של דבר, מציין מבקר המדינה שלנוכח הצמצום במימדי העלייה, יש לבחון מחדש את האפשרות לצמצם את מספר מקבצי הדיור בשל עלויותיהן הגבוהות ובשל הצמצום הטבעי בהיקף אוכלוסיית העולים הזקוקים לפתרונות דיור.
מי שהגיש את התלונה למבקר המדינה על הליקויים במקבצי הדיור הוא אלכס טנצר, פעיל מרכזי ברחוב הרוסי שאמר בתגובה לדוח: "אני שמח מאוד שהתלונות שלי למבקר המדינה נבדקו ונכנסו לדוח.
לדבריו, הדוח מוכיח שבגלל טיפול לקוי בדיור ציבורי של משרד הקליטה אלפי נזקקים נשארו ללא קורת גג. "הגיע הזמן שהשרה החדשה במשרד הקליטה תעשה רפורמה מקיפה", אמר. "בלי שינוי דרמטי, אלפי הנזקקים לא יקבלו פיתרון ראוי והמדינה תמשיך לבזבז כסף".
ממשרד הקליטה נמסר בתגובה כי המשרד אחראי כיום על 86 מקבצי דיור ומרכזי קליטה ברחבי הארץ, הכוללים 12,365 יחידות דיור, בהן מתגוררים למעלה מ-20 אלף אנשים בעלי צרכים מיוחדים (עולים קשישים וחולים, עולים יוצאי אתיופיה).
"המשרד עורך בקרה מתמדת על תפעול המקבצים והמרכזים ומפיק לקחים באופן יזום על ידו", נכתב בתגובה. "בניהול מו"מ בעת חידוש האופציה לעניין מקבצי דיור ובסגירת מקבצים לא מתאימים, חסך המשרד כ-370 מיליון שקל.
"יש להדגיש כי המשרד לא מאשר, או חותם על אף חוזה ללא קבלת חוות דעת של שמאים כולל חוות דעתו של השמאי הממשלתי הראשי. השמאים מעניקים למשרד את הבסיס הכלכלי לעלות הכלכלית בנושא המשך ההתקשרות. זאת בנוסף למו"מ בין ועדת המכרזים לבין הבעלים של מקבצי הדיור.
"מקבצי דיור המופעלים בלא חוזה תקף - משרד הקליטה חוזר ומדגיש כי במרבית המקרים המוזכרים בדו"ח, וועדת המכרזים המשרדית פנתה בזמן לוועדת הפטור בחשב הכללי. מיד עם קבלת אישורם חודשו ההסכמים.
"במקרים הספורים בהם פנתה ועדת המכרזים באיחור, הפניות לא בוצעו בזמן בשל היעדר תקציב הרשאה מתאים ממשרד האוצר. משרד הקליטה ממשיך ופועל להארכת הסכמים עם מקבצי דיור בהתאם לחוק חובת המכרזים.
"אנו מציינים שהעיכוב רובו ככולו נבע מעיכוב הדיונים וקבלת ההחלטות בועדת הפטור של החשב הכללי. משרד הקליטה בדומה לשאר משרדי הממשלה מחויב לפעול לפי חוק חובת המכרזים המתיר לו לחתום על חוזה אך ורק לאחר אישור ועדת הפטור, כמובן לאחר אישור התקציב על ידי משרד האוצר.
"תביעת פיצוי בגין איחור במסירת המושכר – סעיף פיצויים מוסכמים מאפשר על פי החוק הפעלת שיקול דעת ובהתאם לכך, לדרוש פיצוי מוסכם כמפורט בהסכם או פחות ממנו, לפי נסיבות המקרה.
"לאורך השנים, פעל המשרד לקבלת פיצוי בגין איחור במסירת המושכר, בכפוף לאמור לעיל, בדרך של קיזוז סכומים מהתשלומים השוטפים. המשרד נמצא בתקופה זו בתהליך מתואם עם משרד האוצר לבחינת הפיצוי בגין העיכובים בקבלת שלושה מקבצי דיור.
"המשרד מקבל את הערת הביקורת בעניין רישום תיעוד מפורט לשיקולים לקביעת גובה הפיצויים".
בהקשר למס הבולים נכתב כי הנושא איננו בתחום אחריותו של משרד הקליטה, אלא באחריותו של אגף המכס. עוד נכתב כי בהקשר של יחידות דיור שאינן מאוכלסות – הרוב המכריע של הדירות במקבצי הדיור מלאים עד אפס מקום כולל רשימות המתנה ארוכות מאד. בחלק מהמקרים המשרד איננו מאכלס את הדירות בגלל הנימוקים המפורטים להלן במטרה לחיסכון כספי גדול יותר מעלות שלכאורה המשרד משלם בגין כך.
עוד נכתב בתגובה כי בקשר ליחידות דיור שאינן מאוכלסות: "הרוב המכריע של הדירות במקבצי הדיור מלאים עד אפס מקום כולל רשימות המתנה ארוכות מאד. בחלק מהמקרים המשרד איננו מאכלס את הדירות בגלל הנימוקים המפורטים להלן במטרה לחיסכון כספי גדול יותר מעלות שלכאורה המשרד משלם בגין כך.
"ההחלטה על פרסום רשימת היישובים במכרז פומבי של המשרד, התקבלה על פי רשימת הממתינים מקרב העולים המתגוררים באותו יישוב ובסביבתו. פער הזמן בין היציאה למכרז לבין מועד האכלוס, גרם, במקרים בודדים, לשינוי ברמת הביקוש, לדוגמא בשל מצב ביטחוני או בשל שינוי דמוגראפי באותו יישוב ו/או אזור.
"בהסכמים עם בעלי המקבצים, המשרד לא כלל אפשרות של פינוי הדרגתי של מקבץ, זאת בגלל העלויות הגבוהות הצפויות בתמחור יחידות הדיור ע"י בעלי המקבץ. במקבצים המיועדים לפינוי, המשרד פועל להעברת העולים לדיור חלופי באזורים סמוכים. במקרים בהם לא ניתן להעביר את הקשישים לדיור חלופי קרוב, המשרד לא מאכלס את הדירות הריקות עד לסיום החוזה במועד המתקרב.
"הסבת יחידות דיור לשטחים ציבוריים- במקרה אחד מתוך שמונים מקבצים הקבלן לא קיבל היתר לשימוש בשטחים הציבוריים הקיימים במקבץ. המשרד נדרש לפנות את העולים מבתי-מלון באופן מיידי, זאת בגלל העלויות הגבוהות, וזו הסיבה לכך שהמשרד הסב יחידות דיור, לשטחים ציבוריים לטיפול בעולים. גם במקרה זה, המשרד חסך עלויות גבוהות מאד של אכלוס עולים בבתי מלון תמורת ויתור זה.
"המלון בתל אביב – המקבץ מיועד למטרה של שמירת חדרים פנויים כרזרבה למקרה הצורך, (לדוגמא: עולים המגיעים לארץ ואין להם פתרון דיור מיידי, פינוי מקבצי דיור וכד'). המשרד בוחן את החלופות הקיימות, לרבות פינוי הדיירים המתגוררים במקבץ זה, במטרה לצמצם עלויות ולהקטין את מספר היחידות המשמשות כרזרבה באזור ת"א.
"שהות עולים יחידים במרכזי הקליטה - המשרד פנה לאגף התקציבים בבקשה לאשר סיוע מיוחד אשר יעודד עולים יחידים לפנות את מרכזי הקליטה. משרד האוצר טרם נענה. אנו מדגישים כי אנו נמנעים מלזרוק עולים לרחוב, אנו עדיין ממתינים לתשובה חיובית ממשרד האוצר".
נא להמתין לטעינת התגובות
