קומפוסט נעליים: סנובים, למחזר זבל כבר התחלתם?
לפחות 100 תל-אביבים, מתברר, כבר יכולים להיקרא "זבלנים מצטיינים", כיוון שהם מתמידים ביצירת קומפוסט ביתי. גם במשפחת לביא מבטיחים להתחיל לעשות קומפוסט. ממחר
בכל בוקר, כשאני מדדה במדרגות בעיניים חצי עצומות עם שקית זבל ענקית, שהסיבה העיקרית לכך שהיא שוקלת כמו נושאת מטוסים הן קליפות האבטיחים והמלפפונים מהסלט של אתמול, אני מרגיש שאני עושה משהו לא נכון. בכל פעם שאני משליך לפח שמתחת לכיור מקבץ חרצנים שמנמנים של שסק, אני יודע בתוך תוכי שזו טעות. יודע, וממשיך.
למה? תירוצים לא חסרים. אנחנו גרים בבית דירות, קומה רביעית, ואני יוצא מנקודת הנחה שאם אבשר לדיירים שבחזית הבניין שלהם - בכמה מהמקרים הוא שלהם כבר חצי מאה - עומדת לצמוח תלולית של זבל אורגני, הם ימהרו לבדוק אם אפשר להחיל עליי את תקנות האשפוז הכפוי.
הכול כמובן בראש שלי: לא טרחתי מעולם להעמיד אותם במבחן, וכבר החלטתי שהשכנים הם אסופת מזהמים קשוחים שלא ייתנו לשום חידוש ירוק לטלטל את מנהגי האשפה שלהם.
התירוץ השני למחדל הקומפוסט שלי הוא שאין לי בעצם מה לעשות בו: האדניות במרפסת מסתדרות עם קצת מים, ומתחת לבניין לא משתרעים שדות תותים או חלקות של עגבניות שרי שזקוקות לדשן משובח. אבל גם זה לא באמת משכנע. לקומפוסט טוב תמיד יהיה דורש, אני מכיר אישית כמה אנשים שהיו שמחים לגאול אותי מעודפי הקומפוסט, אילו רק לא התעצלתי להכין אותו.
החדשות הטובות הן שיש לפחות מאה תל-אביבים עצלנים פחות ממני. המאה המופלאים הללו קבלו אתמול - כיאה לאנשים חרוצים שמממשים במו ידיהם את השקפת עולמם האקולוגית - מדליה חגיגית, ויוכלו לשאת אותה בגאווה על חזם, אות ועדות להיותם זבלנים מצטיינים.
הטקס הייחודי הזה התקיים במוצאי שבת בכיכר ביאליק במטה "עץ בעיר", וחוץ מדברי ברכה חגיגיים בזכות המחזור, נחנכה מפת הקומפוסט החדשה של תל אביב: כל אחד ממאה החלוצים שהגיע עם פרי גנו (בציר קומפוסט משובח) זכה לנעוץ סיכה שמייצגת את הכתובת שלו על מפת העיר. המפה מתוכננת לעלות בעתיד ברשת.
איה נוח בילתה בשבוע שעבר שעות על הטלפון בארגון האירוע. היא עצמה התחילה לקמפסט רק לפני ארבעה חודשים בבניין שהיא גרה בו במרכז העיר, וזה אומר שהיא עדיין ממתינה להבשלת הדשן הראשון שלה: התהליך נמשך כחצי שנה.
יום אחד היא פשוט השיקה ערמה של זבל רטוב מתחת לבניין, כיסתה אותה בחומר יבש, וציפתה בדריכות לתגובת השכנים. מחאות לא נרשמו, ובינתיים הצטרפו להפרדת האשפה ארבע דירות נוספות - כרבע מהבניין. אחרי שאחד השכנים הביע חשש שהקומפוסט ימשוך עכברים הצטיידה נוח בקומפוסטר רשמי - מכל סגור שמחליף את האתר המאולתר. מאז לא היו תלונות נוספות.
כדי להכין קומפוסט, בלשון המעטה, לא צריך כישורים של מדען אטום: בסך הכול צריך להפריד את האשפה האורגנית (שיירי אוכל, ובכלל זה קליפות ביצים, משקעי קפה ושאר ירקות) מהאשפה היבשה, לפזר אותה בערמה (או בתוך מכל סגור) ולכסות בחומר יבש (אדמה, עלים, גזם, נסורת).
רצוי שהמקום יהיה מוצל רוב הזמן. מכאן והלאה הטבע כבר יעשה את העבודה, והפסולת תדאג לפרק את עצמה ולהפוך לדשן.
אז מי הם הקומפוסטאים הראשונים של תל אביב? איה נוח אומרת שרובם צעירים בעלי מודעות אקולוגית-פוליטית-חברתית מפותחת. הפריסה הגאוגרפית מגוונת: נווה צדק ושכונת התקווה, קריית שלום ושיכון ל', וכצפוי נציגות ענפה לאזור לב העיר.
בשבועות האחרונים הפיצה נוח שאלון בין הקומפוסטאים, ובו ביקשה מהם להשיב על השאלה "למה קומפוסט".
כמה מהתשובות רציניות להפליא, אבל יש גם מי שהשיב שהוא מכין קומפוסט "כי התהליך הביולוגי מעניין אותי", אחרת כתבה "כי זה כיף", וכמה אחרים הסבירו בפשטות "ברור לי למה כן, אני לא מבין איך זה שלא כולם עושים". הייתה גם אחת שציינה "זה פשוט משחרר אותי מהצורך להוריד פח כבד, מסריח ונוזלי פעם ביומיים בבניין בן ארבע קומות".
וזה , צריך להודות, טיעון שכאילו נתפר למידותיו של עצלן כמוני, שגם השבוע הבטיח לעצמו להתחיל לעשות קומפוסט, ממחר כמובן.
נא להמתין לטעינת התגובות
