לעצב חזון ירוק למשאב הכחול

מדיניות "כיבוי השריפות" מכתיבה את ההתנהלות המדינה בנוגע למים שלנו. היעדר חזון מוביל למדיניות בלתי עקבית, המשתנה מעת לעת, לפי כיוון הרוח

ניר פפאי | 20/5/2009 12:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"החזון הוא סוד קיומנו. באין חזון יפרע העם", כך אמר ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון, כשהוא מתכוון לכך שהישגים חומריים ללא חזון ואידיאלים לא יספיקו להקמת המדינה. דברים אלו נכונים ותקפים גם לגבי מצב משק המים שלנו ואופן ניהולו. לצד ההישגים החומריים שהפכו את מדינת ישראל למעצמה טכנולוגית מובילה בעולם בתחום המים, לצערנו, אופן ניהול משק המים נעשה מזה שנים ללא כל חזון. חזון איננו מילה גסה, חזון הכרחי להתוויית דרך, הוא המצפן והכיוון אליו אנו צריכים לשאוף.

היעדר חזון במשק המים מוביל למדיניות בלתי עקבית, המשתנה מעת לעת, לפי כיוון הרוח או לפי כוחות השחקנים השונים הקיימים באותה העת, ונדמה כי מדיניות "כיבוי השריפות" היא זו שמכתיבה את ההתנהלות בכל הנוגע למים שלנו. מחישובים שעשו אנשי החברה להגנת הטבע לפני מספר חודשים, נמצא כי אילו הייתה יוצאת לפועל תוכנית אב לאומית  לחיסכון במים בשנת 2005, של נציבות המים דאז, כאשר היא הוצגה למשרדי הממשלה, הכנרת הייתה גבוהה היום ב – 2.4 מטרים. אולם היעדר חזון ושיקולי תקציב דחקו את התוכנית בחזרה למגירות ומצב הכנרת ומשק המים כולו רק הלך והידרדר מאז, לשפל חסר תקדים. 

הרס מתמשך של הנחלים

היעדר חזון הוא מהגורמים המרכזיים שהביאו את מדינת ישראל למצב בו היא נמצאת מבחינת משק המים היום - מציאות שאיננה מסתכמת במפלסים נמוכים בלבד של הכנרת ושל האקוויפרים, אלא גם בהרס מתמשך של הנחלים ובתי הגידול הלחים, מקום מחייתם של מינים רבים של בעלי חיים וצמחים. מקומות אלה מושכים אליהם מאות אלפי ישראלים בכל שנה, הבאים ליהנות מנופי מים רטובים. 

גיבוש חזון ממנו תיגזר מדיניות ארוכת טווח ותכנית פעולה הוא כורח השעה, בייחוד כאשר המשבר הנוכחי משמש לנו כתמרור אזהרה מהבהב לנזקים שעוד עלולים לבוא עלינו בעתיד.

עד היום, כל הסוגיות הרבות הקשורות בניהול משק המים התנהלו בפורומים מקצועיים, בתירוץ ש"הנושא מורכב", וכך נמנעה מהציבור כל יכולת להיות מעורב

בתהליך קבלת ההחלטות או דריסת רגל בהשפעה על המדיניות, זאת למרות שלמשק המים השלכות על חיי כולנו – החל מחקלאים, דרך בעלי גינות פרטיות וכלה בכל אחד מאיתנו השותה את המים מהברזים.

רבות מההחלטות של משק המים הן קודם כל החלטות ערכיות, אשר צריכות אמנם להישען על מידע מקצועי, אך בוודאי שאינן צריכות להיות נחלתם הבלעדית של העוסקים בתחום המים. סוגיות כגון מה צריכה להיות דמותם של נחלי הארץ והשטחים החקלאיים? האם צמצום הצריכה הביתית צריך להפוך לאורח חיים או שכל מטרתו היא התמודדות עם המשבר? האם נכון להסתמך על התפלה - והאם היא באה במקום חיסכון במים? מי צריך לשמור על השומרים ומה תפקיד החברה האזרחית בניהול משק המים?, הן קודם כל שאלות ערכיות.

מגבשים מסמך מדיניות

מטרת כנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע היא לשנות את הגישה הקיימת. הכנס יפתח לדיון רחב סוגיות שעד היום נדונו הרחק מאור הזרקורים, אך יש להם השפעה דרמטית ומכרעת על אורח חיינו, סוגיות שעד היום נחשבו לעיסוקם של מומחים בלבד. בסופו יגובש מסמך מדיניות סביבתי כולל למשק המים בישראל.

בכנס ישתתפו, מלבד אנשי החברה להגנת הטבע, גם אנשי ארגוני סביבה נוספים, גורמים רשמיים העוסקים בתחום המים, גופי אקדמיה, ארגונים לא ממשלתיים, ואולי הכי חשוב – הציבור. אזרחים, אלה שיש להם מה להגיד ואלה שרק מעוניינים להקשיב, אלה שרוצים לשאול ואלה שרוצים להבין, אלה שרוצים לקחת חלק בתהליך או אלה שרק רוצים להכיר יותר את התחום.

כנס ירושלים לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע יתקיים בבנייני האומה בירושלים ביום רביעי הבא, ה – 27 למאי. את תוכנית הכנס ניתן לראות כאן.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

ניר פפאי

צילום: פרטי

ראש אגף שמירת טבע וסביבה בחברה להגנת הטבע

לכל הטורים של ניר פפאי

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים