ציד המכשפות של הפרקליטות הצבאית

אם סגן אדם מלול נעצר עד תום ההליכים בגלל שתי כאפות, אז אף אחד בפרקליטות הצבאית לא באמת מחפש צדק

רועי שרון | 21/5/2009 5:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
מידת העניין שמגלה הפרקליטות הצבאית בסגן אדם מלול שוברת שיאים. 64 ימים ישב במעצר, לאחר שבית הדין הצבאי קיבל את בקשת הפרקליטות לעוצרו עד תום ההליכים. מלול, למרבה הפלא, לא מואשם בהתעללות, לא פצע אף אחד ולא שלח איש לבית חולים. מלול מואשם שנתן שתי כאפות לפלסטיני בזמן פעילות מבצעית בכפר קדום בשומרון.

אם היה צריך להכות את הפלסטיני או לא, יחליט בית הדין. אבל את החשבון שיש לפרקליטות עם הדרג הלוחם, סוגר בית הדין כבר בשלב ההוכחות.

כבר שנים מנהלים בפרקליטות תיקים בעקבות תלונות של פלסטינים. בדרך כלל זה נגמר במלחמת גרסאות. פלסטיני מצד אחד, חייל מצד שני. הפעם נפל סגן מלול כפרי בשל לזרועות התביעה הצבאית. הפעם, לא עוד מלחמת גרסאות, אלא חייל צה"ל ממש, שמתלונן ומעיד נגד מפקדו. את הזדמנות הפז איש בפרקליטות לא רוצה להחמיץ.

עילת המעצר עד תום ההליכים, כך על פי התביעה, היא מידת מסוכנותו של סגן מלול. הוא חייב לשבת בין הסורגים, אחרת מי יודע מה הוא עלול לעשות. לדידה של התובעת במשפט, אין משמעות לעובדה שמלול נעצר רק חצי שנה אחרי האירוע שבכתב האישום. גם לא העובדה שהיה אמור להשתחרר מהצבא ארבעה ימים אחרי מעצרו. הוא מסוכן מדי אפילו בשביל להסתובב חופשי ברחובות נס ציונה.
ביה"ד יצטרך להחליט עבור המפקדים מתי מותר לעצור חשוד בכח

למעצר ממושך כזה לא זכו רבים וקודמים לסגן מלול. גם לא באירועים שצולמו ותועדו, ואיש לא חלק על רמת האלימות. השוטר מוטי מהגר מעמונה, לדוגמה, שצולם כשהוא חובט באמצעות אלה בראשם של בני נוער היושבים שלובי ידיים, לא נעצר ולו ליום אחד.

על פי כתב האישום שהוגש נגדו ופורסם בעיתון הארץ נכתב: "ללא כל התראה מוקדמת, וללא כל התגרות מצדם של המתלוננים, ניגש אליהם הנאשם והכה אותם באמצעות אלה, שכוונה לראשם ולפלג גופם העליון, ללא הצדקה ובלי שהתעורר צורך לנקוט את הדרך שנקט". השוטר מהגר, בניגוד סגן למלול, עדיין משרת בתפקידו.

גם חברו, השוטר ערן נעים, הורשע בתקיפה לאחר שדחף אצבעות לנחיריו של מפגין מהימין. נעים צולם כשהוא מבצע את העבירה, אך לא ישב במעצר ולו יום אחד, עד לרגע שהודח מן המשטרה בגין האירוע.

חיילים ושוטרים הנוהגים באלימות לשם אלימות כלפי יהודים

או ערבים, מקומם בכלא. ייתכן שהקצין המצטיין אדם מלול שגה כשהיכה את הפלסטיני, ייתכן שפעל כשורה. לפי מפקדו, אלוף משנה איתי וירוב, הוא פעל כראוי ונקט כוח סביר בלבד. אלימות לשם אלימות ודאי לא הייתה בתוך הכפר קדום.

בית הדין יצטרך להחליט עבור מפקדי צה"ל מתי מותר לעצור חשוד בכח, ומתי עליהם לבקש בנימוס. על עובדה אחת קשה להתווכח. אם חשוד בשתי כאפות נעצר עד תום ההליכים, אף אחד בפרקליטות לא מחפש צדק.

אלוף פיקוד המרכז, גדי שמני, התנער מדבריו של אלוף משנה וירוב. שלשום פורסם כי שמני כתב הערה פיקודית למפקד החטיבה. כאילו לא שירת בעצמו שנים ארוכות בשטחים, מעדיף שמני לשכוח את מה שכל לוחם יודע ולנהוג בתמימות.

המסר לדרג המבצעי הוא ברור. ביצוע המשימה זה חשוב, אבל קודם כל, דע מה שתשיב בבית הדין הצבאי. גם אם המחיר הוא פעילות מבצעית עם ידיים בכיסים.

בלוגים של רועי שרון
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רועי שרון

צילום: רובי קסטרו

כתב nrg ומעריב לענייני מתנחלים ופיקוד המרכז

לכל הטורים של רועי שרון

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים