אמו של הנאשם בהכאת פלסטיני: הצבא מיתמם
במכתב לשרים טוענת אמו של סגן אדם מלול, נגדו הוגש כתב אישום על הכאת צעיר פלסטיני ביו"ש, שהוא "משלם על העמימות בפקודות צה"ל"
איך לנהוג בפלסטינים אסירים צילום:אי-פי
סגן אדם מלול, סגן מפקד פלוגה בחטיבת כפיר, נאשם כי בזמן פעילות מבצעית בכפר קדום בשומרון, הכה פלסטיני בשתי כאפות. מלול ישב במעצר בכלא צבאי במשך 64 יום, ולפני כשבועיים שוחרר למעצר בית עד תום ההליכים.
במהלך משפטו העיד מפקד החטיבה אל"מ איתי וירוב, ובין היתר אמר: "הצמדה לקיר, דחיפה, מתן מכה שאינה פוצעת, הן בהחלט דבר שכיח בניסיון להגיע לידי מימוש המשימה. הפעלת אלימות ואגרסיביות שתמנע הסלמת מצב וצורך להשתמש באלימות יותר גדולה היא לא רק מותרת, לעתים חובה". בעקבות עדותו, החליט אלוף פיקוד המרכז גדי שמני לרשום הערה פיקודית לוירוב.
"דיונים מתקיימים רק בין כותלי הקריה בתל אביב"
תחת הכותרת: "זעקת אם עברייה", כותבת אמו של אדם מלול: "האם צה"ל באיזה שלב מבין חמש שנות שרותו הקרבי של בני, לימד אותו כיצד מתשאלים פלסטינים, מהו עיקרון המידתיות? דבר מכל זה לא נלמד ולא נאמר כלום בשנות השירות".
היא מסבירה במכתב כי "דיונים מעין אלו מתקיימים מן הסתם רק בין כותלי הקריה בתל אביב. לצערי הרב בני נפל לתוך חור שחור, תהום עמוקה, אליהם הביאה אותו התביעה הצבאית, (על סמך עדותו
היחידה של מלשין בעייתי, עם אמינות מעורערת)".
מלול מציינת במכתב כי עדותם מטעם הסניגוריה של המח"ט אל"מ וירוב והמג"ד שמעון הרוש, המבחינה נחרצות בין 'טלטול לבין התעללות' זו בדיוק הסיטואציה בה עמד בנה, אך לתדהמתה אלוף פיקוד מרכז גדי שמני החליט לרשום הערה פיקודית לאל"מ וירוב. "על כך יש לי לומר כי האלוף שמני התערב בצורה בוטה, ורמס ברגל גסה, את כל תהליך הסוביודיצה", כותבת האם.
"לא ניתן היה לבצע זאת אחרת"
"גם אם אינו מסכים עם המח"ט, כלום לא נכון היה לעשות זאת בלי לפרסם זאת בתקשורת, תוך השפעה על משפט מתנהל", מוסיפה אמו של מלול. "תוצאות מעשהו של שמני, ניכרות לאלתר, ועושות לפלסתר את ההליך המשפטי. עדי הגנה, חיילים וקצינים, המוכנים להעיד לטובת בני ואשר עמדו במצבים דומים, חוששים היום להעיד, מהטעם הפשוט שמא יבולע להם".
האלוף גדי שמני צילום ארכיון: עודד קרני
מלול ממשיכה וכותבת: "המח"ט אל"מ וירוב, מפרש את רוח צה"ל, כמי שפועל בשטח יום יום, את המצב המבצעי אליו נקלע בני, והוא מבין כי לא ניתן היה לבצע זאת אחרת. האלוף שמני, מפרש את הסיטואציה באופן שגוי לחלוטין, ויעידו על כך המח"טים, המג"דים ואנשי הסנגוריה הצבאית המוחים בתוקף נגד רישום ההערה הפיקודית לאל"מ וירוב".
בסיום מכתבה, פונה רותי מלול לחברי הכנסת ושואלת: "את שוועתו של בני מי ישמע? את זעקת אימו מי יקשיב ומי יושיע? מי יציל את בני, את מפקדיו, חייליו, מהמלשינים, מארגוני אל"ם, בצל"ם, ומכל מיני מרעין בשין. לדאבוני הגדול הצבא והמדינה אותם הוא אוהב, משיבים לו ברעה תחת טובה, בגולה חיילים יהודים הואשמו על ידי גויים בעלילות בגידה שונות ומשונות.
"במדינה שלנו חיילים יהודים, מלשינים על חבריהם, וצבא יהודי שופט את קציניו וחייליו שלא בצדק. אני מבקשת כי תאמרו את דברכם כמנהיגי העם ללא מורא וללא משוא פנים, בקול גבוה ורם, בלשון ברורה, לשחרר את סגן אדם מלול ממעצר הבית בו הוא נתון, לבטל את כתב האישום נגדו, להעלות לדיון בממשלה, בכנסת, בועדת חוץ וביטחון את הסיטואציה אליה נקלע בני על כל השלכותיה בהווה ובעתיד, ואשר מקרינה סימני שאלה רבים בצבא, ובחברה האזרחית".
נא להמתין לטעינת התגובות
