אמונות תפלות: ההתפלה לא תפתור את משבר המים
כולם בעד חיסכון במים, עד שזה מגיע לברז הפרטי שלהם. תשכחו מהרעיון שההתפלה תפתור לנו את הבעיות. עם ישראל צריך להתרגל לתרבות אחרת של שימוש במים. לא עוצר בירוק, חלק א'
- לא עוצר בירוק, חלק ב': חלב אורגני עמיד
- לא עוצר בירוק, חלק ג': נהר צחנה בנחל
נדמה שהפעם הטוקבקים הגועשים מייצגים נאמנה את הרוח השלטת: תראו את החצופים האלה-דורשים מאיתנו לקצר את המקלחת! שנים ניהלו את משק המים באופן כושל, ועכשיו אנחנו צריכים לשלם! כנסו, כנסו.
למען הסר ספק: את רוב דברי הביקורת שממשלות ישראל לדורותיהן סופגות בתקופה האחרונה הן הרוויחו ביושר. אבל הכישלון הגדול ביותר שלהן לא טמון באי יישום של טכנולוגיה זו או אחרת, אלא בכך שלא השכילו להבהיר לציבור הישראלי שמים אינם משאב לא מוגבל.
ממשלות ישראל לא הובילו, לא חינכו ולא כפו על הציבור תרבות של צניעות וחיסכון. הטענה כאילו אלה היו שנים שופעות מים, שבהן החיסכון היה מיותר, הן שקר היסטורי. היו אולי די מים בשביל הצריכה הביתית, הגינון והחקלאות, אבל את הטבע מדינת ישראל שודדת כבר עשרות שנים. את הנחלים והמעיינות ייבשנו בשנות המים הטובות ביותר, והבאנו אותם למצב העגום, המזוהם והלא-שמיש שבו הם נמצאים היום. ההנהגה מעולם לא התייצבה מול הציבור והבהירה לו שכשהוא מציף את הדשא זה בא על חשבון הנחל שבפאתי העיר, במחיר הרס מערכות אקולוגיות שלמות והכחדת תרבות של קיט ונופש.
נכון, משק המים נוהל במהלך השנים ברשלנות מקוממת, אבל אין לזה קשר לעובדה שלכל ישראלי יש אחריות מלאה על חלקו באוברדראפט הלאומי. גם אם המים שלנו היו מנוהלים ביעילות מופתית, עדיין היינו צריכים להצטמצם. המודלים האקלימיים מצביעים על כך שחמש השנים השחונות שזה עתה חווינו הן רק תחילתה של מאה שבה כמות המשקעים במזרח התיכון תלך ותפחת, והטמפרטורות ילכו ויטפסו. מי שסבור שכל זה ייפתר אם כמה פקידים ידאגו לפחות חלודה בצנרת, שוגה באשליות.
בשלב הזה של הדיון נשלף בדרך כלל מהשרוול הקלף המנצח: מה הבעיה, יש התפלה. נעבור עוד שנה קשה או שתיים, והכל יסתדר. זו התפיסה המערבית-המודרנית הקלאסית: הטכנולוגיה היא חזות הכל, המהנדסים יהפכו מי ים למים מתוקים ואנחנו נוכל לחזור לחגיגה הרטובה שלנו. ההתפלה, כמובן, היא המצאה גאונית, שבאמת צפויה לספק קרש הצלה למשק הישראלי. רק שההתפלה היא תרופה למחלה אחת, ובו בזמן גורמת לשורה של מחלות אחרות.
עזבו רגע את השטח העצום בחופים שגדוד של מתקני התפלה עומדים לתפוס, ואת ההשפעות
קשה להאשים את הציבור בכך שהוא רואה בהתפלה פתרון קסם: זה מה שמוכרים לו. אפילו רשות המים, שמגלה אומץ בניסיון להעביר את היטל הבצורת, משדרת מסרים שבהם ההתפלה מתפקדת כאור בקצה המנהרה: בואו נחזיק מעמד עוד קצת, אחר כך נוכל לחזור לשגרת הבזבוזים. כי גם קובעי המדיניות של היום, כמו קודמיהם, לא מעיזים להסתכל לציבור בלבן שבעיניים ולומר את האמת. והאמת היא, שאנחנו חיים על סף המדבר, והמדבר הזה לא עומד להיות מקום קריר ורטוב יותר בטווח הנראה לעין.
נא להמתין לטעינת התגובות
