בין קופיקו לפולישוק נתקלתי בענק רוח
האם הפוליטיקאים, יועצי התקשורת והעיתונאים שייעצו לשמואל הספרי בתחקיר שערך, הטעו אותו ולא סיפרו לו מה באמת הולך בפוליטיקה הישראלית? אמנון דנקנר עונה למיקי לוי שטען כי בסדרה "פולישוק" אין עומק
◄ ב"קופיקו" יש יותר עומק מב"פולישוק"/ מיקי לוי, nrgמעריב, 15.6
ההבנה הזאת זרחה עליי כשהגעתי לפסקה במאמרו הקובעת כי אנחנו כולנו נהנים מהסדרה ומפליגים בשבחיה משום שאנחנו-כולנו איננו מספיק אינטליגנטיים להבין שמגיע לנו יותר מזה. אני חייב לומר כאן שאלמלא התרשמתי שהמדובר אכן בהוגה נשגב, הייתי עלול לטעות ולחשוב שהדברים האלה הם התנשאות ילדותית. הייתי יכול לחשוב גם שהקביעה שלו שאין בסאטירה "פולישוק" שום עיסוק במה שבאמת צריכה לעסוק בו סאטירה פוליטית בישראל היא סתמית ולא מנומקת.
אבל קולוסוס מסוגו של מיקי לוי אינו צריך לבסס ולנמק. עצם קביעתו מספקת כדי שאקבל אותה בלי פקפוק. לכן כשהוא כותב כי שמואל הספרי לא מכיר את מדינת ישראל אני מצדיע. הרי הספרי הוא עולה חדש מטג'יקיסטן (שמו המקורי הספרשווילי), לא מעורה בחיי הארץ ומעז לכתוב סדרה סאטירית עוד לפני שסיים אולפן.
ביטחוני בגדולתו של מיקי לוי הוא כה גדול עד שהשתכנעתי שכל הפוליטיקאים, יועצי התקשורת והעיתונאים שייעצו להספרי בתחקיר שערך, הטעו אותו ולא סיפרו לו מה באמת הולך בפוליטיקה הישראלית ומה באמת ראוי להארה סאטירית. גם אני עצמי, שהתפעלתי מהתסריטים של הספרי ומהדיוק שבהם (ולכן שמחתי לשחק בסדרה), כנראה לא הספקתי במשך כמעט 40 שנותיי כעוזר שר, עיתונאי פוליטי ועורך עיתון להגיע לתובנות מהסוג שיש למיקי לוי.
יכול מאוד להיות שאם לא הייתי נושא עיניי בהערצה אילמת אל מיקי לוי, הייתי חושב שההאשמות המפורשות והמרומזות שלו כלפי הספרי על שנטל מרכיבים משפע של סדרות טלוויזיה תוצרת חוץ הן השמצה שמקורה באי-הבנה של הבנייה התרבותית נדבך על נדבך תוך השראה והשפעה הנובעות מהקודם למאוחר ושכך מתקדמת תרבות, גם תרבות טלוויזיונית. אבל אני בטוח שרוחב הדעת של מיקי לוי גדול מזה שלי.
אמנם הוא לא ממש שולט לא במונחים ולא בשמות (כך למשל הוא קורא לסדרה "תרגיע"-"לארי דייויד" ולסדרה הבריטית The thick of it הוא קורא In the thick of it ומחמיץ בכך ניואנס המקפל בתוכו הרבה מאוד), אבל פסיעתם של ענקים היא תמיד גסה.
מעניין שבעוד שמיקי לוי מתלונן על כך שיש דמיון בין פולישוק לבין סדרות
במיוחד עוררה את התפעלותי קביעתו של מיקי לוי כי בעלילות הפרקים של "פולישוק" יש "עומק של קופיקו". אם מישהו היה זקוק לדוגמה ליכולתו הסאטירית של מיקי לוי, לשנינותו האנינה, ליכולתו לקלוע ללב העניין במשפט מדויק אחד, קיבל אותה במשפט הזה. התפתלתי מצחוק. קופיקו! צעקתי. כמה חבל ששמואל הספרי לא מסוגל להמריא לספירות כאלה של שנינות! אני בטוח שבתעשייה צלצלו הרבה טלפונים. תחתים לי מהר את הבחור הזה שכתב את הקטע עם קופיקו! צעקו מפיקים, לא חשוב כמה כסף הוא יבקש.