הנה כמה מסרים מעולמות אחרים
אני ממש לא מבין מה כל כך המריד את בעלי הטורים שכתבו נגד שרי אריסון. אותם דברים אפשר לשמוע על בסיס יומי מכל נהג טקסי
אין לי דבר נגד שרי אריסון. כמי שמאמין שאלוהים הוא אישה אני אפילו שמח על ההצלחה הכלכלית ועל הנדיבות שלה ומקווה שיום אחד היא תהיה שרת האוצר והדתות.
אני גם מאמין שאכן יכולים בני האדם להיתקל פה ושם בתופעות מסתוריות שאינן מובנות להם, לעסוק בכישופים ולשמוע קולות, אם כי האחרונה שעשתה את זה נשרפה על המוקד הצרפתי, יהי זכרה ברוך.
שרי אריסון הפחידה קצת את הציבור כשאמרה בראיון בטלוויזיה: "אני מקבלת מסרים מלמעלה. גם קיבלתי מסר שאנחנו לקראת הגאולה. יהיה משבר כלכלי, הרבה אנשים ישתגעו, יהיו הרבה מחלות ותאונות מטוסים, אבל אנחנו לפני האור הגדול. עכשיו אנחנו בחושך".
אני ממש לא מבין מה כל כך המריד את בעלי הטורים שכתבו נגדה. אותם דברים אתם יכולים לשמוע על בסיס יומי מכל נהג בטקסי קסטל, בלי שיקבל מסרים מהעולמות העליונים, והקולות היחידים שיש לו בראש זה "מי אמר בן יהודה 150? ".
כמו כן, אין לי ספק שאישה שהצליחה להיות כל כך עשירה ובו זמנית גם לחיות כל כך הרבה שנים עם עופר גלזר, יודעת משהו שאנחנו לא יודעים ואולי לעולם לא נדע.
לאמץ אמונות וילדים
בלי שום קשר לאריסון, האסטרולוגיה, כמו הקבלה והניאו בודהיזם הם-כמו הקוקאין-העונש של העשירים. אחרי שבעולם הזה איש לא רוצה לדבר איתך, אין לך ברירה אלא לשוחח עם עולמות אחרים.
אהבתי את מדונה עד שהיא הפכה לצדקת שעוסקת בקבלה ומאמצת כפייתית של ילדים. לפני כמה שנים ראיתי אותה רצה בהייד פארק בלונדון וברחתי כל עוד רוחי בי לפני שהיא תאמץ אותי (לעומת זאת, אם זאת היתה אנג'לינה ג' ולי אני מניח שהייתי רץ לאט יותר). אנחנו חיים בעולם אכזר ואיני מתפלא שרבים מבינינו מאסו בהווה ומחפשים נחמה בעתיד (אסטרולוגיה) או-נורא מזה-הולכים אחורה לגטו היהודי לחפש שורשים ופתאום הם לובשים ירמולקה ומתחילים להגיד "ברוך השם" במקום "לך תזדיין".
רבים מחבריי האמנים, אחרי שהתייבשה באר ההתלהבות והיצירה שלהם, התחילו להלחין את התנ"ך ולשיר זמירות דתיות. ברוב המקרים יש לשירים ולנגינות האלו טעם של קוקטייל דלוח ומין הצהרת יוהרה: השירים של עכשיו קטנים עלינו. גילינו את העולם היהודי הישן והטוב. אנחנו גם לא צריכים לשלם לאקו"ם משום שהמחברים כבר מתים אלף שנה ואין מי שיתבע אותנו.
יוצאים מן הכלל הם חבריי הטובים רע מוכיח וברי סחרוף, שעד כה עשו למען אבן גבירול הרבה יותר מאשר הוא אי פעם עשה למענם.
בלי מזל
מכל ענפי המסרים והאמונות התפלות (אני לעולם לא עובר מתחת לסולמות, אבל אני לא מפיץ את האמונה הזאת שלי שכבר הוכיחה את עצמה), היצור הטרחני ביותר הוא זה שמאמין בהורוסקופים. לפני הרבה שנים ומסרים מהחלל החיצון שהגיעו אליי בעיקר אחרי שתייה מוגזמת, הכרתי צעירה יפה ומשכילה. אהבתי אותה מאוד ואין לי ספק שהיינו יכולים להקים (או לפחות להרוס) בית בישראל. אלא שהיא התחילה איתי ממש לא טוב: "איזה מזל אתה?". "דגים ".
"ואת? ".
" קשת. . . אוף , זה ממש לא טוב. דגים חושבים תמיד לשני הכיוונים והקשת נפרשת ונמנעת מעימותים".
" אני מצטער".
" וההורים שלך?".
" אמא שלי היתה דלי ואבא שלי היה סמרטוט".
כל עיון בהורוסקופ היומי יראה לך שהאסטרולוג היומי נותן לך את כל האפשרויות, ככה שתמיד זה מסתדר איכשהו. הנה, היום, יום שני, כתוב לי בהורוסקופ: "האופטימיות שלך עומדת היום במבחן. פגישה או דיון שיתחילו ברגל שמאל משנים כיוון לטובה".
גידי גלבוע, החזאי שכתב את זה, כבר היה צריך לדעת שאין יום שבו האופטימיות שלי לא עומדת למבחן לעומת הפסימיות שלי שאין יציבה ממנה. כמו כן, אינני נפגש היום עם אף אחד, ובכלל אני ואולי גם שאר בני מזלי הטוב האחרים
כמובן שהחברה ההורוסקופית שלי כבר חיה שנים רבות בגואה, אולי בגלל שאיזה אסטרולוג שלח אותה לשם. במכתב האחרון שהיא כתבה לי לפני כמה שנים היא סיפרה לי שהיא ויתרה על האגו שלה וגילתה את האור הפנימי. אחרי שכתבתי לה בחזרה שאור פנימי יש לפריג'ידר נותקו יחסינו. אני מתאר לי שגם היא, כמו שרי, עדיין מקבלת מסרים מהעולם העליון, בעוד אני ממשיך לקבל מסרים מהעולם התחתון, בעיקר אחרי טורים מאוד פרובוקטיביים שלי.
לפני כמה שנים, במסעדה סינית בברודוויי בניו יורק, קיבלתי כנהוג את הפורצ'ן קוקי המסורתית הסינית ששוברת את השיניים. בתוך המאפה היבש המתינה לי פתקה עם ההודעה הזאת: "אנא התעלם מכל הפורצ'ן קוקיז האחרים שקיבלת עד כה".
וזה מה שאני עושה. כל מי שמנסה להסביר לי שיש לי כוחות עליונים מאבד אותי ונשאר לגמרי לבד עם המסרים וההורוסקופים שלו. הקולות היחידים שיש לי בראש הם הדחפורים באבן גבירול, וכשיגמרו לשפץ אותו אולי גם אני אקבל איזה מסר ואז אפגש בשמחה עם שרי אריסון לקשקש איתה על הגאולה ואולי גם על חשבון הבנק הבעייתי שלי.
נא להמתין לטעינת התגובות
